בנק ישראל: לשקול הטלת מס פחמן על תחבורה וייצור חשמל

"עד כה לא נערכה בישראל בחינה מעמיקה של דרכי ההתמודדות עם פליטת גזי חממה באמצעות מיסוי ייעודי. במסגרת בחינה כזאת ראוי להתייחס לתרומתו של הבלו על הדלקים (מס ייחודי לישראל) לצמצום הפליטה, לאפשרות להטיל "מס פחמן", להשלכות של מיסוי גזי החממה על התחלקות ההכנסות בישראל ולתפקידו של מיסוי כזה בכלל המקורות בתקציב הממשלה".

כך נכתב היום (ד') בניתוח מיוחד של חטיבת המחקר של בנק ישראל, שיצא במסגרת בחינת המאבק העולמי בהתחממות הגלובלית והשלכותיו על מדינת ישראל, ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה.

בנק ישראל מסביר שבבסיסה של תופעת ההתחממות הגלובלית עומד כשל שוק של תהליכי הייצור והצריכה ו"הואיל ושינויים אלה לא התרחשו עד כה באמצעות מנגנוני השוק, ואין סיבה לחשוב שיתרחשו מעצמם בעתיד, נדרשת התערבות ממשלתית, וכפי שיוסבר להלן – גם במסגרת רב-לאומית", אומרים שם.

תדלוק צילום: שאטרסטוק

עיון בנתוני בנק ישראל שתרומתה של המדינה להתחממות הגלובלית הוא זניח. "כיוון שישראל היא מדינה קטנה, השפעתה על תהליך ההתחממות הגלובלית קטנה, ולפי נתוני ארגון ה-OECD סך פליטת גזי החממה של המשק הישראלי, כמו של משקים מפותחים קטנים אחרים, הוא כמחצית האחוז מכלל פליטתם בעולם. לעומת זאת אחראית סין לבדה ל-30% מפליטת גזי החממה בעולם".

למרות הנתונים, לפי דעת החוקרים, בנק ישראל לא יוכל להימנע מקבלת החלטות או אימוץ תקנים בינלאומיים בתחום איכות הסביבה ולו בשל שורת הסכמים וקשרי סחר שהוא מנהל עם מדינות אירופה, שם מזהים אפשרות "של הפעלת לחץ דיפלומטי על שותפות הסחר של האיחוד לפעול באותו כיוון – דבר שיש בו רלוונטיות מיוחדת למשק קטן ופתוח כישראל, שהיקף הסחר שלו עם האיחוד האירופי גדול".

עוד קובעים חוקרי בנק ישראל שהאיחוד האירופי עשוי להטיל מסים על יבוא ממדינות שאינן מקבלות על עצמן את הנורמות הסביבתיות שלו, במטרה למנוע תחרות בלתי הוגנת מול היצרנים באיחוד.

המיסוי יכניס מיליארדים לקופת המדינה

בבנק ישראל מציינים שמרבית הפליטה בעולם, וגם בישראל, נגרמת כתוצר לוואי של ייצור אנרגיה לסוגיה, לרבות תעשיות האנרגיה (יצרני החשמל ותעשיות הגז והדלקים), המשמשת להנעת כלי רכב (תחבורה), וכולל את ייצור האנרגיה בתעשיות החרושת והבנייה ואת ייצור האנרגיה על ידי משקי הבית. שאר הפליטות מקורן בתהליכים תעשייתיים, מפעילות ענף החקלאות ומן הפסולת המוצקה.

בהתייחסם לתוכניות של משרד האנרגיה להגדיל את כושר ייצור החשמל "הירוק" לעד 30% תוך תשע שנים, אומרים בבנק שהחלטת שר האנרגיה שטייניץ להסב את התחנות הפחמיות בישראל לגז עד 2025, ויעד הגדלת הייצור באמצעות אנרגיות מתחדשות "יאפשרו לישראל לעמוד בהתחייבויותיה במסגרת הסכם פריז".

פאנל סולארי המפיק אנרגיה ירוקה צילום: שאטרסטוק

למעשה, גם ללא הסבת תחנות הכוח הפחמיות לעבודה בגז, יחד עם הגדלת הייצור באמצעות אנרגיות מתחדשות, פליטת גזי החממה לנפש צפויה להגיע ליעד של 8.8 טון לנפש כבר בשנת 2021, שלוש שנים לפני תאריך היעד של הסכמי פריז, והן תחייבנה השקעה כבדה בתשתיות הולכה וחלוקה.

לגבי הטלת מס פחמן מציינים בבנק ישראל, כי הדבר יעלה את מחירי הדלקים בייצור החשמל בשיעורים שבין 60% ל-140%, למעט הסולר, שהמס עליו גבוה בהרבה ממס הפחמן המוצע. "בשקלול לפי הרכב השימוש הנוכחי בדלקים סך עלות הדלקים לייצור חשמל יגדל, על פי חישובנו, ב-87%, וכיוון שעלות הדלקים היא כ-63% מתעריף החשמל, המס יתורגם לעלייה של 55% בתעריף החשמל", אומרים בבנק ישראל, ומייד מתרגמים את העלייה בתעריף לעובדה שהכנסות המדינה ממס הפחמן מוערכות בכ-7.5 מיליארד שקל בשנה.

החשש הגדול הוא מפגיעה במשקי הבית בעשירונים התחתוניים, אולם בנק ישראל מציעים "להקל על משקי הבית שייפגעו מהעלאת המס, למשל באמצעות הפחתה אחידה של שיעור המע"מ בנקודת אחוז והפחתת המדרגה התחתונה של מס ההכנסה בנקודת אחוז – או כל צירוף אחר של הקלות מס, הרחבות של ההוצאה הציבורית והפחתת הגירעון בהתאם להעדפות הממשלה".

לגבי תחבורה, בבנק ישראל טוענים שהטלת מס הפחמן על הדלקים המשמשים לתחבורה – לפני שמנכים את השפעתו על הנסועה – יגדיל את הכנסות הממשלה ב-4.7 מיליארד שקל לשנה, "שהיא למעשה תוספת של בין 15% ל-20% למחיר הבנזין הנוכחי (כולל המס)". מכיוון שכך, וככל שאין אלטרנטיבה תחבורתית ראויה של תחבורה ציבורית, ייתכן שלצעד מסוג זה לא תהיה השפעה על צמצום הפליטות, כיוון שאנשים ימשיכו להתשמש בלית ברירה ברכב הפרטי.

עוד נכתב בדוח כי "כיום כבר מוטל בלו בשיעור ניכר על הבנזין והסולר וככל שהמס הישיר שמוטל על דלקים (74% על ליטר בנזין - ל"ג) כבר משקף את השפעות הנסועה על זיהום האויר – ולא השפעות חיצוניות אחרות כגון גודש, מימון תשתית כבישים וכו' – תעלה השאלה האם, ובאיזה שיעור, יהיה נכון להפחיתו כנגד מס הפחמן", מסכמים שם.