כך היה נראה דו"ח העוני לו היה מתפרסם היום

הסימולציה בדקה כיצד היו משתנים הנתונים המרכזיים של דו"ח העוני אם הם היו נבדקים לאחר גל האבטלה הגדול של הקורונה. ערכו אותה שלושה חוקרים בביטוח לאומי: ראש אגף מחקר כלכלי מירי אנדבלבד יחד עם אורן הלר ולהב כראדי.

הסימולציה נערכה על סמך נתוני האבטלה של סוף אפריל, הכוללים 760 אלף תביעות אבטלה לביטוח לאומי והנחת אבטלה של 20% לשכירים ועצמאים כאחד. במאי נרשמו 27% אבטלה, כך שייתכן שהתוצאות קשות יותר. הסימולציה אמורה להתעדכן בהמשך המשבר.

הסימולציה נערכה באמצעות שני בסיסי נתונים: נתוני השכר של ביטוח לאומי וסקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס. נתוני השכר מזהים במדויק את מספר המובטלים אך אינם כוללים הכנסות שאינן שכר, למשל הכנסות מהון. סקר ההוצאות מכיל את כל ההכנסות אך אינו יודע לזהות בדיוק את המובטלים. נתוני ביטוח לאומי הביאו בדרך כלל לתוצאות קשות יותר מנתוני הלמ"ס.

תחולת העוני של משפחות גדלה ב־14% על פי ביטוח לאומי וב־8% על פי הלמ"ס. תחולת העוני של נפשות עלתה ב־15% על פי ביטוח לאומי וב־7% על פי נתוני הלמ"ס. תחולת העוני של ילדים גדלה ב־13% לפי ביטוח לאומי וב־6% לפי הלמ"ס. תחולת העוני של קשישים יציבה למדי, שכן רובם אינם מושפעים מגל ההוצאה לחל"ת.

מדד ג'יני, המודד את חוסר השוויון בהכנסות, מזנק בשיעור תלול של 4% לפי נתוני ביטוח לאומי שכוללים רק נתוני שכר וב־1.5% לפי נתוני הלמ"ס הכוללים גם הכנסות מהון ונדל"ן. החוקרים מסבירים שהסיבה לעלייה באי־השוויון היא חלקם הגדול של בעלי שכר נמוך בקרב המובטלים.

עומק העוני גדל ב־6% לפי ביטוח לאומי וב־8% לפי נתוני הלמ"ס. מדד עומק העוני מודד את הפער הממוצע בין הכנסות העניים לבין קו העוני. חומרת העוני גדלה ב־7% לפי ביטוח לאומי ו־11% לפי נתוני סקר הלמ"ס. מדד חומרת העוני דומה למדד עומק העוני אבל נותן משקל יתר לעניים קשים.

הפגיעה הכי קשה - בעובדים

לפי נתוני ביטוח לאומי, הנפגעים ביותר הם מי שעבדו ערב המשבר. תחולת העוני של משפחות שבהן ראש המשפחה שכיר עלתה ב־18% לפי נתוני ביטוח לאומי וב־16% לפי הלמ"ס. חמור יותר המצב של משפחות עם שני מפרנסים, שאצלן תחולת העוני גדלה ב־43% על סמך נתוני ביטוח לאומי, שכן משפחות רבות שבהן שני ההורים בחל"ת. בעניין זה, הפער בין שתי מערכות הנתונים גדול מאוד. לפי נתוני סקר הלמ"ס, תחולת העוני של משפחות עם שני מפרנסים עלתה רק ב־9%.

הסיכוי של משפחות חד־הוריות להיות עניות גדל ב־21%. בנושא זה נערך חישוב לפי נתוני ביטוח לאומי.

גל האבטלה היה מוריד את רמת החיים לנפש ב־5% ללא סיוע ממשלתי. הסיוע לאוכלוסיות שנפגעו - הכולל דמי אבטלה לשכירים, מענקים לעצמאים ולקשישים וכן מענק של 500 שקל למשפחות עם ילדים, קשישים ונכים - הצליח להקטין את הירידה ברמת החיים לכ־3% בהשוואה לטרום המשבר. ההכנסה נטו למשק בית ירדה מ־17,300 שקל ל־16,800 שקל, ירידה של 3%.

ההקלות צמצמו את הפגיעה

בביטוח לאומי מציינים שההקלות בזכאות לדמי אבטלה הפחיתו את ממדי העוני ואי־השוויון בצורה משמעותית. לעומת זאת, המענקים לעצמאים ולקשישים עובדים סייעו פחות לצמצום העוני, משום שניתנו לאוכלוסיות קטנות יחסית. מענקי 500 השקלים שניתנו לכל ילד, קשיש ונכה ניתנו באופן אוניברסלי, והצליחו למתן את עומק העוני וחומרתו.

הסימולציה אינה כוללת המלצות למיתון העוני, אבל המלצות כאלו נכללו בנייר עמדה שפרסמה סמנכ"לית המחקר לשעבר של ביטוח לאומי פרופ' לאה אחדות במסגרת פרויקט "צוותי המומחים של המשבר". אחדות המליצה על שורת צעדים שמשמעותם הארכת תקופות תשלום דמי האבטלה. בין היתר, היא מציעה לשלם לכל מובטלי הקורונה דמי אבטלה עד סוף יוני, וכן שמי שקיבלו הקלה בתקופת האכשרה של חצי שנה במקום שנה, יקבלו דמי אבטלה למשך תקופה זהה לזו של מובטלים רגילים, ולא רק לחצי מהזמן כפי שנקבע.