השפעת התפרצות נגיף הקורונה על חוזה קבלנות

מוגש מטעם DUN'S 100

על רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל אנו עדים בשבועות האחרונים לעיסוק גובר בשאלה האם ההתפרצות והשלכותיה יוכרו כ-"כוח עליון" והאם תתאפשר השתחררות מהתחייבויות חוזיות על יסוד הכרה זו.

ההיסטוריה מלמדת, כי בתי המשפט בישראל, מאוד נזהרים ביישום סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) על יסוד הכרה באירועים חיצוניים ככוח עליון (כך למשל נפסק כי לאדם החי בישראל, מלחמה היא אירועי צפוי) – עד שיש מי שחושבים כי האפשרות לפטור מחיוב חוזי בארץ מכוח סעיף זה, היא תיאורטית בלבד. דברים אלה נכונים בפרט ביחס לענף הבנייה והתשתיות, אשר הותר לו להמשיך ולפעול, חרף המגבלות שהוטלו על ענפים אחרים במשק.

לכך יש להוסיף את הצהרות סגן החשב הכללי לפיהן, התפרצות נגיף הקורונה לא תוכר ככוח עליון בענף הבנייה, אשר נועדו כנראה 'להנמיך ציפיות' בענף ביחס לאפשרות כי הכרה כזו תתקבל.

מנגד, על אף שהותר לו להמשיך ולפעול, ענף הבנייה והתשתיות התמודד עם אתגרים לא פשוטים בעקבות התפרצות הקורונה כדוגמת מחסור בעובדים ובחומרי גלם.

לדעתנו, גם אם הסבירות להכרה בקורונה ככוח עליון ביחס לחוזים בענף הבנייה והתשתיות היא נמוכה, גישה הרואה בשאלת ההכרה או אי הכרה בקורונה ככוח עליון, כחזות הכול, היא פשטנית ואינה מתייחסת למגמות נוספות בפסיקת בתי-המשפט.

בהקשר זה, יש להזכיר את הניתוח של השופט אנגלרד בפס"ד רגב (ע"א 6328/97) - לפיו, התעקשות על קיום ההסכם ככתבו וכלשונו, למרות נסיבות חיצוניות שהן 'גדולות' מהצדדים, עשויה להיחשב לחוסר תום לב בקיום החוזה של הצד המתעקש על קיום דווקני של ההסכם. גישה זו, אף שאינה מקנה "פטור" מחיובי ההסכם, עשויה באופן מעשי להקנות הגנה מפני תוצאות ההפרה.

עו"ד אחיקם שוסטר

בנוסף קיימת גישה בפסיקה המחילה את דוקטרינת ה-"ביצוע בקירוב" של ההסכם, בנסיבות המונעות את קיומו בהתאם להוראותיו המקוריות בשל נסיבות שנכפו על הצדדים. אף גישה זו מאפשרת התאמות בהתקשרות נוכח אירועים כדוגמת אלה אותם אנו חווים בימים אלה.

עם זאת, בשונה מסיכול, יישום פתרונות אלה כמוצא מהפרת ההסכם, הוא בבחינת "חליפה לפי מידה" המחייבת התאמה לנסיבות הייחודיות למקרה; ולרוב גם פעולה אקטיבית של הצד המפר, בזמן אמת.

מאת עו"ד אחיקם שוסטר, בעל משרד עורכי דין אחיקם שוסטר – עורכי דין המתמחה במכרזים, תשתיות, פרויקטים וליטיגציה