השופט עודד מאור: "חוק חדלות הפירעון החדש לא נותן פתרון אמיתי לנפגעי משבר הקורונה"

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מאור, סבור כי "נכונה השעה להכיר גם בנפגעי משבר הקורונה הנוכחי כמי שאינם באים בדלת אמותיו של הליך חדלות פירעון קונבנציונאלי, שאין לו כל פתרון אמיתי עבורם". הדברים נכתבו במאמר שכתבו השופט מאור ועו"ד דגני בכתב העת "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין בגיליון החדש שיצא לאור בימים אלה.

לדעת מאור, יש למצוא פתרון הולם שיוסדר בחקיקה, שייתן טיפול מהיר וזריז לאותם חייבים נפגעי חדלות פירעון לצורך שיקום מידי ככל הניתן, ימנע הצפה של מערכת חדלות הפירעון על ידי נפגעי המשבר ויאפשר מתן פתרון הולם לנפגעי המשבר הישירים והעקיפים בדרך דומה לזו שנעשתה בעבר. ההצעה של מאור ודגני היא להקים "גוף שיקום נפגעי קורונה" בדומה למנהלת ההסדרים שהוקמה בשעתו להתמודדות עם הסדרת חובות המגזר החקלאי המשפחתי. עיקרון בסיסי הוא אבחנה בין נושים קטנים (אשר בעצמם זקוקים לשיקום), לבין נושים מוסדיים ובנקאיים אשר מסוגלים לספוג את המשבר בזעזוע קטן יחסית.

"אנו סבורים כי מנהלת שכזו נחוצה בימים אלה. חזון הקמתה משתלב עם מגמת המחוקק בחוק חדלות פירעון, לפעול לשיקום חייבים והשבתם למעגל החיים הכלכליים והנורמטיביים, וההכרה בצורך לייצר פתרון פרטני לאותם גורמים – חייבים ונושים גם יחד – שנפגעו כתוצאה מן המשבר הכלכלי עקב מגפת הקורונה, וכך לאפשר חזרה מהירה לשגרה", כתבו מאור ודגני.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

מאור ודגני כתבו גם את הספר "הפטר-חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים" , המפרט את הדינים החדשים בחוק חדלות הפירעון החדש ונחשבים למומחים בתחום חדלות הפירעון.

מאור ודגני מציינים, כי משבר הקורונה מוצא את המערכת המשפטית העוסקת בתחום חדלות הפירעון בעיצומו של מעבר מפקודת פשיטת הרגל, אל חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שערך בהליכי חדלות פירעון "מתיחת פנים" כללית ושינוי מוסדי. "החוק החדש אינו מסוגל להתמודד עם משבר בסדר גודל כפי שאנו רואים במשק היום; משבר כלכלי אשר בעלי עסקים ויחידים לא יכלו לצפות אותו, ואשר נקלעו אליו בעל כורחם ומבלי כל תרומה מצדם, אובייקטיבית או סובייקטיבית, ורק בשל מצב אובייקטיבי נקלעו למשבר פיננסי, ולחדלות פירעון... כאמור, חוק חדלות פירעון אינו מיועד להתמודדות עם משבר מאקרו כלכלי. הדוגמה המיידית לכך היא מצב אבסורדי, ויש לומר בלתי נסבל, שנוצר כיום לפיו מרבית אזרחי ישראל מוגדרים כיום 'חדלי פירעון' לפי ההגדרה בחוק חדלות פירעון, וחשופים הם לנקיטת הליכים לפי חוק חדלות פירעון".

עודד מאור, שופט בית משפט מחוזי בת"א

עוד טוענים השניים כי "יהיו שיאמרו שלא ניתן היה לצפות אירוע מאקרו כלכלי בסדר גודל זה. יכול להיות שהם צודקים, אולם זוהי נקודת מבט צרה. משברים כלכליים אינם זרים לא למשק העולמי ולא למשק הישראלי, ועל כן טענה זו אינה ברורה. בכל מקרה לא היה צריך להמתין לאירוע כלכלי משמעותי על מנת לקבוע הוראה בחוק שבית משפט, או הממונה במקרים המתאימים, יוכלו לדחות תשלומים או להקפיאם בנסיבות מסוימות, ודי לשכל הישר שהיה צופה נסיבות חריגות".

לדברי מאור ודגני, "הקשר בין משבר כלכלי לבין כמות מקרי חדלות פירעון איננו בהכרח קשר ישיר, אולם נדמה לנו, והלוואי שנתבדה, שהמשבר הנוכחי צפוי להביא להגשת בקשות חדלות פירעון רבות במיוחד על ידי מי שלא היו נמצאים במצב של חדלות פירעון אלמלא המשבר".

עוד סבורים השניים, כי "המערכת לא נועדה ואין היא ערוכה להתמודד עם מבול של פניות שמקורן קשיים תזרימיים נקודתיים שנוצרו בשל גזרות הריחוק החברתי שנגזרו במטרה לנצח את וירוס הקורונה. מתן גישה למערכת חדלות הפירעון לעשרות אלפי (שלא לומר מאות אלפים) יחידים ועסקים קטנים אשר מוצאים עצמם היום, לאחר כחודשיים של סגר, במחנק תזרימי, עלולה להציף את המערכת, ולסכל את קיום מטרות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ספק בעינינו אם מערכת חדלות הפירעון הקיימת מסוגלת להתמודד עם תוספת של עשרות אלפי תיקים של 'חדלי פירעון בכורח נסיבות הקורונה”. פתיחת שערי חדלות פירעון לכל – תסכל את האפשרות שבבסיס החוק, לסייע לחדלי הפירעון שנקלעו למצבם זה עובר לפרוץ מגיפת הקורונה, ולקבל את הטיפול השיקומי שהמחוקק ייעד להם בחוק החדש, ומנגד תכניס להליך של שיקום כלכלי את אותה אוכלוסיה שנקלעה למשבר כלל עולמי שלא באשמתה, ושאינה זקוקה לשיקום, אלא לסיוע נקודתי. לא סביר בעינינו שאנשים שנקלעו למצוקתם הכלכלית אך בשל משבר הקורונה לא יזכו להליך שמיטת חובות מהיר ויעיל, תוך הקפדה שלא לפגוע יתר על המידה בנושים קטנים, וכן, שהנושים המקצועיים יתרמו גם הם את חלקם".

מסלול קורונה

הפתרון המוצע על ידי מאור ודגני להשבת המשק למצב תקין הוא, כאמור, בשלב ראשון מיון והפרדה בין מקרי חדלות פירעון שמקורם במשבר הקורונה, ואשר לא היו באים לעולם בעת הזו אלמלא המשבר, לבין מקרי חדלות הפירעון שמקורם בכישלון עסקי מוקדם לפרוץ המשבר, ואשר באופן טבעי נועדו להתברר במסגרת מערכת חדלות הפירעון הקיימת, בהתאם לחוק חדלות פירעון. "אנו גם סבורים שאין לאפשר לנושים מקצועיים להעמיד את מלוא ההלוואות לפירעון מיידי לאחר שנוצרו מספר מצומצם של פיגורים, אלא יש לאפשר ל”חייבי הקורונה” להסדיר את חוב הפיגורים (בין בפריסה ובין במחיקה)".

השניים מציעים במאמרם להקים מנהלת חדלות פירעון לנפגעי הקורונה, אשר משימתה הראשונה תהא מיון של הנפגעים, בדומה למה שנעשה באירוע רב נפגעים, מתן מענה מהיר למי שנפגעו קל ובינוני, והפניית המקרים שממילא היו עוברים להליכי חדלות פירעון – להליכים על פי החוק.