בזמן שחגגתם - נתניהו והמשת״פים שלו מפקיעים את הדמוקרטיה לעשרה חודשים

ביום חמישי פרסמה הממשלה להערות הציבור תזכיר חוק לעיגון מחודש של הגבלות קורונה. מדובר בתקנות שכעת יחוקקו כהוראת שעה לעשרה חודשים ויאפשרו את ההגבלות הידועות: הטלת סגר, כפיית בידוד בית, הסדרת סמכויות המשטרה בפיזור התקהלות (מאסר וקנס), הסדרת כללי התנהגות במרחב הציבורי (עסקים, חנויות, קניונים, מסעדות), הסדרת הריחוק החברתי לשני מטרים, הסדרת ההתנהגות במקומות עבודה וסגירת מקומות שאינם חיוניים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: איי פי

הציבור התבקש להגיב לתזכיר ("חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש התש"ף - 2020") עד היום, כלומר במקום לצאת לצימרים, לכנרת, לטבע, להקדיש את סופ"ש שבועות הארוך ללימוד התקנות. התוצאה היא שזירת התגובות הופקעה לביקורת הנוקבת מהסוג של "חוק שהסכנה הגלומה בו, גדולה רבות מסכנת הקורונה". וגם "להעלות חוק כזה בערב חג עם זמן מועט להתנגדויות רק מעיד על כך שהכוונה אינה לדאוג לשלום הציבור, אלא לגזול את זכויותיו במחטף חסר תקדים!".

פאסאדה לבג"ץ

הקישור המתבקש מהתגובות הללו הוא להמשך הפקעת הדמוקרטיה בידי הנאשם בפלילים, מעין המשך לנאום ההסתה נגד מערכת המשפט. וזו הבעיה – נתניהו רכש לעצמו, ובדין, את החשד שגם מהלכים לגיטימיים, במיוחד כאלה שכרוכים בהם הגבלות על זכויות אדם ואזרח, נועדו לשרת את האינטרס האישי שלו להימלט ממשפטו. ליבוי והעצמת "גל שני" והיערכות לתקופת חירום חדשה בחסות העלייה במספר החולים בימים האחרונים – עולים בקנה אחד עם היעד הזה. במיוחד ההצעה לקבוע את ההסדר החדש כהוראת שעה לעשרה חודשים. במשרד המשפטים לא סבורים שעשרה חודשים הם פרק זמן ארוך מדי בגלל החשש לגל שני בחורף, בעוד כחצי שנה, שאז ניתן יהיה להכניס מיידית את המנגנונים האלה לפעולה. כלומר, אם לא נחוקק היום – יופעלו התקש"חים הממשלתיים מחר.

מסעדה בת"א

מבחינה זו מגלם התזכיר החדש הסדר דמוקרטי יותר מאשר ריבוי התקש"חים שהיה כאן לפניו. התזכיר עונה גם על שני תנאים שהציב בג"ץ: הראשון, עיגון בהוראת שעה שבצדה תאריך תפוגה ידוע מראש. השני, חקיקה שאינה בלעדית בידי הממשלה ומערבת לכאורה תהליך בקרה של שלוש קריאות בכנסת.

אבל הדגש הוא על הלכאורה, כי באופן אמיתי אין באמת כנסת, יש רק ממשלה. הכנסת היא רק פאסאדה שניתן למכור לבג"ץ ולמראית העין של הפיקוח הפרלמנטרי שמתבקש בדמוקרטיה. היה חלון קטן של דמוקרטיה ופיקוח, וזה היה אחרי שהכנסת ה־23 הושבעה ולפני שבני גנץ חבר לקואליציית נתניהו. אז היו ועדה פרלמנטרית מיוחדת לענייני קורונה בראשות עפר שלח וועדת משנה של חוץ וביטחון בראשות גבי אשכנזי. שתיהן ביצעו מלאכה לתפארת בהצבעה על ליקויים, בשכלול דרכי ההתמודדות, בהצעות לשיפור המבנים המוסדיים והארגוניים שמטפלים במשבר.

כמובן שהקמת ממשלת נתניהו-גנץ אפשרה להשליך לפח את המסקנות כדי לחזור ולהיצמד לשני הגרזנים החביבים והמרכזיים בדוקטרינת נתניהו-בר סימן טוב: הסגר וההגבלות. כליאת האזרחים בבתיהם וניטור פעולותיהם באמצעות הגבלות משטרתיות ומעקבי שב"כ. הכנה לדיקטטורה בחסות הקורונה במקרה הגרוע, מענה למגפה בחסות חיסול הכלכלה במקרה הפחות גרוע. אין מחלוקת שהסגר החריף והמהיר, ביחד עם מסירות ותושיית הצוותים הרפואיים, ובתוספת נתונים טבעיים מסייעים כמו שער כניסה אחד למדינה וגיל אוכלוסייה צעיר יחסית, הוציאו את ישראל מהמשבר בנזקים נסבלים וכאחת המדינות המובילות בעולם בתחלואה ובתמותה, אבל ספק אם נוכל לשלם ולהכפיל את המחיר הכלכלי בסיבוב נוסף.

לפיכך המליצו חברי צוות המומחים המייעץ למל"ל לממשלה לנקוט בשלושה צעדים לשכלול ההתמודדות בהמשך. הראשון, מינוי יחידת טיפול במצבי חירום במשרד הבריאות, המלצה שמזכירה במעומעם ומרחוק את המלצת ועדת שלח למינוי פרויקטור שירכז מקצועית ולא פוליטית את הטיפול במגפה; השני, הפעלת מרכז מידע לאומי על משבר הקורונה; השלישי, הקמת גוף תחקור יעיל ונקודתי של חולים שימיר במהירות "חשודים" ל"מבודדים". משרד הבריאות

אימץ כוונה זו אבל עדיין עבודתו תלויה בתקנים ובתקציבים שטרם הוקצו. נראה ששר הבריאות הנכנס יולי אדלשטיין, שהחליף את יעקב ליצמן, מחמיץ כאן הזדמנות לרשום לזכותו מהלך חיובי, מהיר ומוסכם. ועל ההחמצה הזו חתום שר שאפילו לא בזבז יום מזמנו כדי להתייצב בשבוע שעבר לצדו של נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים.

מחדלים בדרך לגל שני

חזרה לסגר ולהגבלות הדרקוניות כתגובה אפשרית להחזרת מצב החירום אינם בהכרח אינדיקטורים להשטחת הדמוקרטיה בחסות מאמצי הנאשם להימלט ממשפטו או לפחות לדחות אותו. הם יכולים להיות גם אינדיקטורים למחדלי הממשלה בהכנת אסטרטגיית יציאה מושכלת, שמשלבת את החזרה לחיים נורמליים – בחינוך, בכלכלה, בתרבות – עם החשש וההיערכות הנדרשים לקראת "גל שני". אם המצב חלילה יידרדר, צפוייה חזרת נתניהו למסיבות עיתונאים בשידור ישיר לפריים טיים, והשאלה היא האם בזה תסתכם אסטרטגיית הכניסה לגל השני.