אחרי חצי קדנציה: החזון של יו"ר רשות ני"ע לא צלח
ייתכן שגם ענת גואטה מבינה שיעדי התכנית האסטרטגית שלה לחיזוק שוק ההון לא הושגו והם למעשה רחוקים מכך. לכן היא פתחה את הדוח השנתי בהצטדקות קורוניסטית. אולם אין לתלות את הכישלון במשבר הקורונה, שכן הבעיה האסטרטגית של הבורסה בתל אביב הייתה ונשארה: עודף רגולציה מכבידה
בינואר 2018 מונתה פלונית בשם ענת גואטה על ידי שר האוצר דאז (ח"כ משה כחלון) לאחד התפקידים הבכירים ביותר ברשויות הפיקוח על שוק ההון בישראל: יו"ר רשות ני"ע.
- גואטה: "הבורסה היא תשתית לאומית - אין להשביתה בקלות"
- ענת גואטה: "בישראל לא התפתח סטנדרט של דירוג אשראי כפול, זה כשל שוק"
- גואטה נגד כללי הסיוע לחברות שניסח ברקת: "רובן לא ייכללו במתווה"
מאז הספיקה גואטה לגבש את התוכנית האסטרטגית של הרשות לשנים הקרובות, לדבריה, המלווה בסיסמה: "מחזקים את השוק, מני"עים את הכלכלה". והנה, היום, כשנתיים וחצי לאחר מינויה, כמעט בחצי הדרך המקצועית שלה (עד מועד פרישתה הצפוי בסוף 2022), אפשר כעת כבר לבחון את הצלחת חזונה ותפקודה של גואטה. הדברים אמורים במיוחד נוכח השלכות משבר הקורונה והשפעתו על שוק ההון הישראלי, מצד אחד, וחוסר ניסיונה המספק של גואטה בשוק ההון, מצד שני.
יו"ר רשות ההון ענת גואטה צילום: אוראל כהן תחילה, נביא בקצרה את ארבעת היעדים שנכללו בתוכנית האסטרטגית של גואטה: (1) שמירה על שוק הון הוגן (בין היתר באמצעות המשך פעילות אכיפה פרו-אקטיבית, קביעת סטנדרטים לפעילותם של שומרי סף ועידוד התאגידים לביצוע אכיפה עצמית); (2) ביסוסו והרחבתו של שוק ההון הציבורי (בין היתר באמצעות עידוד רישומן של חברות נוספות למסחר והסדרת פלטפורמות מסחר); (3) קידום חדשנות טכנולוגית בשוק ההון (בין היתר באמצעות הסרת חסמים הקשורים לאסדרה של תחום הפינטק); (4) הגברת התחרות בשוק ההון (בין היתר באמצעות עידוד פעילות של מתווכים פיננסיים חדשים והסרת חסמי פעילות בפני מנהלי כספים אחרים).
למרבה הצער, התוכנית האסטרטגית של גואטה נשארה על הנייר בלבד. שהרי "הנייר סובל הכול". מתברר כי הדוח השנתי של הרשות שהוגש על ידי גואטה לשר האוצר הנכנס (ח"כ ישראל כ"ץ) בסוף החודש שעבר (26.5.2020), במטרה ליצור תדמית ורושם מלאכותיים של עומס ועשייה ענפה, מלמד בדיוק על כך.
כך גואטה כתבה בהודעת המייל המלווה שנשלחה בתפוצת נאטו: "הדוח משקף את עשייתה הענפה של הרשות ... אני מזמינה אותך לקרוא את הדוח ולהכיר את עיקרי העשייה והעוגנים המרכזיים בתכנית העבודה שלנו לתקופה הקרובה". זה בדיוק מה שעשיתי. נעתרתי להזמנה של גואטה וקראתי את הדוח השנתי. חייב להודות שלא התלהבתי. להיפך: נחרדתי לגלות אוסף של סיסמאות ואפילו גוזמאות. מה שבטוח זה שניתן להסכים על דבר אחד: הדוח שמחזיק 110 עמודים קיבל ציון 110 בפקולטה לשיווק. זה הכול. לכן זה לא מפתיע אותי שגואטה הורתה לעצב אתר חדש לרשות ני"ע.
נחזור ליעדי התכנית האסטרטגית. ראשון ראשון ואחרון אחרון. "שמירה על שוק הוגן" - גואטה כללה בדוח השנתי ביטויים אופטימיים רבים על תפקודה של הרשות: "פועלת", "שוקדת", "שמה דגש", "רוצה לקדם", "השקיעה". אולם - כל אלו אינם יכולים ליצור מציאות, והמציאות היא שהיעד הראשון בהיבטים של אכיפה ופיקוח לא היה דומיננטי יותר בהשוואה לשנים קודמות.
היעדים לא הושגו
נמשיך הלאה. "ביסוסו והרחבתו של שוק ההון הציבורי" - שוב, הכללת ביטויים אופטימיים כמו "פועלת לקדם", משקיעה מאמצים", "רואה חשיבות רבה", "בוחנת וממפה", "מגבשת", הם ביטויים עמומים ומתחמקים שנועדו לחפות על כך שגם היעד השני בהיבטים הפרוייקטליים לא בלט במיוחד בשנת הדוח. התעייפתם? אז רגע, הפעם זה דווקא קצר.
