פעילים בכחול לבן: נגיש תביעה נגד בני גנץ - "הפרת הבטחת יסוד מהותית"

קבוצה של 450 פעילים של מפלגת "כחול לבן" מתכוונת להגיש מחר תביעה נגד יו"ר המפלגה שר הביטחון בני גנץ תחת הכותרת "קולי נגנב", "על הפרת הבטחת יסוד מהותית, שיש בה משום הפרת הסכם ותרמית".

בפוסט שהופץ הבוקר ברשתות החברתיות נמסר כי התביעה תוגש מחר בשעה 10 בבוקר, בביהמ"ש המחוזי בתל אביב. התביעה תוגש על ידי עו"ד דניאל חקלאי, ויוזמת התביעה ורד אמיר. התביעה מוגשת בשמם של 450 תובעים בפועל, ראשי מטות, פעילים, מתנדבים ובוחרים בכחול לבן לשעבר.

בתביעה יידרש גנץ לשלם פיצוי סמלי של 100 שקלים לכל אחד מ-450 התובעים. לדברי עו"ד חקלאי, "מטרת התביעה היא לא להתעשר, אלא לנסות לקבל הכרה משפטית בכך שיש פה עיוות בולט של רצון הבוחר. אנו רוצים שמערכת המשפט תיתן את הדעת על כך".  

ראש ממשלה החליפי בני גנץ צילום: רויטרס

לדבריהם, "מדובר בהתחייבות יסוד שרק על בסיסה פעלו למען בחירתו אלפי מתנדבים ובחרו בו 1.220 מיליון בוחרים. ההתחייבות: לא לשבת בממשלה תחת נאשם בעבירות חמורות שיש עימן קלון, להימנע מלתת הכשר לראש ממשלה כזה, לחוקק חוקים למניעת כהונת נאשם בראשות הממשלה, ולממש דרך אלטרנטיבית לדרכו של נתניהו, הנאשם שאינו פוסק מהסתה כוזבת נגד מערכת אכיפת החוק ונגד מתנגדיו".

עו"ד דניאל חקלאי אמר לכלכליסט כי "מטרת התביעה אינה קבלת פיצוי כספי. למעשה, הפיצוי המתבקש הוא סמלי ביותר. מטרת התביעה היא להציב קו תיחום לנבחרי ציבור שזוכים בעמלם של ראשי מטות, פעילים ומתנדבים שמתאמצים למענם מחד, וכן זוכים בקולות מצביעים רבים מאידך, על סמך התחייבות יסוד ולאחר מכן מפרים אותה ברגל גסה. המהלך של גנץ טומן בחובו סכנה גדולה למשטר הדמוקרטי. מדובר בסכנה העמוקה ביותר לדמוקרטיה הישראלית מאז היווסדה".

עוד הוסיף, "הדבר השני שבו ממוקדים התובעים - הן ראשי המטות, הפעילים והמתנדבים והן מאות מצביעי רשימת כחול-לבן לשעבר: גם אם לא ניתן לכפות על נבחר ציבור לממש את מצעו, כן צריך לחייב אותו בפיצוי סמלי בגין הפרת התחייבות היסוד האחת והיחידה מטעמו שהיא ורק היא הולידה את הצבעתם לרשימתו. בהקשר זה מתבססים התובעים על פסק דינו של השופט אדמונד לוי, שקבע שיש אפשרות להתערבות שיפוטית כשמופרת התחייבות יסוד של נבחר ציבור".

המפלגה הוקמה כדי להוות חלופה שלטונית לנתניהו

כזכור, מפלגת כחול לבן הוקמה בסוף 2018 עם הכרזה ברורה להוות חלופה שלטונית לנתניהו. ראשי המפלגה דאז: בני גנץ, יאיר לפיד, משה יעלון וגבי אשכנזי כמו כל מועמדיה לכנסת התחייבו בפני הבוחרים שלא לשבת תחת נתניהו לנוכח הגשתו של כתב אישום חמור נגדו בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.

בבחירות לכנסת ה-21 ולאחר הבחירות לכנסת ה-22 סירבו ראשי כחול לבן לשבת תחת נתניהו. ואולם, לפני כחודשיים הודיע גנץ שהוא מתייצב תחת האלונקה של בנימין נתניהו ולהצטרף לממשלה תחת נתניהו.

לגנץ היתה אפשרות אז לגייס רוב בעד בחירתו של ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) ליו"ר הכנסת ולקדם את החוקים האוסרים על כהונה של רה"מ שחשוד בפלילים, להגביל קדנציה של 8 שנים לרה"מ ועוד.

בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבת ממשלה צילום: אמיל סלמן

אלא שגנץ בחר בנתניהו, וגרם לפירוקה של כחול לבן. גוש הימין וחברי הכנסת של כחול לבן בחרו בגנץ כיו"ר הכנסת. בהמשך, כי לא האמינו לנתניהו עד לחתימת הסכם קואליציוני.

גנץ הצטרף לא רק לממשלה בראשות מי שמשפטו מתנהל, אלא, גם לממשלה ה-35 שהיא הכי מנופחת ובזבזנית בתולדות מדינת ישראל עם 34 שרים, הבטחה ל-16 סגני שרים, ומשרדים מוצאים ומיותרים. גנץ הודיע שכחול לבן לא תמנה סגני שרים.

מאחר ש-12 מבין 15 הח"כים בכחול לבן הם שרים אזי הכנסת קיבלה הלילה בקריאה ראשונה את החוק הנורבגי שיאפשר התפטרותם של 12 שרים וסגניהם על מנת לאייש במקומם ח"כים מהשורה מכל מפלגות הקואליציה.

ממפלגת כחול לבן סירבו להגיב.