בלעדי לכלכליסט
התעשייה האווירית רוכשת את יצרנית המל"טים בלובירד
לכלכליסט נודע שתע"א במו"מ מתקדם לרכישת החברה הישראלית לפי שווי של כ-100 מיליון שקל. החברה שמעסיקה כ-70 איש מתמחה בייצור מל"טים קטנים יחסית, כולל דגם שממריא ונוחת אנכית
בדרך לעוד מיזוג בתעשיות הביטחוניות: התעשייה האווירית מנהלת מו"מ מתקדם לרכישת יצרנית המל"טים הישראלית בלובירד. כך נודע ל"כלכליסט". לפי ההערכות בענף, המו"מ מתנהל לפי שווי של כ-100 מיליון שקל לבלובירד.
- ליסינג בשחקים: יוון תחכור מתעשייה אווירית מל"טים נושאי מכ"ם
- חבילת הסיוע של מיקי פדרמן למשרד הביטחון: מל"טים, מזון ועכשיו גם מלונות
- רפאל יירטה רחפנים ומל"טים באמצעות לייזר
בלובירד, שהוקמה ב-2002 בידי רונן נדיר שמשמש כמנכ"ל שלה, מתמחה במל"טים קטנים יחסית, למגוון משימות, כולל דגם ממריא ונוחת אנכית שניתן להפעיל ללא צורך במסלול, כמו מספינות. נדיר מחזיק בכ-20% ממניות החברה, ובין בעלות המניות הבולטות בה נמצאות פירמל וסיינט ההודיות. החברה מעסיקה כ-70 איש.
פיתוח וייצור מטוסים ללא טייס הוא אחד מתחומי הדגל של התעשייה האווירית עוד מתחילת שנות ה-80. אך בתחום המל"טים הקטנים היא חזקה פחות מאשר אלביט, ואירונאוטיקס, שנרכשה בשנה שעברה בידי רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו תמורת 850 מיליון שקל.
התעשייה האווירית נאבקה בתחילה בעצמה על רכישת אירונאוטיקס, אבל לבסוף החליטה שלא להתחרות בהצעה הסופית של רפאל וסטולרו. העסקה נחשבה לכניסה של רפאל לתחום שבו כבר פעלו שתי חברות ביטחוניות ישראליות גדולות, אבל כאחת שגם תוכל לסייע ליצרנית כיפת ברזל להציע ללקוחות מערכות משולבות, לצד חיישנים ואמצעי לחימה אחרים שהיא מייצרת.
צבא הודו הוא אחד הלקוחות הבולטים של החברה שפועלת מאזור התעשייה קדימה, לצד צה"ל. בשנה שעברה חתמה בלובירד על חוזה בן כמה עשרות מיליוני דולרים עם מדינה באירופה, שהזמינה ממנה 150 כלי טיס לא מאוישים זעירים, למגוון משימות. מזל"טים של החברה נמכרו בעבר ליוון, מקסיקו, צ'ילה וספרד בחלק מהמקרים לגופי ממשל אזרחיים, כולל לשימושים חקלאיים ולמאבק בסחר בסמים.
דוח המכון לביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS), שבחן את מצבן של התעשיות הביטחוניות לאור השינויים בסיוע הביטחוני האמריקאי ונחשף השבוע באתר "כלכליסט", המליץ לקדם מיזוגים של תעשיות ביטחוניות גדולות וקטנות בארץ. זאת על רקע הביטול בשנים הבאות של האפשרות להמיר חלק מהסיוע לרכש שקלי מחברות ישראליות, והקושי של חברות ביטחוניות גדולות להתחרות בהצלחה בשוק הביטחוני בעולם, שניצב בפני סכנה של קיצוץ תקציבי הרכש בגלל המשבר הכלכלי ושינוי סדרי העדיפויות שיצרה הקורונה.