"קידום חדשנות טכנולוגית בשוק ההון" - הרשות "פועלת", "מקדמת", "עושה צעדים ראשונים", "נפגשת עם יזמים". בקיצור, עוד חזון למועד. אגב - לחזור ולתאר בדוח לשנת 2019 פעולות שהושלמו כבר בשנת 2018 (כגון: "הקמת מרכז חדשנות פיננסי"), זה קצת מביך. לבסוף, "הגברת התחרות בשוק ההון" - הרשות "המשיכה לקדם", "פועלת להטמיע", הניחה את התשתית". לא יותר מזה. זהו הפרק הקצר ביותר בדוח. טוב, נראה לי שהבנו את הפואנטה. מדברים הרבה, אבל עושים מעט. וגם לאט.
נדמה לי שגם גואטה מבינה שיעדי התכנית האסטרטגית שלה לא הושגו והם למעשה רחוקים מלהיות מושגים. לכן היא פתחה את הדוח השנתי בהצטדקות קורוניסטית. אבל, לדעתי, לא ניתן לתלות את הכישלון במשבר הקורונה, שכן הבעיה האסטרטגית של הבורסה בתל אביב הייתה ונשארה: עודף של רגולציה מכבידה.
לא סתם בחודשים האחרונים יזמה גואטה שורה של הקלות רגולטוריות אבל, לדעתי, הן היו קטנות מדי ומאכזבות מדי: ארכה של 30 ימים לפרסום הדוח התקופתי לשנת 2019, ארכה של 30 ימים לפרסום דוח רבעון ראשון 2020, הקלות בדיווח למנהלי קרנות נאמנות, היתר לקיים "מרחוק" אסיפות כלליות וישיבות דירקטוריון, דחיית מועד ב-60 ימים לפקיעת תוקף תשקיפי מדף, גמישות בביצוע תיעוד שיחת ייעוץ השקעות ללקוח, הקלות בנוגע לביצוע עסקאות החלף ("swap") במניות ועוד.
הקלות שהן כמו פלסטר
גואטה החליטה גם להקל על חברי הבורסה שאינם בנקים ביישום חובות הזיהוי בהליך קבלת לקוחות חדשים (לפי הוראות צו איסור הלבנת הון). על פי הפרסום באתר הרשות, "הקלה זו מתווספת לשורת הקלות שפרסמה הרשות בשבועות האחרונים לשמירה על רציפות תפקודית בשוק ההון". איזה יופי של ניסוח! "הקלה" חדשה המתווספת ל"שורת הקלות" קודמות. ואולם אני שואל את הגברת גואטה: נשמה, אם לא תחמיאי לעצמך, אז מי יחמיא לך?
למרבה הצער, נראה שיו"ר הרשות גואטה עדיין לא מבינה את תפקידה. כל "הטובות" הקטנות שהיא עושה לטובת הגופים המפוקחים הן לא יותר מפלסטר. התפקיד של רשות ני"ע הוא לא להיות קופת חולים שמחלקת פלסטרים ומרשמים לאקמול. תפקידה המרכזי של רשות ני"ע הוא שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים (סעיף 2 לחוק ני"ע) ובמקביל עידוד חברות להירשם למסחר ולהנפיק בבורסה מניות ואגרות חוב. כל זה יושג רק באמצעות הקטנת הנטל הרגולוטורי הקיים. לא באמצעות מתן הקלות פה ושם בקטנה או באמצעות דוח שנתי שנחזה להיות מצגת עסקית למשקיעים או עבודת דוקטורט בשיווק, אלא באמצעות רפורמה כוללת בשוק ההון שתטפל ביעילות ובמקצועיות בשני האתגרים. כך או כך, לא צריך לחכות למשברים כמו הקורונה, כדי לשנות כיוון ולהקל על השוק.
הערה אחרונה לפני סיום - אני נותן אמון מלא במליאה של רשות ני"ע. יו"ר הרשות היא פונקציה שעל פי החוק ממונה על ביצוע החלטותיה של מליאת הרשות (סעיף 9א לחוק ני"ע). אבל, בואו נחשוב על זה ביחד: האם זה סביר שבכל שנת 2019 המליאה התכנסה בסך הכול 6 פעמים בלבד, קרי - אחת לחודשיים? הזוי עד כדי כך שעל פי פרסומי הרשות עצמה משנת 1984 ועד היום - ועל פי הידוע לי - זהו המספר הקטן ביותר אי פעם של ישיבות מליאה שהתקיימו על פני שנה קלנדרית אחת.
בקיצור, נקרית כאן הזדמנות בפני שר האוצר הנכנס (ישראל כ"ץ) לרענן את השורות במליאת הרשות ולמנות חברי מליאה מקצועיים (לדעתי רצוי לשלב כמה עורכי דין עם אוריינטציה מסחרית) שידרשו לקיים ישיבות מליאה רבות יותר, ישאלו את השאלות הנכונות ולא יקבלו כתורה מסיני את הצעות יו"ר הרשות, והכל למען שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך.
הכותב הוא חבר ועדת שוק ההון בלשכת עורכי הדין שהועסק בעבר ברשות ני"ע
