באיחור של חודש: קרן ההלוואות לעסקים גדולים יוצאת לדרך

באיחור של יותר מחודש הודיע היום משרד האוצר כי קרן ההלוואות לעסקים גדולים מתחילה לפעול. האיחור נספר מהרגע שבו שר האוצר היוצא משה כחלון הכריז על הקמת הקרן במסגרת חבילת הסיוע הכוללת למשק בהיקף שעומד על 80 מיליארד שקל.

היקף הקרן להלוואות לעסקים גדולים עומד על 6 מיליארד שקל, וערבות המדינה היא 720 מיליון שקל. הקרן אמורה לתת מענה לעסקים עם מחזור פעילות הגבוה מ־400 מיליון שקל. למעשה הקרן פתוחה גם עבור עסקים עם מחזור הגדול מ־200 מיליון שקל, אך אלו יכולים גם לפנות לקרן לעסקים קטנים.

ראש אגף תקציבים באוצר, שאול מרידור צילום: יריב כץ

ההלוואות שהעסקים יוכלו לבקש מהבנקים יצטרכו לעמוד על עד 8% מהמחזור, אך לא על יותר מ־100 מיליון שקל. זאת על מנת להבטיח שהקרן לא תתרוקן מהר מדי דרך הלוואות בודדות לעסקים גדולים מאוד.

הערבות לכל הלוואה תעמוד על 75%, לעומת גובה ערבות של 85% לעסקים קטנים. הפקדון של בעל העסק יעמוד על 5%, כך שהערבות שמושתת על הבנקים בקרן הזו לכל הלוואה עומדת על 20%, שעה שבקרן לעסקים קטנים היא עומדת על 10%.

בשונה מהקרן לעסקים קטנים, כאן גובה הריבית הממוצעת להלוואה לא סוכם מול הבנקים. גורמים באוצר אמרו ל"כלכליסט" כי לעסקים הקטנים יש כוח מיקוח מצומצם מול הבנקים, ולכן אנשי החשב הכללי באוצר ניהלו עבורם משא ומתן על גובה הריבית עם הבנקים. לעומת זאת, העסקים הגדולים נמצאים גם כך בקשר שוטף מול הבנקים ויכולים לשאת ולתת בעצמם על גובה הריבית.

במקרה שעסקים לא יחזירו את הלוואותיהם, האוצר יממן לכל היותר 12% מהקרן (דיפולט), שהם 720 מיליון שקל. עבור העסקים הקטנים שיעור הדיפולט עומד על 15%. הביקורת על הקרן לעסקים קטנים היתה כי שיעור זה מונע מהבנקים להעניק הלוואות לעסקים שלפני משבר הקורונה היו מקבלים הלוואה. לכן במשרד האוצר כבר כמה שבועות עובדים על מסלול מיוחד עם שיעור דיפולט גבוה יותר לאותם עסקים.

מלבד גובה המחזור ישנם שלושה תנאי זכאות כדי לקבל הלוואה דרך הקרן. השניים הראשונים ברורים יחסית ‑ ראשית, על העסק להעסיק לפחות 100 עובדים בישראל. שנית, לפחות 50% מהנכסים היצרנים או הקניין הרוחני של החברה צריכים להיות רשומים בישראל. המטרה היא לסייע באמת לחברות ישראליות שיש להן השפעה רוחבית על המשק.

התנאי השלישי עמום הרבה יותר והוא עוסק בפגיעה שספג העסק בעקבות משבר הקורונה. בעוד שבהודעה הרשמית של משרד האוצר נכתב כי הסיוע יתמקד "בענפים שנפגעו ממשבר הקורונה" וכך גם טענו בפני "כלכליסט" גורמים בכירים באוצר, בפועל לא נקבעו שום קריטריונים ברורים להגדרת הפגיעה.

הכוונה הראשונית היתה לקבוע אלו ענפים לא זכאים לקבל הלוואות (למשל חברות מזון או משלוחים), אולם בסופו של דבר מי שיקבלו את ההחלטה האם עסק זכאי לקבל הלוואה דרך הקרן יהיו הבנקים. זאת ללא כל הנחיות רשמיות של משרד האוצר שמגדירות מי נחשב לנפגע קורונה, מה שעלול להוות פתח לניצול בעייתי של הקרן.

גם בקרן ההלוואות לעסקים קטנים לא נקבעו קריטריונים ברורים להגדרת פגיעה בעסק, אולם שם הסבירו זאת באוצר בכך שלא רצו להכביד על אותם עסקים וכי הסיכון מניצול לרעה לאור כך שהיקף ההלוואות מוגבל ל־20 מיליון שקל אינו בעייתי.