רשות החשמל: מחיר קרקע לא אחיד הורג מיזמים להקמת תחנות כוח

יו"ר רשות החשמל היוצא ד"ר אסף אילת שלח מכתב חריף למנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עדיאל שומרון, ובו הוא דורש לקבוע שומת קרקע אחידה לכלל התוכניות להקמת תחנות כוח. מהמכתב, שהגיע לידי "כלכליסט", עולה כי שומת הקרקע מובילה פעמים רבות להקפאת מיזמי חשמל שונים, לרבות חשמל "ירוק" בדמות טורבינות רוח או מתקני חשמל סולאריים קרקעיים, משום שהיא מוטלת בדיעבד בסכום גבוה יותר ממה שנלקח בחשבון.

המכתב נשלח בעקבות עיכובים בפרויקט "רוח בראשית" של חברת אנלייט להקמת חוות טורבינות רוח בהספק של כ־190 מגה־ואט (כ־1.5% מכוח הייצור של חברת החשמל) ברמת הגולן. רק לפני כחודשיים הפרויקט אושר כמיזם תשתית לאומי בקבינט הדיור והתשתיות, ובאפריל האחרון, באמצע משבר הקורונה, דיווחה החברה כי נמצא מימון לפרויקט: הלוואה של מיליארד שקל מבנק הפועלים ו־200 אלף שקל מימון עצמי. צפי התקבולים ממכירת חשמל הוא עד 160 מיליון שקל לשנה לאורך 20 שנה.

לטענת אילת, "רמ"י באופן עקבי בוחרת לקבוע בהליכים תחרותיים של רשות החשמל שומת קרקע באופן של היוון תקבולים ועלויות בדיעבד, וזאת בהתעלם מהתעריף הראוי שנקבע על ידי רשות החשמל". לדבריו, מי שקובע את התעריפים ליזם, כלומר את ההכנסות החודשיות שלו ממכירת חשמל, היא רשות החשמל. אולם בפועל "רמ"י מנהלת אינטראקציות אינסופיות עם גורמים ברשות החשמל בדרישה להעביר לה נתונים, לפרשן תעריפים, להסביר את פעולת המתקנים ולעדכן בהתפתחויות".

מימין מנהל רמ"י עדיאל שומרון ויו"ר רשות החשמל אסף אילת צילום: עמית שאבי, עמית שעל

לדברי אילת, רמ"י בוחרת לעבוד במסלול מקביל מול היזם, שלאחריו הוא מגלה שיש לו הוצאות כבדות חדשות או שהפרויקט הפך ללא כלכלי. "שיטת השומה בדיעבד של רמ"י עוקפת את ההליכים הסדורים במשק החשמל במסגרתם החלטות תעריפיות מתקבלות באופן שקוף, לאחר שימוע ציבורי, במליאה שחברים בה אנשי מקצוע ונציגי ציבור, תוך ניהול פרוטוקולים המפורסמים לציבור. מנגד, ההליכים ברמ"י מייצרים תהליכים פרטניים במסגרתם החלטות של מאות מיליוני שקלים, שהליבה שלהן היא עלויות של יזמי חשמל, מתקבלות בהליכים פרטניים מול יזמי החשמל בהליך לא שקוף וללא שימוע ציבורי", כותב אילת.

אילת מחדד לשמרון ש"ההתעקשות של רמ"י לקבוע שומה בדיעבד מרוקנת מתוכן את סמכותה רשות החשמל לקבוע תעריפי חשמל שישולמו ליזמים", ולכן "אין משמעות מעשית לקביעת תעריף ליזם, כאשר גוף אחר מחליט בנפרד כמה מהסכום יועבר ליזם וכמה לו עצמו".

הסוגיה של שומת הקרקע נוגעת לשורת מיזמי חשמל בעלות של יותר מ־10 מיליארד שקל. כך למשל מכרז ראשון מסוגו בישראל להקמת שדה סולארי 500 מגה־ואט, שעלותו כמיליארד שקל, נתקע בשל ויכוח בין רמ"י לחשב הכללי מי יקדם את הפרויקט. מיזם אגירה שאובה במנרה, בהספק של כ־160 מגה־ואט ובשווי 1.4 מיליארד שקל, נתקע בשל שומה גבוהה שהפכה את המיזם ללא כלכלי. מיזמים נוספים תקועים מסיבות דומות.

מי שמודאג לא פחות מהמציאות הכאוטית הזו של משק החשמל הוא משרד האנרגיה, שהציג בשבוע שעבר תוכנית שאפתנית להכפיל פי כמה את כושר ייצור החשמל במתקנים סולארים. אולם בהיעדר תמיכה ממשלתית ואפשרות לשווק קרקעות בעלות ידועה, התוכניות על מעבר ל"חשמל ירוק" ברחבי המדינה עלולות להיעלם מהנוף.

הפתרון שמציע אילת הוא קביעת מחיר אחיד לקרקע. מחיר זה יכול להשתנות בהתאם לאופי הקרקע, לערך האלטרנטיבי של הקרקע או על פי כל שיקול רלוונטי אחר של רמ"י".

מרמ"י נמסר בתגובה: "רמ"י לא עורכת שומה בדיעבד אלא כשמוגשות הבקשות להקצאות. רשות החשמל בוחרת להתעלם מרמ"י ומהצורך לשלם על הקרקע. רמ"י הבהירה כבר שבקביעת אבני דרך ליזמים יש להביא בחשבון את אישור העסקה ברמ"י".