הטכנולוגיות שיעצרו את מקרי המוות מקורונה בישראל

בימים האחרונים הולכות ומתרבות הידיעות על השלכות המשבר על מערכת הבריאות כולה ביום שאחרי הקורונה. זאת בעקבות טיפולים שנדחו בגלל הפחד של המטופלים מהקורונה והיקף התחלואה הגדול הצפוי כתוצאה מכך:  בתי החולים מתארים ירידה של עשרות אחוזים באבחנות במיון הקשורות לשבץ מוחי ולהתקפי לב.

אוכלוסיות החולים בעלי מחלות הרקע נמצאות היום במצב אבסורדי – במקום להסתמך על בתי החולים כמצילי חיים הם מהווים עבורם כעת סכנת חיים משמעותית. בעלי מחלות הרקע חשופים יותר לסיבוכים במידה ויידבקו, וברוב המקרים ההדבקה עבורם היא קטלנית בהרבה מבאוכלוסיה הכללית.

על פי נתונים שנאספו מארגוני בריאות בינלאומיים, אחוז התמותה הגבוה ביותר מנגיף הקורונה הוא לסובלים ממחלות רקע לבביות (10.5%) ואחריו חולי סוכרת (7.3%) ושאר מחלות הרקע.

אמבולנס מכניס חולה קורונה לבית החולים וולפסון צילום: אביגיל עוזי

אנו עדים בעת האחרונה לעשייה ציבורית חסרת תקדים של משרדי הממשלה המגלים מנהיגות, אחריות וחדשנות בעיקר בכל הנוגע לתקשורת באמצעים דיגיטליים. זוהי שעת כושר שאולי לא תחזור לסייע לחולים אלה ולנצל את הפתיחות היחסית של גורמי הרגולציה נוכח המשבר ולקדם את מדינת ישראל לעבר רפואה דיגיטלית.

"רפואה דיגיטלית" הינו מושג רחב, גדול ולעיתים אמורפי, אך עבור האוכלוסיות בסיכון עם מחלות רקע, היא יכולה להיות הפתרון. באוכלוסיות הסובלות ממחלות רקע, מדד הפחד עולה באופן טבעי והם נמנעים מסיטואציות שעלולות לסכן אותם. הקושי שלהם עוד עולה כשהם מגלים, כי הצורך להגיע לבדיקות קבועות בבתי החולים על מנת לבחון האם קוצב הלב עובד כמו שצריך או האם מערכת ניטור הסוכר פועלת כסדרה, הופך להיות סכנה של ממש לבריאותם.

במרפאות החוץ של בתי החולים, הם יושבים בתור, לרוב שעות ארוכות, בצמידות ל- 30-80 מטופלים נוספים, שגם הם הגיעו לבדיקות במרפאות החוץ בבתי החולים. הסיכוי שידבקו במצב כזה, גבוה הרבה יותר.

אולם גם הימנעות כזו היא מסוכנת מאוד עבורם: העדר מעקב, המאפשר ניטור וטיפול במידת הצורך, עלול להביא את חולי הלב ואי ספיקה לפתח שבץ, חולי סוכרת בלחץ מן המצב יכולים להגיע למדדים לא תקינים, חולי פרקינסון יכולים לצאת מאיזון, חולי כאב כרוני לא יזכו בטיפול הראוי ועוד.

בשוך הסערה, נדרש לקדם את תחום הבריאות הדיגיטלית בישראל על מנת להיות ערוכים לכל תרחיש עתידי אפשרי וכן להנגיש טכנולוגיות חדשניות גם בשגרה.

אך לאוכלוסיות בסיכון אין פנאי להמתין גם למהלכים כאלה. בראש סדרי העדיפויות של מערכת הבריאות צריכה להיות השמירה על קבוצות הסיכון על מנת למנוע מקרי מוות נוספים וחולים באוכלוסיות סיכון.

עכשיו, במיוחד כשתכונן הממשלה לאחר המשבר הפוליטי הארוך, יהיה עליה להניח בצד את התהליכים הרגולטוריים הארוכים והמסורבלים ולהקצות תקציב מיוחד ולתקן תקנות חירום לאישור טכנולוגיות רפואיות שיאפשרו ניטור מרחוק של חולים אלה וימנעו מקבוצות הסיכון להגיע לבתי החולים ולסכן עצמן. מהלך כזה יקל על העומס הקיים ממילא בבתי החולים כרגע, ויפנה את הצוות הרפואי לטיפול בחולים המציפים את חדרי המיון.

טכנולוגיות לניטור מרחוק של חולים יצילו חיים. נקודה. העתיד כבר פה מזמן ומשבר הבריאות הגלובלי הוא הזדמנות. מקבלי ההחלטות צריכים להפוך את השיח למציאות ברת קיימא ולהגיב מהר. לאוכלוסיות החולים בסיכון פשוט אין את הזמן להמתין.

ירון יצהרי הוא מנכ"ל מדטרוניק ישראל המפתחת טכנולוגיות רפואיות