"למעט מקרים נקודתיים, הקורונה לא תשנה סדרי עולם בתחום הרשלנות הרפואית"
ימים ספורים לאחר פורום הרשלנות הרפואית של DUN'S 100, שוחחנו עו"ד יעקב אבימור, אחד מעו"ד הוותיקים בארץ אשר אחראי על תקדימים רבים ומשמעותיים בתחום הרשלנות הרפואית בישראל, על מנת לברר את ההשלכות של נגיף הקורונה על תחום הרשלנות הרפואית, וגם לקבל תמונה רוחבית על הטרנדים הנוכחיים של תחום זה בהשוואה לתקופות אחרות
"יהיה קשה להטיל אחריות על הרגולטור בגין היערכות לקויה לקורונה"
אחת השאלות המרכזיות שעלו בפורום DUN'S 100 לתחום הרשלנות הרפואית היא לגבי תביעות הקשורות למגפת הקורונה באופן ישיר ועקיף. הסוגייה הזאת תלך ותתברר בחודשים הקרובים בבתי המשפט, אולם כבר עתה ישנם גורמים רבים אשר 'יושבים על הגדר' ומחכים לראות כיצד בתי המשפט יגיבו לתביעות מסוגים אלו, "לדעתי השאלה באם הקורונה תגרום לשינוי או שלא תגרום לשינוי בתביעות הרשלנות הרפואית אינה השאלה הנכונה. השאלה היא האם הקורונה תוכר כ'כוח עליון' או האם ידונו בקורונה לפי עקרונות הנזיקין הקיימים כאשר כל מקרה נבחן לגופו", מסביר עו"ד אבימור, בעלים ומנהל משותף במשרד עו"ד 'אבימור-שדמי', "היכולת לתבוע את הרגולטור על כך שניתן טיפול לקוי למטופל בשל עומס בבתי החולים ואילוצים תקציביים זו 'מלחמה' קשה מאוד, וזו תהיה משוכה שקשה יהיה לעבור אותה מבחינה משפטית. לדעתי מי שיתבע את הרגולטור יחסם בבית המשפט שלא יטיל אחריות מיוחדת על הרגולטור בגין אירועים עקיפים שקרו בשל היערכות לקויה של מערכת הבריאות. עקרונות התביעה לא ישתנו והקורונה לא תשנה את סדרי העולם".
לדברי עו"ד אבימור, יש גם מקרים נקודתיים אשר יוצאים מן הכלל, כמו למשל האירועים שהתרחשו בבתי האבות שהובילו לנזקים בגוף ובנפש ושם מדובר בסיפור שידונו בו לגופו של עניין. אולם ככלל, כולל במקרים של החמצה רשלנית באבחנה או עיכוב בטיפול, המקרים יבחנו על פי עקרונות הנזיקין הקיימים ללא התייחסות שונה משמעותית בעקבות התפרצות הקורונה.
"אצלנו אין מדיום, הכל אקסטרה לארג' או סמול"
לדברי עו"ד אבימור, תחום הרשלנות הרפואית השתנה מקצה לקצה במרוצת העשורים האחרונים כאשר המטוטלת נעה מקצה אחד לקצה שני, "עד שנות ה – 90 נהנו הרופאים והאנשים בחלוק הלבן מסוג של חסינות בבתי המשפט. אולם בשנות ה – 90 חל שינוי דרמטי ובתי המשפט החלו בהדרגה לראות את המטופל במרכז הדיון ולהרחיב את זכויותיו מול הממסד הרפואי. בתי המשפט הביטו על תיקים רבים כמאבק של דוד מול גוליית, ובהדרגה התכרסם במקצת נטל ההוכחה המוטל על התובע להוכיח הן את ההתרשלות והן את הקשר הסיבתי. תביעות רבות התקבלו על רקע הפרת חובת הידוע הראוי למטופל או רישום חסר, עוד בטרם התנהל הדיון באשר לאיכות הרפואה שבוצעה בפועל".
עו"ד אבימור מייצג בעשרות השנים האחרונות בעיקר את הממסד הרפואי, את קופות החולים, חברות הביטוח, מוסדות רפואיים וכו' אולם במהלך 45 שנות עבודתו הוא ייצג גם מטופלים רבים, ומכאן שהוא מכיר את שני צידי המטבע, "פעם אחת קיימתי בלוס אנג'לס הרצאה על תיק 'זייצוב' ('טוב מותי מחיי'). לאחר ההרצאה הגיע אליי אדם שאמר שאצלנו בישראל אין מדיום, יש רק אקסטרה לארג' או סמול. אולם החל מאמצע שנות ה – 2000 יש התאזנות מסוימת. המטוטלת עדיין נוטה לכיוון התובעים ואולי בצדק, כי בכל זאת מדובר במאבק שאינו שוויוני ובתי המשפט אינם מוכנים להפחית מהדרישות כלפי הממסד הרפואי, אולם קיים לטעמי דיון מעמיק ומאוזן יותר באשר לשונות הקיימת בין טעות לרשלנות, וכן להשלכות הרוחב של פסיקת בית משפט על המערכת הרפואית כולה".
"תם עידן הגישור במתכונתו הקיימת בעיקר בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית"
מזה שנים עו"ד אבימור מבצע גישורים בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית (לצד גישורים ובוררויות שהוא מבצע בתחומי עיסוקיו האחרים). לדבריו, ניסיונו מלמד כי מתחייב שינוי גישה באופן שבו מתבצעים הגישורים בישראל ויש צורך לאמץ שיטות גישור הקיימות בארה"ב, "ישנם הרבה עו"ד מנוסים ושופטים בדימוס המבצעים היום גישורים באופן שבו שומעים את הצדדים, כאשר הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין, וכל התהליך מתבצע ללא ירידה לפרטי הפרטים המשקפים את מצבו הריאלי והמעשי של התיק (mirror like presentation).
הדבר נדרש על מנת שהצדדים - ובעיקר הגופים המשלמים - יהיו משוכנעים כי המגשר מעביר להם תמונה אובייקטיבית ונכונה של הסיכונים, הסיכויים, והיקף הנזק. מאחר ומטרתם המרכזית של הגישורים בתחומי הרשלנות הרפואית היא להגיע להסכמה, כלומר לפיצוי מוסכם - ואין אופציה כבגישורים אחרים ליצור מערכת יחסים או תגמול חדשה בין הצדדים – הצדדים, ובעיקר הגופים המזיקים או המבטחים שלהם, צריכים להיות משוכנעים כי נערך דיון מקצועי ומעמיק (drill in) שמשקף התרחשות כמעט זהה לזו המתרחשת בבית משפט, ומכאן ניתן לבצע את מלאכת קניית הסיכונים של כל צד. המצב היום הוא שהגופים המשלמים תוהים לא פעם אם הצעת המגשר (גבוהה או נמוכה) ניתנה על בסיס דיון כוללני שמתבסס אולי על ניסיונו של המגשר, אך יתכן וזה לא ירד די הצורך לפרטי המקרה. בארצות הברית כאמור שינו את הגישה לגישה של גישור אקטיבי שכזה המביא עימו שיפור משמעותי בתוצאות. אופן ניהול הגישורים על ידי נעשה בדרך זו ואני יכול להעיד כי לשמחתי נקיטת גישורים בדרך זו העלתה את הצלחתם באופן משמעותי".
ראיון עם עו"ד יעקב אבימור, בעלים ומנהל, אבימור שדמי, עורכי דין