בין אולמרט לנתניהו – השכל הישר והשוחד

לשכל הישר תפקיד חשוב בפיצוח פרשת שוחד, אבל מתברר שלכל אחד יש את השכל הישר שלו. בפרשת הולילנד דרס השופט המחוזי רוזן את השכל הישר של הסניגורים ואז בא בית המשפט העליון ודרס אותו. ומה אפשר ללמוד מאולמרט לנתניהו? שקשה לבנות על השכל הישר.

יהודה וינשטיין, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, אהב להדגיש את חשיבותו של השכל הישר ככלי עבודה מרכזי בארגז הכלים של פרקליט התביעה. בעבירת השוחד, כמו זו שראש הממשלה בנימין נתניהו נאשם בה בתיק 4000, יש חשיבות מיוחדת לשכל הישר ולניסיון החיים.

"עבירות מסוג שוחד", מסביר ד"ר מאור אבן-חן בספרו 'עבירות השוחד', "אינן מתבצעות מעצם טיבן בראש חוצות. מכאן הקושי שבהצגת ראיות ישירות להוכחת יסודות העבירה ובעיקר היסוד הנפשי שלפיו היה לוקח השוחד מודע לציפיותיו של הנותן כי יגמול לו בפעולה הקשורה לתפקידו. ניתן להסיק את מודעותו של מקבל השוחד מנסיבות המקרה, תוך הסתייעות בשכל הישר ובחזקות העובדתיות שניסיון החיים מקימן".

1. גמישותו המתהפכת של השכל הישר

הבעיה היא שלכל אחד יש שכל ישר משלו. ולפעמים גם השופטים חלוקים ביניהם על הפרשנות הנכונה שמציע השכל הזה לעובדות. אחת הדוגמאות להמחשת "גמישותו" הפתלתלה והמתהפכת של השכל הישר הייתה בפרשת הולילנד. אהוד אולמרט נאשם בין היתר בנטילת שוחד באמצעות אחיו יוסי שקיבל מעד המדינה שמואל דכנר חצי מיליון שקל. והשאלה הייתה האם אהוד היה מודע לכך שדכנר ביקש לשחד אותו באמצעות הסיוע לאחיו יוסי.

עד המדינה בפרשת הולילנד: שמואל דכנר צילום: עמית שעל

ועכשיו נכנס השכל הישר לתמונה. כותב אבן-חן: "עבירת השוחד נעברת לרוב בין שני אנשים, תוך הסתגרות מפני הסביבה ותוך צמצום מספר המעורבים למינימום ההכרחי". ואכן, סניגוריו של אולמרט "הבטיחו" לתקשורת, ממש בפתיחת המשפט, שיש כאן זיכוי בטוח. "האם אהוד כל כך מטומטם", אמרו "כדי לקחת שוחד באמצעות שלושה אנשים – מזכירתו שולה זקן, מהנדס העיר אורי שטרית ואחיו יוסי. הנראה לכם הגיוני שאדם מתוחכם וזהיר יסכן את עצמו בקבלת שוחד באמצעות שליחים שגורלו יהיה תלוי בהם"?

2. הגנת אולמרט "אינה מתקבלת על הדעת" 

ואז הגיע השכל הישר של שופט בית המשפט המחוזי דוד רוזן ודרס את השכל הישר של הסניגורים כשקבע שאהוד נטל גם נטל את השוחד באמצעות יוסי. "אנשים נדיבים", כתב רוזן במיטב הסרקאזם המאפיין אותו, "מוצאים 'להשקיע' מאות רבות של אלפי שקלים באחיו – אותו לא הכירו מעולם, וממילא לא היה מעניינם - וממשיכים לחיות בדרכם, מבלי לספר או להתגאות בפניו (של אהוד) כי סייעו לאח הנזקק, שנקלע לחובות כספיים". ונועל רוזן את ההרשעה: "השנים חלפו נקפו וה'צדיקים' שמרו את סודם מפניו. לגישתו של נאשם 8 (אהוד אולמרט), בטח ציפו אלה להכרת תודה וגמול מהקדוש ברוך הוא על כך שנקרא בדרכם אדם הזקוק לסיוע והמה נרתמו לטובתו והעבירו לידיו מאות אלפים של שקלים בדממה מוחלטת. לאמור, קו הגנתו של הנאשם (אהוד אולמרט – מ.ג.) אינו מתקבל על הדעת".

בנימין נתניהו ואהוד אולמרט (ארכיון) צילום: מוטי מילרוד

לרוזן אין עדות ישירה לגבי מודעות אהוד, אבל השכל הישר שלו מנחה אותו שאין מצב שדכנר יסייע כספית ליוסי מבלי שהדבר יגיע לידיעתו ולמודעותו של אהוד. ולכן, פסק, קו הגנתו "אינו מתקבל על הדעת".

 אולמרט נידון במחוזי, בפרשת הולילנד, לשש שנות מאסר לאחר שהורשע בשני אישומי שוחד – חצי מיליון שקל באמצעות יוסי ועוד 60 אלף שקל באמצעות שולה.

