המלחמה ברשת וניליה: הנאמן טוען כי הזכיינים פועלים בחוסר תום לב

הזכיינים הגישו בשבוע שעבר בקשה לבית המשפט, באמצעות עו"ד קובי בטש, לבטל את החלטת הנאמן המתנה את אספקת הגלידות לזכיינים בתשלום במזומן בניגוד להסכמי הזיכיון. כן ביקשו להורות לו לספק לזכיינים גלידות באותה איכות בהתאם להתחייבויות הרשת בהסכמי הזיכיון ולא באיכות ירודה כפי שמסופק להם כיום, לטענתם; להורות לנאמן לספק לזכיינים גלידות בכמות ובזמינות הדרושה להם; ולהשיב לזכיינים סכומי יתר ששולמו על ידם.

גלידה של וניליה צילום: אריאל בשור

לטענתו של עו"ד דגן, הזכיינים, ובמיוחד שני זכיינים המובילים אותם, קיבלו החלטה טקטית "לפעול באופן לעומתי, לייצר 'משברים', 'מחלוקות' (מלאכותיות), 'בעיות', וטענות ל'הפרות' (שלא היו ולא נבראו), כאשר הם תכננו את עיתוי הגשת הבקשה הנדונה ופרסומה (ערב הגשת ההצעות), באופן שישרת את מטרותיה האמיתיות – סילוק מתעניינים פוטנציאליים, הרתעתם, זריעת 'אי ודאות' לגבי עתיד הרשת, וכל זאת על מנת להשתלט על הרשת ב"נזיד עדשים"".

הנאמן: שני האחים בעלי המניות בשני צדי המתרס

מתגובתו של עו"ד דגן לבית המשפט עולה כי בעלי המניות ברשת, האחים רוגוזינסקי, מצויים משני צידי המתרס. הנאמן מאשים את הזכיינים של סניף הרצליה ואשדוד בשיתוף פעולה עם אחד מהם, ניצן רוגוזינסקי, בטענה שהם מנסים להשתלט על הרשת. ואילו את האח השני, איתי רוגוזינסקי, שהוא גם שף הרשת, מתאר הנאמן כמי ש"עובד ימים כלילות, מסייע לנאמן ללא לאות, משקיע ועושה כל מאמץ אפשרי על מנת לסייע במאמצי ההבראה במסירות, במקצועיות, ובשיתוף פעולה מלא עם הנאמן וצוותו".

עו"ד ליאור דגן צילום: אתר משרד עו"ד פירט, וילנסקי

הנאמן דוחה את טענות הזכיינים כפי שהוגשו לבית המשפט ומתאר מציאות שונה. לטענתו, במועד מינויו לנאמן הרשת, "המפעל היה מושבת, מערך הייצור משותק, מערך החלוקה וההפצה היה מושבת, המלאי במחסני החברה היה כמעט אפסי, בחשבונות החברות היו אפס שקלים בקופה, ומרבית העובדים היו בחל"ת". לטענתו, בפרק זמן קצר ביותר הוכנה תוכנית הפעלה, המבוססת על ההנחה בדבר השבת קווי היצור לפעילות, על מנת לשמר את הפעילות הרציפה של סניפי הרשת, ולשמור על החברה כעסק חי.

מנתוני הנאמן לבית המשפט עולה כי במהלך תקופת ההפעלה, סניפי הרשת מכרו גלידות לצרכנים בהיקף כולל של כ-2.6 מיליון שקל, "שהם נתונים חסרי תקדים בהתחשב במשבר הקורונה שהיכה בכל העסקים". לדבריו, חברת דלי קרים סייעה לווניליה לייצר על פי מתכוני הגלידות של הרשת, ואלמלא התגייסה וסייעה ספק אם הרשת היתה מצליחה להמשיך ולפעול. "במקום שקבוצת הזכיינים תכיר תודה לחברת דלי קרים ותשבח אותה על העזרה והסיוע ברגעי המצוקה, הזכיינים בוחרים להשמיץ את חברת דלי קרים ו'יורקים לבאר' ממנה הם עצמם שותים מזה כחודש ימים".

עוד טוען הנאמן כי במקביל לחידוש פעילות הייצור, הוסדרה סוגיית ההפצה והחלוקה לסניפים, כאשר האספקה של הגלידות לסניפים במשאיות חלוקה ייעודיות כבר החלה.

על טענות הזכיינים בדבר מגוון מצומצם של גלידות טוען הנאמן כי בתקופת ההפעלה ייצרה הרשת כ-27 טונות של גלידה, "במגוון רחב של טעמים, וסיפקה בפועל לזכיינים 25.271 טונות מתוכם, ב- 38 טעמים שונים". הנאמן מציג נתוני מכירות של חודש מאי שמעידים על כך שבחלק מהסניפים נמכרה גלידה בהיקף גבוה יותר ביחס למאי אשתקד וטוען כי היקף הרכישות על ידי הזכיינים מהרשת במאי 2019 עמד על מיליון שקל ואילו בתקופת ההפעלה (מאי 2020) היקף הרכישות עומד על 871,497 שקל וזאת תוך "מגבלות הייצור, משבר הקורונה, והיקלעות הרשת להליכי חדלות פירעון, מדובר במכירות המצביעות של שיפור וגידול בנתוני המכירות".

לגבי טענת הזכיינים בדבר "איכות ירודה" של הגלידות טוען הנאמן כי "מדובר בהכפשות מבישות שאין להן שחר" ומביא כראיה את היקף המכירות בתקופת ההפעלה. בנוגע להנחות שהזכיינים טוענים כי הם זכאים להן טוען עו"ד דגן כי ביקש לקבל אסמכתאות בנוגע להנחות הנטענות, ואף אחד מהזכיינים שטען כי מגיעה לו הנחה לא צירף אסמכתא כלשהי ומוסיף כי לרשת זכות לבטל את ההנחות שניתנו.

מהתגובה של הנאמן עולה כי הוא מוכר לזכיינים גלידה במחיר של 30 שקל לקילו והנחה, לדבריו, משמעותה מכירה בהפסד שתוביל להפעלה גירעונית של הרשת.

בנוגע לטענת הזכיינים כי הנאמן כופה עליהם תנאי אשראי המנוגדים להסכם הזכיון, טוען הנאמן בתגובתו לביהמ"ש, כי הספקים של הרשת מוכנים לעבוד רק במזומן וזו הדרך היחידה האפשרית להפעיל את הרשת. הפעלת הרשת בתנאי תשלום של שוטף + 30, משמעותה שיש צורך בהון חוזר בסכום של 1.5-1 מיליון שקל, על פי הנאמן. עוד הוא טוען כי למרות ההחלטה לעבוד במזומן בלבד, הזכיינים אינם משלמים בתנאי מזומן וצברו חוב של 266 אלף שקל כלפי הרשת בגין תקופת ההפעלה ועד ל-1 ביוני.