עמיר פרץ מציג: דמי אבטלה גמישים ותוצרת כחול לבן

תוכנית העבודה של שר הכלכלה הנכנס עמיר פרץ בנויה על שלוש רגליים אותן הוא רואה כחיוניות לצמיחת המשק בתקופה שאחרי סגר הקורונה: הנהגת דמי אבטלה לעצמאים, דמי אבטלה גמישים שיעודדו מעסיקים לקבל חזרה עובדים (המודל הגרמני), והעדפה לתוצרת כחול לבן — כך נודע ל”כלכליסט”. היותו ראש מפלגה, גם אם קטנה, לצד חברותו בקבינט החברתי־כלכלי שיכלול את ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו”ר כחול לבן בני גנץ, שר האוצר ישראל כץ ופרץ, עשויים לאפשר לו להתפרס לתחומים שמשרד הכלכלה לא עסק בהם בעבר.

פרץ, אולי הנציג המובהק ביותר כיום בכנסת של תפיסת השמאל הכלכלי, יקדם את תוכניתו בת שלוש הרגליים תחת דגל של “כלכלה אנושית”. אבל לפחות לגבי הנקודה של העדפת תוצרת מקומית הוא צפוי להיתקל בקשיים לאור ההתנגדות של מרבית הכלכלנים למהלך, שעלול לפגוע בתחרות ולהביא לעליית מחירים.

בימים האחרונים, לאחר שכבר היה ברור יותר שתקום ממשלה, קיים פרץ פגישות עם ראשי ארגוני המעסיקים השונים כמו רון תומר מהתאחדות התעשיינים, דובי אמיתי מנשיאות הארגונים העסקיים, אמיר חייק מהתאחדות המלונות, רועי כהן מארגון להב, עם אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה (יוחנן פלסנר והנגידה לשעבר קרנית פלוג) וכן עם שרי כלכלה לשעבר ביניהם נפתלי בנט ויוסי ביילין.

עמיר פרץ צילום: יריב כץ

הרגל הראשונה בתוכנית שפרץ יקדם הוא הקמת קרן ייעודית במסגרת הביטוח הלאומי שתעניק דמי אבטלה לעצמאים. זאת מתוך ראייה כי אותם עצמאים יוכלו לחזור ולהיות מנוע צמיחה חשוב למשק, אם יראו שהם מקבלים גב מהממשלה אחרי המכה שספגו במשבר הקורונה. פרץ מתכוון להקים קרן שתהיה משק סגור, שתמומן מהעלאת דמי הביטוח הלאומי ברבע אחוז וממנה ישולמו דמי אבטלה. עם זאת, עם הקמתה ידרוש פרץ כי הממשלה תקצה לה כחצי מיליארד שקל כדי לתת את הביטחון לעצמאים שיש להם גב מיידי. לקרן הזו יהיו כללי זכאות שונים מאלו שיש לשכירים, למשל כדי למנוע מצב בו עצמאי יוכל לקבל דמי אבטלה אחת לשנה.

הנקודה השנייה בתוכנית של דמי אבטלה גמישים מיועדת לסייע לצמצום האבטלה ולהחזרתה בהדרגה לרמה של אבטלה חיכוכית (אבטלה שנובעת ממעבר של עובדים בין מקומות עבודה ולא ממצב המשק). התכנון של פרץ הוא להגדיל את המוטיבציה של המעסיקים לקלוט עובדים בחזרה דרך האפשרות לדמי אבטלה גמישים. כלומר מעסיקים יוכלו לקלוט עובדים בחלקיות משרה ואילו העובדים יוכלו במקביל להמשיך ולקבל דמי אבטלה חלקיים — אפשרות שלא קיימת היום. זה יתאפשר רק לעסקים שמחזור הפעילות שלהם ירד בלפחות 25%. כדי לעודד מעסיקים להגדיל את שיעור התעסוקה ולא להיצמד לחלקיות המשרה על חשבון המדינה, מי שיגדיל את היקף המשרות ל־100% יקבל הטבה, אם בצורת מענקים ואם כהטבות מס.

בנושא השלישי והשנוי במחלוקת של תעדוף לתוצרת הארץ, המהלכים שמבקש פרץ לקדם הם בינתיים יחסית מתונים. למשל, להרחיב את האכיפה הרופפת כיום לגבי מתן העדפה של 15% לתוצרת מקומית במכרזים של הממשלה (אם במכרז כלשהו יצרן ישראלי מציע מחיר הגבוה בפחות מ־15% מזה שמציע משתתף זר, הממשלה נדרשת להעדיף אותו — אם יתר התנאים שווים). פרץ גם מבקש להרחיב העדפה זו ליצרנים הישראלים למכרזים של יתר הגופים הציבוריים כמו רשויות מקומיות, מוסדות אקדמיה וכו’. במקביל יבקש להגביר את וידוא הביצוע של רכש גומלין מקומי שנדרש מחברות זרות שזוכות במכרזים של ממשלת ישראל.

אשר לחשש כי צעדים להעדפת תוצרת הארץ יפגעו בתחרות, גורמים המקורבים לפרץ אומרים כי יידרש איזון בין הצורך בשמירה על המחירים לבין הצורך ביצירת מקומות העבודה והנשיאה המשותפת בנטל. נראה כי כל עוד מדובר בעסקים ישראלים שמשלמים לעובדיהם, פרץ לא יירתע מהעדפה כזאת גם אם זו תביא לעליית מחירים כלשהי.

בהקשר זה, אחד הנושאים הראשונים שיידרש אליהם פרץ כשר כלכלה הוא היטל ההיצף על המלט המיובא, לאחר שבחודש שעבר הממונה על היטלי סחר המליץ להעלות את היטל ההיצף בעד 30% בטענה כי מדובר בסחר לא הוגן שעלול להביא לקריסת מפעל נשר. אלא שהגדלת היטל ההיצף היא צעד שנוי במחלוקת. מצד אחד עומדת תפיסת עידוד התחרות והרצון למנוע עליית מחירים והתייקרות הדירות, לאור המונופול של נשר ומצד שני שמירה על התעסוקה במשק. לפי גורמים המקורבים לפרץ, הוא לא ייתן למפעל ישראלי להיסגר, על מאות עובדיו על כל המשתמע מכך. אולם בכל מקרה הכרעה בנושא תתקבל רק לאחר שייכנס לתפקיד וילמד את הסוגיה.