הבריונות בשירות נתניהו

האיומים לפגוע ביועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עברו איכשהו מתחת לרדאר. הגינוי של יו"ר כחול לבן בני גנץ היה מאוחר ורפה. הציפייה מראש הממשלה בנימין נתניהו שיגנה ויתנער נתקלה בגיחוך - אי אפשר לצפות מאדם לגנות את עצמו. כאשר נתניהו קבע שמנדלבליט יזם הפיכה שלטונית ותפר תיק נגדו, היה ברור שבריונות הרשת שמגויסת לשירותו תעביר הילוך לאיומים של ממש, ככל שיתקרב מועד המשפט. נתניהו הרי הניח מזמן את התשתית למשוואה הזו - אם אני נקי, ואני נקי, המסקנה המתבקשת היא שמנדלבליט הוא המושחת האמיתי.

בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט צילום: יאיר שגיא, עמית שאבי

וה"בייס" מלבה את המסר הזה במסע שטנה ושיסוי נגד מערכת המשפט - אהרן ברק, אסתר חיות, שי ניצן ומנדלבליט הם השטן הגדול. ההיגיון הוא כזה: מערכת המשפט מסכלת את רצון העם: בג"ץ בפסיקותיו נגד השלטון, ומנדלבליט בכתב האישום נגד השליט. ולכן, חובה להדבירם. הדיבור הוא תמיד מתגונן: להציל את הדמוקרטיה, להציל את נתניהו, להציל אותנו מהשחיתות של מנדלבליט שבוקעת לא רק מעצם הגשת כתב האישום, אלא גם מהקלטות שפרסמה איילה חסון־נשר. ההתקרבנות כמנוע להסתה תמיד היתה הדרך לפורר ולחסל את הדמוקרטיה. ההתקרבנות, ולא רק הפטריוטיזם, היא מפלטם של הנבלים, כפרפראזה על המשפט המפורסם של סמואל ג'ונסון.

בשבוע הבא אמור להיפתח משפטו של נתניהו שעדיין לא ברור איך יתנהל ומי יורשע קודם — מערכת המשפט או הנאשם. הלחץ על חוקרים, פרקליטים ושופטים יתעצם ככל שיתקדם המשפט, וככל שיוחלט על חקירת ה־16 מיליון שקל שקיבל נתניהו מבן דודו נתן מיליקובסקי.

גנץ נכנס לממשלה מושחתת בממדיה המפלצתיים, שמסרה לחרדים את מרבית מנועי השיכון והכלכלה בכנסת ובממשלה. זו "טובת ישראל" שלמענה הקריב את הבטחותיו. ונותרה אחת ואחרונה — הצלת המשפט והדמוקרטיה. במשימה זו אסור לו להיכשל.