ישראל במקום ה-23 בלבד מבין מדינות ה-OECD בתוצר לנפש
מפרויקט השוואה בינלאומי עולה כי התמ"ג לנפש בישראל עומד על 87% מממוצע התמ"ג לנפש בכלל מדינות ה-OECD; הבדיקה שבה השתתפו 49 מדינות, מתוכן 37 חברות בארגון ה-OECD, לוקחת בחשבון גם את כוח הקנייה של כל מדינה. ישראל נמצאת בחמישייה הראשונה של מדינות הארגון עם רמות המחירים הגבוהות ביותר
התמ"ג לנפש בישראל עומד על 87% מממוצע התמ"ג לנפש בכלל מדינות ה-OECD; כך עולה ממצאי פרויקט השוואה בינלאומי על שווי כוח הקנייה לשנת 2017, שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
- תחזית קודרת של ה-OECD: הכלכלה הישראלית תתכווץ עד 8.3% ב-2020
- הבנק העולמי חותך בחדות את תחזית התוצר של הכלכלה הגלובאלית
- אפקט הקורונה: הגירעון הממשלתי זינק ל-6% מהתוצר במאי
נתונים אלו מתפרסמים במסגרת פרויקט השוואה בינלאומי של התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) ומרכיבי ההוצאה במונחי שווי כוח הקנייה, שנערך מדי שלוש שנים על ידי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח, במשותף עם המשרד הסטטיסטי של מדינות האיחוד האירופי (EUROSTAT). בסבב הפרויקט לשנת 2017 השתתפו 49 מדינות, מתוכן 37 חברות בארגון ה-OECD ו-12 שאינן חברות בו.
שווי כוח הקנייה הוא שער חליפין מיוחד שבאמצעותו ניתן לנכות את ההפרשים ברמת המחירים בין המדינות השונות. בסכום כסף שהוחלף באמצעות שווי כוח הקנייה, ניתן לקנות סל סחורות ושירותים זהה בכל המדינות. כלומר, ניתן לאמוד את כוח הקנייה של המטבעות השונים על בסיס אחיד.
מהנתונים עולה כי מדד התוצר לנפש במונחי שווי כוח הקנייה במדינות הארגון נע בין 32% בקולומביה ל-253% בלוקסמבורג. בישראל, רמת התמ"ג לנפש עומדת כאמור על 87% מהממוצע במדינות השייכות לארגון ה-OECD.
התמ"ג לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה בישראל עומד על 39 אלף דולר, והיא נמצאת במקום 23 בין 37 מדינות הארגון. כך למשל, התמ"ג לנפש בישראל גדול מהתמ"ג לנפש בפורטוגל - 33.1 אלף דולר, ובסלובניה - 36.7 אלף דולר, וקרוב לתמ"ג לנפש בספרד - 39.6 אלף דולר, ובניו-זילנד - 40.3 אלף דולר. זאת, בהשוואה למדינות כמו ארה"ב - 60 אלף דולר, שוויץ - 67.1 אלף דולר, אירלנד – 78.2 אלף דולר ולוקסמבורג, עם תמ"ג לנפש של 112.7 אלף דולר.
עוד עולה מהנתונים, כי רמת המחירים בישראל עומדת על 120% מממוצע המחירים במדינות ה-OECD, וכי ישראל נמצאת בחמישייה הראשונה של מדינות הארגון עם רמות המחירים הגבוהות ביותר.
בלמ"ס מציינים כי רמה גבוהה של התוצר המקומי הגולמי לנפש לא מעידה בהכרח על רמה גבוהה של צריכת משקי הבית, מכיוון שרמת התמ"ג משקפת גם רמות של מרכיבים נוספים, כגון השקעה בנכסים קבועים, הוצאה על צריכה ציבורית ויצוא נטו. על מנת להשוות את צריכת משקי הבית בין המדינות, חישב ה-OECD שווי כוח קנייה עבור "צריכה אינדיבידואלית למעשה", המתחשבת - בנוסף להוצאה לצריכה הפרטית של משקי הבית - גם בשירותים אשר מספקת להם הממשלה באופן אישי, כגון שירותי חינוך או בריאות. "צריכה אינדיבידואלית למעשה" לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה, מהווה מדד לרמת החיים חומרית של משקי בית.
לפי ממצאי הפרויקט, ב-2017 "הצריכה האינדיבידואלית למעשה" לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה הגיעה בישראל ל-79% מממוצע מדינות ה-OECD, בדומה לספרד (84%), ליטא (81%) ופורטוגל (76%). רמת מחירי הצריכה האינדיבידואלית בישראל עומדת על 127% מממוצע מחירי צריכה אינדיבידואלית במדינות הארגון.
לפי הנתונים, שער החליפין בישראל בשנת 2017 עמד על 3.60 שקל, נמוך משער שווי כוח הקנייה – 3.75 שקל. כלומר, ניתן לקנות במטבע הישראלי בישראל כמות קטנה יותר של סחורות ושירותים מאשר בשווקים אחרים.