"אירוע הקורונה ממש לא נגמר, יש מקומות שבהם הוא רק מתחיל"

הפיקוח על הבנקים היה מוכן למשבר הקורונה?

"מהרגע שישבתי על כיסא המפקחת חשבתי האם ומתי יהיה משבר. אני בוגרת משבר 2008, לאורך הכהונה שלי היו אמנם אירועים, אבל אמרתי לצוות שלי שזה לא האירוע הגדול. כבר הייתי אמורה לסיים קדנציה של כמעט חמש שנים, עם כרטיסי טיסה לטיול בווייאטנם, ואפילו הכנתי מכתבי פרידה לצוות. ואז הגיע משבר הקורונה וטרף את הקלפים. את החודשיים האלה ניהלנו באינטנסיביות של 24/7. זה משבר ענק, ובמובנים רבים חמור מ־2008. היינו כל הזמן בקשר עם השטח כדי לאסוף מידע איפה הבעיות והחסמים, וקיבלנו החלטות בקצב מסחרר. מספר ההוראות שהוצאתי בחודש אחד במשבר הוא חצי ממה שעשיתי בכל הקדנציה של חמש שנים".

מתי הבנת שממחלה שהתפרצה בסין זה נהפך לאירוע כלכלי דרמטי שישפיע גם על הבנקאות בישראל?

"קצב האירועים היה מהיר. ב־23 בפברואר היה בבנק ישראל דיון מוניטארי רחב. קרן המטבע הבינלאומית פרסמה תחזית שלפיה ההשפעה של האירוע הזה על הכלכלה העולמית נמוכה. על רקע זה, הצוות הפנימי של בנק ישראל העריך שגם ההשפעה על ישראל תהיה נמוכה. זה היה רגע מכונן, שממחיש עד כמה השינוי היה מהיר וחד. תוך שבועיים החלפנו דיסקט, והבנו שההשפעה תהיה אדירה. הוריתי לצוות שלי לעצור את כל תוכניות העבודה ל־2020: ‘עכשיו אנחנו רק מתמקדים במשבר וחושבים איפה הסיכונים ואיך אפשר להירתם’. אחרי השלב שדרשתי מהמערכת הבנקאית להעביר תרחישי קיצון למצב של מגפה עולמית הנגיד ואני נפגשנו עם מנהלי הבנקים ואמרנו להם שהבנקים יציבים, ‘ומתוך האיתנות הזאת אנחנו מצפים שתירתמו לעזור למשק, ולא להיכנס לבונקר, למרות שהסיכון עלה’ - כדי למנוע מחנק אשראי, וכך להקטין את עוצמת הפגיעה".

חדוה בר צילום: אלעד גרשגורן

את אופטימית או פסימית יותר ביחס ללפני חודשיים?

"יש אי ודאות גדולה מאוד, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה כלכלית. יש לא מעט סקטורים, כמו תיירות, שלא ברור מתי יחזרו לפעילות. מצד שני אנחנו רואים שפתיחת המשק נעשית בקצב מהיר מכפי שהערכנו שיקרה בשיא. רואים את הכלכלה מתחילה לצאת מהמשבר, ורואים את זה בהוצאות הצריכה: מירידה של 40% בשימוש בכרטיסי אשראי לשיפור משמעותי כיום. למרות זאת, אני מאוד מוטרדת- לא ראינו את מלוא ההשפעה של האירוע הזה על האבטלה. בהחלט יכול להיות שחלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת לא יחזרו, ייקח הרבה זמן עד שהאבטלה תרד, ואפילו בסוף 2021 לא נחזור לרמת האבטלה שהיתה טרום המשבר. תהיה לכך השפעה על הצריכה הפרטית, על רכישת דירות ועל המשק כולו, ומהאפקט הזה אני מוטרדת. בשלב זה אנחנו גם עוד לא רואים את פשיטות הרגל של החברות, כי המדינה ובנק ישראל נתנו חמצן לתקופה מסוימת למשק. אבל עוד צפוי לנו תהליך קשה וארוך של סגירת עסקים".

פרסמתם מתווה לדחיית תשלומי החוב לבנקים. זה לא רק דחיית הקץ?