מימין: ניר חפץ ושלמה פילבר צילום: יאיר שגיא, אוראל כהן

3. חד גדיא – העליון טרף את המחוזי

ואז מגיע בית המשפט העליון שגם לו יש את השכל הישר שלו וכמעשה חד-גדיא דורס את השכל הישר של רוזן ומזכה את אהוד מחצי מיליון השקל שקיבל באמצעות יוסי. וזאת, ברוב של ארבעה שופטים נגד אחד: ניל הנדל, יצחק עמית, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל נגד דעתו החולקת של סלים ג'ובראן.

וכך כותב הנדל: "אין בחומר הראיות דבר-מה ה'שותל' את אולמרט ב'זירת האירוע'. אין כל ראיה ממשית הקושרת את אולמרט להעברת הכספים או מעידה על כך שנודע לו עליה (לבד מעדותו של דכנר, הנעדרת משקל...). מדוע ייפלא הדבר כי גם העברת הכספים ליוסי – שהיה אז במצוקה כלכלית חמורה, כפי שיפורט – נעשתה ביוזמת דכנר עצמו?". כלומר, העליון מזכה את אולמרט ב"סעיף יוסי" בגלל שמה שלא עלה על דעתו של רוזן במחוזי, דווקא עלה על דעתם של ארבעת שופטי הערעור. ולכל הפחות, עלה על דעתם הספק הסביר הנחוץ לזיכוי בגלל, כפי שכותב הנדל: "אני סבור כי התרחיש המפליל אינו התרחיש האפשרי הסביר היחידי או המתחייב, בנסיבות העניין". ובמקום שיש עוד הסברים שאינם מופרכים – גם במשמעות הזויים וגם במשמעות שלא הופרכו בידי התביעה – נוצר הספק שזיכה וקיצץ משמעותית הן את סכום השוחד והן את שנות מאסרו של אולמרט – משש שנים שגזר עליו המחוזי לשנה וחצי על סכום השוחד שנותר ואושר בעליון – 60 אלף שקל באמצעות זקן שזרמו לכספתו של אורי מסר.

ולסיכום, גלגוליו של השכל הישר בפרשה זו: 

• הסניגורים: לא יעלה על הדעת שאולמרט ייקח שוחד באמצעות שלושה שליחים שונים.
• המחוזי: לא יעלה על הדעת ש'הצדיקים' סייעו לנזקק יוסי וציפו לגמולם רק מהקדוש ברוך הוא ולא מאהוד אולמרט.
• העליון: בהחלט יעלה על הדעת תרחיש לפיו דכנר שילם ליוסי, ואהוד לא היה מודע לכך.
  

4. השכל הישר יכול לספק כמה תשובות

מה ניתן ללמוד מהסיפור הזה על תיק 4000 שבו מואשם נתניהו בשוחד? אם בית המשפט יאמץ את ראיות התביעה ויקבע שנתניהו התאמץ לטובת אלוביץ'  ואלוביץ' התאמץ לטובת נתניהו, תעלה השאלה למה? התשובה המרשיעה תהיה שהם פעלו זה למען זה כדי להוציא לפועל עסקת שוחד. התשובה המזכה היא ששניהם פעלו בנפרד לפי אינטרסים לגיטימיים.

כשמדובר בנתניהו, השכל הישר יכול לספק כמה תשובות. מצדו המרשיע של המתרס תתייצב החזקה, סוג של שכל ישר, שעובד ציבור יודע שהנזקקים לשירותיו אינם משתדלים למענו אלא על מנת שיפעל למענם. "חזקה על עובד הציבור", מצטט אבן-חן את השופט ברק, "שהוא מודע לעובדה שהוא אינו מקבל את טובת ההנאה עקב אופיו הטוב או מראהו החיצוני, אלא שטובת ההנאה ניתנת לו בקשר למילוי תפקידו הציבורי".

ומהצד השני, המזכה, יטען השכל הישר, האם הגיוני שנתניהו יחתום על רגולציה מיטיבה תמורת כמה כותרות לטובתו באתר וואלה? האם - כמי שרקם קשר פלילי לעסקת שוחד – הוא ניהל את הדיל הזה תוך הותרת טביעות אצבע מחשידות בכל מקום? או כפי שקבעו העליונים בעניין אהוד ויוסי – ההסברים החילופיים לפעילות הלגיטימית לא הופרכו ולכן יש כאן ספק סביר לזיכוי.

המפתח לפיצוח השאלה הגדולה – מודעות נתניהו לשוחד – נמצא בעיקר בידיים של עדי המדינה שלמה פילבר וניר חפץ. הגילוי האחרון בחדשות 13 - רישומי פילבר מזמן אמת על תוכן שיחותיו עם נתניהו -  מחזקים את גרסתו בתחרות הזו של 'מילה מול מילה' אל מול גרסת נתניהו שנעה בין 'לא זוכר' לבין 'לא היו דברים מעולם'.

אולמרט זוכה כשארבעה שופטים בעליון שללו את מודעותו לכספים שקיבל יוסי. בין היתר בגלל שקריו של עד המדינה שמואל דכנר שלא נחקר נגדית וסימנים נוספים שהקשו על קבלת גרסת דכנר. לעומתם, השופט רוזן במחוזי ואחד משופטי המיעוט בעליון קבעו שאולמרט היה מודע. כמובן שהנסיבות והעובדות כאן שונות לחלוטין, והדמיון מצטמצם לשאלה כיצד יפעילו השופטים את השכל הישר על הראיות שיוכחו בפניהם. כל שופט ושכלו הישר. ביחד ולחוד.