72 שנה של תלות בתרבות הצריכה ואיומים סביבתיים

מדינת ישראל חוגגת 72 שנים של עצמאות, אך בכל שנה שחולפת היא נעשית תלויה יותר ויותר בתרבות הצריכה. בשל כך אנו נחשפים לאיומים סביבתיים ואקולוגיים בסדרי גודל שונים כגון התחממות גלובלית, זיהום אוויר, קרינה וזיהום מים –אלו מהווים סכנה ממשית לחיינו.

מקורם של איומים אלו בתרבות הצריכה, אותה אימצה אוכלוסיית העולם בתחילת המאה הקודמת, והתושבים בישראל אימצו בשבעת העשורים האחרונים. התלות בתרבות הצריכה גורמת לאובדן עצמאותה של ישראל ושל מדינות נוספות בעולם ותוצאותיה הרסניות.

הפגנה נגד התחממות גלובלית בלונדון צילום: אי פי איי

בעולם עתיר המוצרים שנבנה וצומח מיום ליום, אנו צורכים הרבה, מהר, בכמויות, במחיר זול וללא מאמץ. המערכת החברתית והכלכלית המעודדת צריכה של מוצרים ושירותים – הופכת את הצריכה לערך מרכזי בחברה המודרנית מבלי להתחשב בהשלכות ההרסניות לכדור הארץ. כך אנחנו פוגעים בחיי היום יום שלנו וגם בחייהם של הדורות הבאים.

את המחיר היקר של הצריכה המוגזמת - קניית דברים מיותרים, ייצור זבל בכמויות ענק, ייצור תעשייתי מסביב לשעון – כולנו משלמים. במהלך הייצור נפלטים מזהמים רבים לאוויר אותו אנו נושמים, למים שאנו שותים ובסופו של יום למזון שאנו אוכלים. אומנם נדמה שאנו מפתחים את איכות חיינו על ידי ייצור כל צרכינו, אך התוצאות מראות שאיכות הסביבה נפגעת מרגע לרגע וההרס הרב משפיע לרעה על חיינו.

עלייה בצריכת האנרגיה בעולם

הגידול האקספוננציאלי של מספר האנשים הגרים על פני כדור הארץ וצריכת האנרגיה שלהם התרחש במאה הקודמת. צריכת האנרגיה היא מדד לפעילות הכלכלית ולצריכה של החברה, אך נראה כי היא איבדה כל פרופורציה. בנוסף לכך, כל פעילות כלכלית כרוכה בפליטת מזהמים, וכך גדלים נזקי הסביבה. אם כל אחד מאיתנו יעיף מבט מהיר בביתו, הוא יראה שרוב החפצים בבית לא היו קיימים בתקופתו של הסבא רבא שלו: מחשב, פלאפון, טלוויזיה, אינטרנט, מכונית, טוסטר, תנור בישול, מכסחת דשא ועוד. גם כמות הנעליים והבגדים לאדם אחד בימנו, הספיקו בימי הסבא רבא שלנו לשלוש משפחות ואפילו לארבע.

הנתונים ממכון גרנטר, מראים שבשנת 1870 התגוררו בכדור הארץ כ- 1.4 מיליארד איש, שלא צרכו את אותם החפצים שקיימים בימינו. ואילו בשנת 2020 מתגוררים בכדור הארץ כ-8 מיליארד איש. הצורכים 1.1 מיליארד כלי רכב, 1.8 מיליארד מקררים, 2.1 מיליארד מחשבים, 4.8 מיליארד טלפונים, וצריכת חשמל של 70,000KWH לבן אדם בממוצע. היחס בפעילות הכלכלית (הצריכה) בכדור הארץ היום, לבין הפעילות לפני כ-150 שנה היא כ-160,000 ל-1. ביחס כזה גם מערכת אקולוגית ענקית כמו כדור הארץ איננה יכולה לשרוד.

שינויים אלו, בגידול האקספוננציאלי של מספר האנשים ובצריכת האנרגיה נראים גם ב-72 שנות קיומה של מדינת ישראל. האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב של כ-6.2% בשנה, הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות, ותרבות הצריכה גדלה יחד איתה. נראה כי מדינת ישראל סובלת מבעיות סביבתיות, מקומיות וגלובליות, שמביאות אותנו אל סף משבר.

עלייה באוכלוסיית העולם

במדינת ישראל מייצרים כ-4.5 מיליון טון פסולת ביתית בשנה, ועוד כ- 6.2 מיליון טון פסולת תעשייה ופסולת בניין (עלפי דו"ח שפורסם ב"אדם, טבע ודין). בשנת 1948, בימיה הראשונים של המדינה יוצרו כ-0.15 מיליון טון שנה של פסולת ביתית, והיום מייצרים פי 30. נראה כי על מנת להבטיח עתיד בר קיימא יש צורך בתרבות צריכה חסכונית יותר. אחת התופעות הבולטות בשנים האחרונות בפסולת הביתית בישראל היא שימוש בכלים חד פעמיים.

הסימפטיה לכלים חד פעמיים שקיימת בקרב תושבי ישראל, ניכרת בהוצאה של כ-2 מיליארד שקל מדי שנה, כלומר לא רק שאנו פוגעים באיכות הסביבה, אנו גם מבזבזים סכומי ענק על הצורך בשימוש מהיר, קל, בכמויות וללא מאמץ. שימוש זה, מהגבוהים בעולם, גורם בסופו של דבר לזיהום סביבתי חמור, גם בעת ייצור הכלים וגם בעת סילוקם, ולכל ההשלכות הכרוכות בכך. שינוי בהרגלי צריכה של כלים חד פעמיים יכול להתחיל אצל כל אחד בבית, במשרד או בבית העסק, והוא יוביל בסופו של דבר לצמצום אנרגית הצריכה.

הכותב הוא ד"ר עופר דרסלר, מנכ"ל איגוד ערים-מפרץ חיפה ודוקטור להנדסה כימית מאוניברסיטת העיר ניו-יורק