"הזרמת הנזילות מובילה לכך שחלק מהעסקים מונשמים כרגע ויחזרו לתפקוד רגיל, כמו חולי הקורונה שחוברו למכונת הנשמה וחזרו לעצמם. זו עזרה שאם לא היו מקבלים, לא היו עוברים את האירוע. אך יש כאלה שגם ההזרמה לא תסייע להם לשרוד, ואותם נראה עוד כמה חודשים מגיעים לפשיטת רגל. יש חברות שגם לפני המשבר היו בקשיים, ולכן לא יצליחו לשרוד אותו. אנחנו עדיין לא רואים את פשיטות הרגל האלה, אבל הן יגיעו כמעט בוודאות. האירוע ממש לא נגמר, ובמקומות מסוימים הוא רק מתחיל".

מה תהיה ההשפעה של המשבר על תוצאות הבנקים?

"ההשפעה תהיה משמעותית, אבל הבנקים יוכלו לספוג את הפגיעה, ואין לנו שום חשש שהוא לגבי יציבותם. קשה לדעת מה יהיה עומק ההשפעה, מכיוון שעדיין לא ראינו את מלוא ההשפעה של המשבר על עסקים ומשקי בית. כן הסתכלנו על דו”חות על בנקים מובילים בחו"ל. הרווחיות שלהם ברבעון הראשון ירדה דרמטית, בין 40%־100%. זו אינדיקציה למה שאנחנו צפויים לראות פה. יחד עם זאת, איכות האשראי של הבנקים הישראליים יותר גבוהה מהבנקים חו"ל, וזה יתרון".

“החוץ־בנקאיים עצרו אשראי”

בשנים האחרונות אתם ומשרד האוצר עודדתם את פעילות הגופים החוץ־בנקאיים, אבל במשבר רובם קפאו.

"ראינו במשבר את הגופים החוץ־בנקאיים מפסיקים לתת אשראי במשבר, וזה מעורר הרבה שאלות בראייה קדימה. זה שוק יחסית צעיר שצבר תאוצה ערב המשבר, והיתה לו חשיבות, וחשוב שימשיך להתחרות במערכת הבנקאית המסורתית. לכן צריך להמשיך להפיק לקחים, איך מאפשרים לו להתפתח, כי הם נותנים מענה למשקי בית שלא מקבלים מענה בבנקים, כי רמת הסיכון שלהם גבוהה יותר. אני חושבת שבדומה לחברות כרטיסי האשראי, צריך לאפשר גם לגופים החוץ־בנקאיים להיכנס לקרנות בערבות מדינה שהוקמו בעקבות המשבר. אם הגופים האלה ייכנסו לקרנות, תהיה להם תרומה חשובה למשק, ויהיה יותר נוח לתת להם נזילות. אחד הקשיים היום הוא שאין להם מקור נזילות יציב כמו שיש לבנקים שנהנים מהפקדונות, ולכן הם נאלצו לעצור את מתן האשראי".

המשבר יבלום קידום מהלכים להגברת תחרות בבנקים כמו ניוד חשבונות בנק?

"המהלכים הללו יקרו. חד משמעית. העצירה היא לזמן מוגבל. למשל את בנקאות פתוחה שהיא פרויקט דגל משמעותי (המאפשר ללקוח לשתף צד שלישי במידע הפיננסי שלו, כדי לקבל הצעה לשירות פיננסי במחיר ובתנאים טובים — ע.א). דחינו בשלושה חודשים בלבד, והוא יימשך. גם בתוכנית להקים מערכת של מעבר בקליק כנראה תהיה דחייה אבל היא תקרה. אני בטוחה שהפיקוח יחזור לזה, זה חלק מהאסטרטגיה של הנגיד בקדנציה שלו".

מריוס נכט הודיע באחרונה שהוא עוזב את פרויקט הבנק הדיגיטלי. זה לא סימן מטריד?

"אני בטוחה שיש היתכנות עסקית לפרויקט, אבל בהחלט התאכזבנו שנכט בחר לסיים את דרכו בבנק הדיגיטלי. יחד עם זאת, פרופ' אמנון שעשוע (שותפו שנשאר בפרויקט - ע.א) הוא יזם עם חזון וקבלות, ואנחנו שמחים שהוא נשאר להוביל את הבנק. המשכנו להיפגש את הצוות המוביל, והם מאד מחויבים. למרות הקורונה אין להם פיגור בלוחות הזמנים. שאר השחקנים בשוק צריכים להבין שהם צריכים להתאמץ כדי לשמר לקוחות גם בשירות וגם במחיר לכן אני רואה את החשיבות הגדולה בפרויקט הזה".

