ועדת הקורונה ממליצה: להקים רשות לאומית לשעת משבר; שלח: "המשבר נוהל באופן לא סדור"

קהילות בעלות מאפיינים ייחודיים:

• יש לקבוע, במסגרת מיסודה של הרשות הלאומית לשעת משבר, נציגים למגזר הערבי ולמגזר החרדי שיהיו חלק קבוע מצוות קבלת ההחלטות ברשות. נציגים אלה אף ישמשו כאופרטורים ייעודיים עם הפעלתה של הרשות.
  

• יש לקיים עבודת מטה הנוגעת לדרכי הפצת המידע לא רק במגזרים אלה, אלא לכלל האוכלוסייה שאינה דוברת עברית כשפה עיקרית.
  

• יש למסד כללי עבודה עם גופי ההתנדבות השונים בקהילות אלה, ולטייב את הקשר שלהם עם משטרת ישראל וגופי החירום.
  

מערכת הבריאות:

רכש והצטיידות

• יש להגדיר אמצעים חיוניים, הנדרשים בכל מקרה של מגיפה, אסון טבע או אירוע רפואי אחר בסדר גודל דומה (כדוגמת מכונות הנשמה, חומרי הרדמה, אמצעים לבדיקות וכו').
  

• יש לקבוע קווי ייצור חיוניים במפעלים ישראליים לאמצעים אלה, כשם שהדבר קיים בתעשיות הביטחוניות ביחס לאמצעי לחימה מסוימים.
  

• משרד הבריאות יממן, מתקציב מיוחד, הצטיידות שנתית מינימלית באמצעים אלה. בכך יעלה מלאי החירום באופן קבוע מדי שנה, וקווי הייצור יישמרו עם אפשרות תגבור לעת חירום.
  

יש להגדיר, במסגרת הרשות הלאומית לשעת משבר, את הגורם האחראי לרכש מרגע שהוכרזה שעת משבר, ותקן את התקנות המכפיפות אליו את גופי ההצטיידות השונים, על פי תחומי המומחיות שלהם.

כוח אדם:

• יש ליצור רשימות מסודרות של כוח אדם שניתן "לגייס למילואים" בשעת משבר, מקרב סטודנטים, רופאים מדיסציפלינות שייעצרו במצב של משבר, גמלאי המערכת ואף משאבי צה"ל. רשימות אלה יש לעדכן באופן תדיר, ולקבוע נהלים להפעלת "צו הקריאה" על פי החלטות הרשות הלאומית ובאישור הקבינט, תחת החקיקה הקיימת בחוק שירות עבודה בזמן חירום.
  

• "אנשי המילואים" יתורגלו מדי פעם בתפקידם בשעת החירום.
  

• יש להקפיד על מצאי ראוי של אמצעי מיגון ובדיקה לטובת הצוות הרפואי, ולהגדיר אותו כאוכלוסייה בסיכון, ששלומה והמשך תפקודה חיוניים להתמודדות עם המגיפה.
  

• יש לגבש, עם מנהלי בתי החולים, מדיניות אחידה ומוסכמת לבדיקות של צוותים רפואיים בעת משבר.
  

מעבדה לבדיקות לקורנה באוניברסיטת ת"א צילום: אוניברסיטת תל אביב

בדיקות ומעבדות

• יש למסד נוהל, שבו גם בעת חירום יופקד תהליך הבדיקה בראש וראשונה בידי קופות החולים, המפעילות בשגרה מערך מבצע מדי יום כמות בדיקות גדולה בהרבה מזו שנדרשת אפילו בעת מגיפה.
  

• במסגרת הנוהל, ייקבעו הדרכים שבהן יופעל מד"א כקבלן משנה עבור הקופות בביצוע בדיקות בשטח ובמתחמי "דרייב אין".
  

• יש להשלים את הקמתו של ממשק אחוד, שיאפשר העברה יעילה של מידע וימנע אובדן פרטים חיוניים כדי להתאים את התוצאות לנבדק. ממשק זה צריך להיות מסונכרן גם מסדי המידע של קופות החולים השונות, תוך שמירה על פרטיות מרבית. זו הדרך היחידה שתאפשר קיצור משמעותי של הזמן מן הבדיקה לתחילת החקירה האפידמיולוגית.
  

• יש למסד תהליך של חקירה אפידמיולוגית באמצעים אנושיים וטכנולוגיים, ולגייס בעת חירום מוקדנים משורות מתנדבי מד"א או חיילי צה"ל שיעשו חלק מהתהליך באמצעות תשאול טלפוני.
  

• יש לקבוע תקנות לשימוש באמצעי ניטור אלקטרוניים, תוך הימנעות מפגיעה גורפת ולא פרופורציונלית בזכויות הפרט.
  

• יש להשלים את מערך הבדיקות הסרולוגיות, ולבצע בדיקות סקר נרחבות שיאפשר יצירת מסד מידע ראוי לקראת אפשרות חזרתו של נגיף הקורונה.
  

אוכלוסיות בסיכון:

• יש לממש את תוכנית "מגן אבות ואימהות" של הצוות בראשות פרופ' רוני גמזו, תוך הקדשת האמצעים הדרושים ושימור התקנים, כולל של אופרטור-על לחירום בתחום זה.
  

• עם התקרבותה של מגיפה אפשרית, יש ליצור בהקדם טבלת סיכונים המשלבת גיל, מחלות רקע ושאר גורמי סיכון, ולעצב מדיניות ספציפית להגנה על מי שנשקף לו סיכון מוגבר.
  

• יש לתת לטיפול באוכלוסיות הסיכון עדיפות ראשונית בהקצאת משאבי החירום, כדוגמת פיקוד העורף ומשאביה של מערכת הביטחון.
  

לגבי קבוצות הסיכון של בעלי המוגבלות והאסירים, יש לציין כי מדיוני הוועדה עולה כי חלק מהאמצעים שננקטו כדי למנוע הידבקות המונית במוסדות שבהם הם נמצאים היו כרוכים בהגבלות שפגעו בזכויותיהם באופן משמעותי. יש לקבוע מראש את האיזונים הנכונים כדי להבטיח מפני פגיעה בזכויותיהן של אוכלוסיות אלה.

בריאות הנפש:

• יש לחזק את מערכי בריאות הנפש ולעצב תכניות פעולה ייחודיות להתמודדות עם השלכות המגיפה, במיוחד בקרב קשישים וצוותים רפואיים.
  

יש להקים ועדה לנושא בריאות הנפש בעת משבר, ולהגדיל את התקציבים המיועדים למאבק באובדנות.