כץ יצטרך להחליק את משקעי העבר עם בכירי האוצר

הכניסה של שר האוצר החדש ישראל כץ לבניין ברחוב קפלן בירושלים הפגישה אותו עם כמה פרצופים מוכרים, בעיקר מעברו כשר התחבורה, שיחסיו עימם לא תמיד היו חלקים. לאורך שנותיו במשרד התחבורה (2019-2009), התעמת כץ לא מעט עם בכירי המשרד על פרויקטים שהוא רצה לקדם אבל האוצר חשב שאין בהם תכלית או שהעלות שלהם פשוט גדולה מדי. לפחות במקרה אחד כץ יצא כנגד הפקידות בצורה ישירה וטען שאגף תקציבים באוצר מנסה לקבוע מדיניות במקום הממשלה, עד כדי איום לפנות למבקר המדינה עם חומרים שמוכיחים לכאורה כי אנשי האוצר מנסים לחסום מהלכי ממשלה. במקרה או שלא במקרה, כץ עמד במקרים שונים מול ראש אגף תקציבים הנוכחי שאול מרידור ומול החשב הכללי הנוכחי רוני חזקיהו, שעם שניהם יצטרך לשתף פעולה בגיבוש התקציב הנוכחי והראשון שלו בתפקיד.

הוויכוח הראשון של כץ מול האוצר התרחש כמה חודשים לאחר שנכנס לתפקיד. בסוף 2009 ובתחילת 2010 גיבשו במשרד התחבורה את תוכנית נתיבי ישראל לרישות המדינה בכבישים ורכבות בעלות של כ־54 מיליארד שקל. משרד האוצר נעמד על הרגלים האחוריות וביטל פרויקטים רבים לרבות חיבור אילת לרכבת, ובסופו של יום אושרו "רק" 27 מיליארד שקל. בראיון ל"כלכליסט" הבטיח כץ שהתוכנית "קום תקום" והאוצר לא יחסום מאומה. ובדיעבד אפשר לומר לזכותו שצדק וההשקעות שכללו חיבור פריפריה למרכז ושיפור תשתיות בצפון ובדרום שהוזנח זמן רב קיצרו את זמני הנסיעה מהמרכז לקצוות המדינה.

מימין: ראש אגף תקציבים באוצר שאול מרידור והחשב הכללי רוני חזקיהו צילומים: עמית שאבי, עמית שעל

התנגשות רכבות

נקודת המחלוקת הבאה הגיעה ב־2012 וכבר גררה את מרידור לעימות חזיתי מול כץ על רקע היה פיתוח מסילות רכבת. מרידור, אז סגן ראש אגף תקציבים ואחראי על התחבורה, טען לא פעם שההשקעה ברכבת אינה כלכלית ויש להשקיע בתחבורה ציבורית במרכזי הערים. בדרך סירב מרידור העביר את פרויקט חשמול הרכבת לנתיבי ישראל (מע"צ לשעבר).

אבל הפיצוץ האמיתי הגיע באפריל 2013, אז ניסה האוצר לקצץ פרויקטים שהיו בבת עינו של כץ. מדובר היה במסילת העמק (בית שאן חיפה) וכבישים בצפון ובדרום שכץ הבטיח לפתח, אך מרידור חשב שהם פחות קריטיים. בצעד חסר תקדים כץ ערך מסיבת עיתונאים ואמר כי ביטול הפרויקטים יפגע בפריפריה, יביא לבזבוז כספים ומהווה ביטול של החלטות ממשלה. "אפנה למבקר המדינה כדי שיבדוק בזמן אמת את ההתנהלות", אמר כץ. האיום עבד והפרויקטים לא בוטלו, למרות מחאות האוצר.

באותר שנה נרשם עימות נוסף בין כץ למרידור על רקע הקמת שדה התעופה באזור תמנע שכץ קידם במרץ. מרידור, אז גם יו"ר ועדת הכספים של רשות שדות התעופה, סירב לאשר את התוכנית, הזהיר מפני גירעון עצום ואיים להתפטר. כץ טען שמרידור בניגוד עניינים.

מנגד, במקרים אחרים מרידור וכץ ידעו לשלב ידיים. כך היה למשל באמצע 2013 כשמרידור ייצג את האוצר בדיון בבית הדין הארצי לעבודה על עיצומים בנמל אשדוד והסביר למה אסור לבטל מכרז להקמת שני נמלים חדשים.

עם החשב הכללי רוני חזקיהו היו עימותים מסוג אחר. כץ הרגיש שחזקיהו לוקח קרדיט על פרויקטים שכץ דברר במשך שנים. בפעם הראשונה זה קרה ביולי 2017 ואז האוצר נאלץ לבטל את הצגת תוכנית התשתיות הגדולה רק כי כץ לא הוזמן אליה. ב־2019 זה קרה שוב.

שרת התחבורה מירי רגב. כץ ימשיך לשלוט בתחום, דרך הכסף צילום: אלכס קולומויסקי

כרסום בסמכויות

באוצר מבטיחים כעת שאין שום משקעים בין הצדדים וכולם יירתמו להוציא את הכלכלה מהבוץ של אחרי הקורונה. ואולם מהלכים מסוימים שכץ מתכנן עלולים להצית אש חדשה. כפי שפורסם ב"כלכליסט" כץ מתכנן להקים מטה תשתיות שיהיה אחראי על פרויקטי התחבורה הגדולים, מהלך שאם יקרה ינגוס בסמכויות אגף תקציבים במה שנוגע לתכנון ולמימון, ובסמכויות החשב הכללי כאחראי על מכרזי הביצוע. נפגעת אפשרית אחרת היא שרת התחבורה מירי רגב שעשויה לגלות שכל הפרויקטים שלה זולגים לכץ, שאולי עזב את המשרד אבל ימשיך לשלוט במתרחש שם, הפעם דרך השיבר של הכסף.

מוקד מחלוקת נוסף מהעבר בין כץ למרידור וחזקיהו הוא הטלת אגרת גודש שכץ התנגד לה נחרצות והצורך להשקיע בתחבורה ציבורית והסעת המונים — תחום שכץ הזניח קשות בכהונתו במשרד התחבורה ועתה יגיע אל שולחנו שוב בתפקיד החדש.