החרדים הכניסו לממשלה את גנץ ויזכו עכשיו בכוח חסר תקדים
המפלגות החרדיות היו השושבינות של ממשלת האחדות ויזכו בכוח עצום. קיבלו 1.2 מיליארד שקל למוסדות חרדיים מבלי להתייעץ עם האוצר, רשות לפיתוח המגזר, שליטה במשרדי התחבורה והשיכון, חמישה סגני שרים ואת ראשות הוועדות הכלכליות
מפלגות יהדות התורה וש"ס הן המנצחות הגדולות בהקמת הממשלה החדשה.
- הממשלה ה־35 יוצאת לדרך: יקרה, שנויה במחלוקת ונטולת ניסיון
- הכסף הפוליטי צריך לראות אור
- ההסכמים הקואליציוניים מתייקרים ב־33%
עם כינונה של ממשלת אחדות חששו במפלגות הללו שכוחן המיניסטריאלי יקטן, אבל הלכה למעשה הוא גדל והתעצם: יו"ר ש"ס, שר הפנים אריה דרעי, הוא השושבין של ממשלת האחדות ומי ששכנע את בני גנץ ״להיכנס מתחת לאלונקה״ של ראש הממשלה בנימין נתניהו למרות כתב האישום החמור התלוי נגדו, באמצעות התחייבות אישית שש״ס תפרוש מהקואליציה אם נתניהו לא יממש את הסכם הרוטציה.
אחר כך פעל גם מול ח״כ גבי אשכנזי להכשרת ההסכם. התמורה לא איחרה לבוא, ש"ס ויהדות התורה עם 16 מנדטים קיבלו כוח פוליטי שאפילו לא חלמו עליו: כפי שנחשף בכלכליסט בשבוע שעבר - הזרמת התקציבים הקואליציוניים למוסדות הדת והחינוך החרדיים לא רק תימשך אלא תגדל. התקציבים לישיבות ולמוסדות דת שבעבר עמדו על 900 מיליון שקל, אבל בפועל, עקב גידול טבעי, תפחו במהלך השנים האחרונות ל־1.2 מיליארד שקל. הפער בין מה שהובטח בבסיס התקציב לתקצוב בפועל הועבר לישיבות במסגרת העברות תקציביות, באמצעות ועדת הכספים שבראשה ימשיך לעמוד ח״כ משה גפני מיהדות התורה.
התקציב לישיבות יגדל
בהסכם הקואליציוני שנחתם עם יהדות התורה כעת, התחייבה הליכוד לעגן בבסיס תקציב המדינה את התקציב למוסדות החרדים בהיקפו הנוכחי. כלומר 1.2 מיליארד שקל. דרישה זו הועלתה בשנים האחרונות על ידי החרדים אבל זכתה להתנגדות חריפה של אגף תקציבים באוצר.
כשנתניהו וגנץ קיבלו, כל אחד בתורו, את המנדט להרכבת הממשלה אחרי הבחירות בספטמבר 2019, הם התייעצו עם ראשי אגף תקציבים לגבי עלות ההסכמים הקואליציוניים והדרישות התקציביות של המפלגות.
ל"כלכליסט" נודע שהפעם נתניהו לא התייעץ עם ראשי אגף תקציבים, לא על ההתחייבויות התקציביות למפלגות החרדיות, כולל עיגון תקציב הישיבות בבסיס התקציב; וגם לא על הקמת רשות לפיתוח חרדים, או על פיצולי המשרדים השונים (שנוגעים יותר לחברי הליכוד ולא לחרדים).
רשות פיתוח המגזר החרדי
בנוסף על כך תוקם רשות חדשה לפיתוח המגזר החרדי שתהיה תחת אחריותו של אורי מקלב מיהדות התורה שימונה לסגן שר התחבורה. הרשות תפעל לפיתוח פרויקטים של תעסוקה, דיור ושיפור במעמד הסוציו־אקונומי של החרדים. לפי שעה לא ברור מה התקציב שיוקצה לפעילותה כך תחלוש יהדות התורה הן על הרשות והן על סמכויות בעולם התחבורה, שרלבנטיות מאוד למגזר החרדי שנסמך רבות על תחבורה ציבורית.
בנוסף למקלב יכהנו מטעמן של המפלגות החרדיות עוד ארבעה סגני שרים: איציק כהן (ש"ס) במשרד האוצר, משולם נהרי (ש"ס) במשרד הרווחה, יואב בן צור (ש"ס) במשרד הפנים, ומאיר פרוש (יהדות התורה) במשרד החינוך שיהיה אחראי על החינוך החרדי.
בדומה לארגז הכלים שקיבל בשעתו יו״ר כולנו משה כחלון, כדי לממש את תוכניתו להפחתת מחירי הדירות (בעיקר באמצעות תוכנית מחיר למשתכן), כעת הועבר זה לידי המפלגות החרדיות, אלא שהפעם הוא אינו נתון בידי ראש מפלגה בודד, אלא מחולק בין יהדות התורה לבין ש״ס. שר השיכון יעקב ליצמן (יהדות התורה) יקבל האחריות על רשות מקרקעי ישראל, ועל חברת דירה להשכיר; ומינהל התכנון ישוב לאחריותו של שר הפנים והשר לפריפריה אריה דרעי.
שליטה בוועדות הכלכליות
החרדים ישלטו בוועדות הכלכליות החשובות בכנסת: מעבר להמשך כהונתו של ח״כ גפני בוועדת הכספים ימונה ח״כ יעקב מרגי (ש״ס) ליו"ר ועדת הכלכלה.
הוועדה אמורה לפקח פרלמנטרית על תחומי המסחר והתעשייה, חקלאות, תחבורה על כל ענפיה, תקשורת, הגבלים עסקיים, היבטים צרכניים ושירות ללקוחות בענפי הביטוח והבנקאות, אנרגיה, תיירות, תכנון ותיאום כלכלי, זיכיונות המדינה ועוד.
ועדת הכלכלה מעולם לא הוחזקה בידי החרדים אולם מעבר לכך העומד בראשה היה, מסורתית, מהאופוזיציה — כדי לאפשר פיקוח פרלמנטרי על תחומים שהשפעתם על חיייהם של אזרחי המדינה מרחיקת לכת. הפעם ביקשו החרדים לעמוד גם בראש ועדת חוק, חוקה ומשפט, וח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) יעמוד בראשה במשך 15 חודשים (כשמחליפו בתפקיד עוד לא ידוע).
החרדים קיבעו בהסכם הקואליציוני סעיף האוסר שינוי בסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה. חוק הגיוס החדש שיחוקק יהיה לרוחם לפי מתווה שהציג בשנה שעברה השר לשעבר אריאל אטיאס. המשמעות: הממשלה ולא הכנסת היא שתקבע ותוכל לשנות את יעדי הגיוס לחרדים.
ההסכם הקואליציוני קובע עוד שבמידה שתהיה הגבלה במכסת החרדים לומדי התורה אזי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הליכוד וגוש הימין יפעלו לתיקון הפגיעה.