מדינת פרטאץ': לפני הקורונה, ועכשיו יותר
זו השיטה של נתניהו כבר שנים, והיא קיבלה תנופה בממשלת המעבר שניהלה את המדינה בשנה וחצי האחרונות ללא מדיניות, עבודת מטה או תקציב. הקורונה היא אירוע חריג, אבל הנגיף כאן מינואר, הפרטאץ' כאן ממזמן
הממשלה תכננה לקצץ בתקציב משרד הבריאות במסגרת קיצוץ רוחבי כולל, אך הקיצוץ הזה בוטל שעות ספורות לאחר מכן בשיחה אחת בין הממונה על התקציבים שאול מרידור לבין מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב; שר האוצר הטרי ישראל כץ החליט אתמול להרחיב את קרן ההלוואות בערבות המדינה - בפעם המי יודע כמה - ב־8 מיליארד שקל נוספים לסך של 22 מיליארד שקל; מוקדם יותר הוא החליט לתת מענק של 3,500 שקל גם למעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת כבר מתום הסגר ב־19 באפריל, ולא רק למי שהחזירו החל בתחילת מאי.
כל האירועים האלו התרחשו תוך 48 שעות - והם רק כמה דוגמאות לאופן שבו החלטות מתקבלות ומדיניות מתגבשת במדינת ישראל: שיטת הפרטאץ' - שרק מתחזקת בחסות הקורונה. הבעיה היא לא שצריך חלילה לקצץ בתקציב מערכת הבריאות. המערכת מורעבת מלכתחילה ומתמודדת כעת עם מגיפה בינלאומית ראשונה מאז 1918. הבעיה היא שהכוונה לקצץ מלכתחילה היתה רשלנית ושיקפה חוסר תכנון מראש; זה נכון גם לגבי פיצוי מעסיקים שפעלו מתוך אחריות חברתית וסולידריות והחזירו מיד את העובדים, תוך שהם לוקחים סיכון בלתי מבוטל. ברור שצריך לשפות גם אותם ברגע שהוחלט על פיצוי לרשתות הגדולות שהפעילו לחצים כדי לקבל מענקים כבקשתן. האבסורד רק גדל כאשר מבינים כי מדובר בסך הכול בכ־12 אלף עובדים ובכמה עשרות מיליוני שקלים. גם התוספת לקרן ההלוואות מבורכת, אך צעד זה מתבקש כבר זמן רב, קל וחומר כאשר בסך הכול מדובר על 15% מהערבות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הפך את האלתור לאמנות - ומשבר הקורונה רק מעודד אותו להמשיך לשלוף מהמותן. זו השיטה שלו כבר שנים, והיא קיבלה תנופה בממשלת המעבר שניהלה את המדינה בשנה וחצי האחרונות ללא מדיניות, עבודת מטה או תקציב. אז כן, הקורונה היא אירוע חריג שטרף את הקלפים, אבל הנגיף כאן מינואר - הפרטאץ' כאן ממזמן.