אני פתוח משמע אני בטוח

מחקר בכלכלה התנהגותית מבהיר את החשיבות של שתי נטיות התנהגותיות שמקשות על המאבק במגפת הקורונה. מצד אחד, אנשים נוטים להתנהג כאילו שהם מאמינים ש"לי זה לא יקרה". נטייה זו הביאה להפצת המגפה בגל הראשון, ועלולה להביא להתפרצות של גל שני. הנטייה השנייה היא התנגדות לאפליקציות מעקב שיכולות לסייע באיתור מוקדם של התפרצויות מקומיות של המגפה, אבל עלולות לפגוע בפרטיות.

ההתנגדות לאפליקציות מעקב חזקה במיוחד במדינות הדמוקרטיות במערב. במזרח הרחוק, ההתנגדות נמוכה, והשימוש באפליקציות אלו בחודשים האחרונים תרם לירידה חדה במספר הנדבקים. למשל, בסין כניסה למקומות ציבוריים מחייבת הצגה של "אור ירוק" שמייצג הסתברות נמוכה לנשאות באפליקציית המאבק בקורונה.

מעקב איור: יונתן פופר

ניתן להתמודד עם ההתנגדות לאפליקציות מעקב במערב על ידי עידוד השימוש באפליקציות הערכת סיכון לנשאות וולונטריות" שמעבירות מידע למשתמשים, תוך שמירה על הפרטיות. אפליקציות מסוג זה צפויות להיות פופולריות אם הן תסייענה למשתמשים לחסוך זמן ולהפגין את המחויבות שלהם למאבק בנגיף.

בתי האבות כדוגמה

כדי להבהיר את הפוטנציאל של אפליקציות הערכת סיכון לנשאות חשבו על הדוגמה של עובדים בבתי אבות. עובדים אלו מודעים לעובדה שאם הם יהיו נשאים של נגיף הקורונה הם עלולים להביא למותם של האנשים שבהם הם מטפלים. הם רוצים כמובן למנוע תוצאה טרגית זו, ולהבהיר רצון זה. הניחו שלעובדים תהיה אפשרות להתקין אפליקציה שתחשב באופן אמין ודיסקרטי את הסיכוי שהם נשאים, תציג "אור ירוק" כאשר הסיכוי נמוך, ותסייע להם לעבור בדיקת נשאות מהירה שתחזיר את האור הירוק או תפנה אותם לטיפול כאשר הסיכוי גבוה. להערכתנו, עובדים אלו ישמחו להתקין אפליקציה כזו, והמטופלים ומשפחותיהם ישמחו לדעת שזה המצב.

דוגמה זו חשובה במיוחד, אך אינה ייחודית. אנחנו מאמינים שרבים מאיתנו ישמחו לדעת באם הסיכוי שהם נשאים גבוה, וחשוב שהם יעברו בדיקה. יותר מכך, רובנו נשמח לדעת שעמיתינו ואנשים שנותנים לנו שירות כמו אנשי צוות רפואי ועובדי מטבח מקפידים לבדוק את מצבם.

לדעתנו ממשלת ישראל אינה עושה מספיק לשם עידוד הפיתוח והשימוש באפליקציות הערכת סיכון לנשאות וולונטריות. הממשלה השקיעה באפליקציית המגן, אך מנעה את הוספת פונקציית הערכת הסיכון לנשאות. להגבלת אפליקציית המגן היו שתי תוצאות שליליות: הראשונה היתה פגיעה בחברות יזמיות שהיו מעוניינות בהוספת הערכת סיכון לנשאות למערכת שלהן, שכן קיום מערכת חלקית אך נתמכת ממשלה גרם לבלבול. האפקט השלילי השני נוגע לתוצאות המאכזבות של השימוש באפליקציית המגן אשר נעשה בה שימוש במקביל למערכת ממשלתית כפויה מבוססת מעקב סלולרי ללא אפליקציה. חוסר הדיוק של אפליקציית המגן לצד שימוש בכלים מבוססי איכון סלולרי אשר מקורות המידע שלהם אינו ידוע לציבור הביא לשליחה של מספר רב של התראות שווא והודעות לא עקביות בין המערכות, שגרמו לאנשים רבים לאבד אמון באפליקציות כדרך להילחם במגפת הקורונה.

אנחנו קוראים לממשלה לשפר את ההיערכות לגל השני של מגפת הקורונה על ידי עידוד הפיתוח והשימוש באפליקציות הערכת סיכון לנשאות.

הכותבים הם מומחים בתורת המשחקים ובכלכלה התנהגותית. פרופסור עידו ערב הוא נשיא האגודה האירופית לקבלת החלטות וסגן דיקאן בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. ד"ר אורן פירסט (בתמונה) הוא יזם ומרצה בתחום הבריאות הדיגיטלית ובין היתר מיזמי חברת טראק וירוס המפתחת פתרונות מידע בתחום גידור סיכוני הפצת מחלות.