“האשראי ללווים הגדולים טופל היטב”

חוק שכר הבכירים באמת גרם נזק לבנקים, הרי מונו מנכ"לים ראויים לתפקיד.

"בשנה האחרונה מונו שלושה מנכ"לים חדשים לבנקים הגדולים, והם אנשים מצוינים, ורואים את זה בתפקוד שלהם במשבר הנוכחי. הם הגיעו למרות החוק, כי מדובר בתפקידים עם השפעה ומשמעות. יחד עם זאת, אחרי ארבע שנים שהחוק קיים נכון לבחון בראייה רחבה את ההשלכות שהיו או עלולות להיות לו. אנחנו מכירים סקטורים שבהם השכר נמוך, וזה גורם לאנשים להישאר זמן קצר יחסית בתפקיד - כמו בתחום החינוך.

“בבנקים צריכים להיות האנשים הראויים ביותר ומצב שבו השכר קבוע בלי מרכיב תלוי־ביצועים, כפי שהוא כיום, אינו אופטימלי. נכון לעשות על זה חשיבה, אך כרגע יש דברים דחופים יותר לטפל בהם".

הקדנציה שלך היתה סוערת. מצד אחד הובלת הרבה מהלכים לשיפור התחרות, ומצד שני נתקלת בביקורת רבה של משרד האוצר והכנסת על כך שבנק ישראל מגן על הבנקים. מה הצלחה המרכזית שלך ומה הפספוס?

"ההצלחה שאני הכי גאה בה היא בהתאמת הבנקים וגם הפיקוח על הבנקים לעולם הדיגיטלי. הצלחנו לעודד חדשנות תוך כדי ניהול הסיכונים שכרוכים בכך, כמו סיכוני סייבר. המבחן היה במשבר האחרון, כשהציבור יכול היה לעשות את כל הפעולות הבנקאיות בלי להגיע לסניף. התוצאה גם התבטאה בשביעות הרצון של הציבור מהשירותים הדיגיטליים שראינו בסקר שעשינו לאחרונה, שקיבלה ציון של מעל 90.

“הפספוס המרכזי זה חוסר הצלחה שלי ושל הפיקוח להסביר בוועדת כבל (ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת האשראי ללווים הגדולים - ע.א) שהפיקוח על הבנקים עשה טיפול שורש בבעיה של האשראי ללווים הגדולים. שהיא שייכת לעבר הרחוק, והיא טופלה באופן מיטבי עוד לפני תקופתי, וגם שהפיקוח על הבנקים אפקטיבי מול המערכת הבנקאית. אם הוועדה היתה מתכנסת היום — היה קל יותר להסביר, כי התוצאות מדברות בעד עצמן, וזה היה פספוס שלא הצלחתי להעביר להם את המסר".

בעבר סיפרת ששנים חלמת להתמנות למפקחת על הבנקים, כך חשבת שייראה התפקיד?

"חלמתי על התפקיד מגיל 25, כשהתחלתי לעבוד בסבב הראשון שלי בבנק ישראל. 22 שנים אחרי קיבלתי אותו, ואני מרגישה שהיתה לי זכות ענקית למלא אותו. לא חשבתי שהוא יהיה כל כך אינטנסיבי בממשק מול חברי הכנסת ומול התקשורת והציבור הרחב, אבל למדתי להתמודד עם זה תוך כדי התפקיד".

מה העצה שלך למחליף שלך?

"מחליפי יאיר אבידן מגיע עם מטען עשיר למלא את התפקיד הזה. העצה שלי אליו היא לשמר את השיח עם הציבור הרחב ונבחרי הציבור, ולהסביר את הפעילות של הבנקים והפיקוח. לא תמיד הציבור מבין את הדברים שאנחנו עושים".

לאן פנייך מועדות?

"אני מקווה לחזור לסקטור העסקי ולעשות תפקיד משמעותי. אני עוד לא יודעת לאן, וגם חלה עלי עכשיו תקופת צינון".