ניהול משא ומתן מוגן ע"י חברות פרטיות ויחידים בעידן הקורונה
בתקופה קשה זו למשק הישראלי יש לאפשר לעוסקים מורשים וחברות פרטיות תקופת התארגנות, במהלכה הם יבחנו את היתכנות המשך קיום העסק, תוך ניהול מו"מ מוגן מול נושיהם ועובדיהם בפרק זמן מהיר, ללא צורך בניהול הליכי חדלות פירעון פורמאליים, תוך חיסכון בעלויות משפטיות משמעותיות והותרת ניהול העסק בידיהם
מוגש מטעם DUN'S 100
פרק ד׳ לחלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע הוראות המאפשרות לתאגיד מדווח לנהל משא ומתן מוגן עם נושיו. מדובר במנגנון ייחודי לחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה או שהנפיקו אגרות חוב נסחרות, המאפשר ניהול מו"מ בין החברה לבין נושיה (עפ"י רוב מול נאמנים למחזיקי אגרות חוב) מחוץ לכתלי בית המשפט במטרה לקדם הסדר חוב, ללא צורך בפתיחה בהליכי חדלות פירעון פורמאליים בבית המשפט.
ככלל, פתיחה במשא ומתן מוגן מעניקה לחברה הגנות לתקופה של עד שישה חודשים, במטרה להוביל חברות לנקוט במהלך יזום זה מוקדם ככל הניתן, טרם הגעתה לחדלות פירעון תזרמית או מאזנית. זאת משום שסיכויי השיקום וההבראה גדולים יותר בשלבים מוקדמים. הגנות אלה כוללות בלעדיות לחברה בגיבוש הסדר החוב, מניעת האפשרות מהנושה להעמיד את החוב לפירעון מיידי ואיסור על הנושה להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים נגד החברה. הגנות אלה יינתנו לחברה רק אם היא מסוגלת לשרת את חובותיה במהלך תשעת החודשים ממועד קבלת החלטת הדירקטוריון שלה לפתוח בהליך מו"מ מוגן ורק אם עמד החברה עמדה בתשלום כל חובותיה. מנגד, החוק מאפשר לנושים לפקח על המתרחש בחברה במהלך ניהול המו"מ המוגן, כמעין תחליף לאמצעי הפעולה הנשללים מהם בתקופה בה חלות ההגנות. פיקוח זה אמור להתבצע ע"י נציג נבחר של הנושים שתפקידו, בין השאר, להיות משקיף מטעם הנושים בישיבות הדירקטוריון המנוהלות ע"י החברה במהלך תקופת ניהול המו"מ המוגן.
על אף שחוק חדלות פירעון לא החיל מנגנון דומה על יחידים וחברות שאינן תאגיד מדווח, שהם הרוב המוחלט של העסקים בישראל, משבר הקורונה הבריאותי והפיננסי מחייב חשיבה מחודשת בהקשר זה. דווקא היום, יותר מתמיד, חיוני לאפשר לבעלי עסקים – עוסקים מורשים וחברות פרטיות – תקופת התארגנות, במהלכה יתאפשר להם לבחון את היתכנות המשך קיום העסק, להכין תכנית הבראה פיננסית הכוללת צעדי התייעלות הנגזרים מן המציאות החדשה שנוצרה, ולנהל מו"מ עם נותני אשראי, ספקים ונותני שירותים שונים, כמו גם עם עובדיהם השכירים – הן לגבי אופן פירעון התחייבויות עבר כלפיהם והן בנוגע לשינוי תנאי תשלום במהלך החודשים הבאים, בהם אי הוודאות במשק תמשיך להיות גבוהה – והכל במסגרת ניהול מו"מ מחוץ לכתלי בית המשפט, תוך חיסכון בעלויות משפטיות וללא ה"תוית" הנלווית ליחיד או לחברה שננקטים על ידם או נגדם הליכי חדלות פירעון פורמאליים.
עו"ד יוסי מנדלבאום צילום: אופיר אייב
כמובן שיש מקום להחיל בחוק התאמות הנגזרות מן השוני בין תאגיד מדווח (בין אם מדובר בחברת אחזקות ובין אם בחברה תפעולית) לבין עסק אחר המנוהל באמצעות יחיד (עוסק מורשה) או חברה פרטית. כך, למשל, מינוי "נציג נושים" שיפקח אחר התנהלות עסקים פרטיים, קטנים או בינוניים, אינו מתאים מבחינה פרקטית וכלכלית כאחד, ולגבי רוב העסקים הקטנים והבינוניים הוא אינו נדרש כלל. כפתרון ביניים, ניתן להחיל מנגנון מקובל אחר מתחום הסדרי החוב של תאגידים – חיוב העסק לחתום על כתב התחייבות "STAND STILL", בו יתחייב העסק כלפי נותני האשראי והספקים, בין היתר, שלא לבצע פעולה חריגה במהלך תקופת ניהול המו"מ ללא אישורם מראש, כגון: קבלת אשראי חדש, ביצוע עסקה חריגה, שינוי מועדי פירעון של הלוואות ועוד, וכן התחייבות שלא לפרוע חוב לנושה מסוים בהגיע מועד פירעונו, ככל שלא תהיה לעסק אפשרות לפרוע חובות לנושים אחרים במהלך אותו פרק זמן.
במהלך החודשים הקרובים רצוי כי מתן העזרה הראשונה באירועי חדלות פירעון אשר נולדו כתוצאה ישירה של משבר הקורונה יטופלו מחוץ לבתי המשפט של חדלות פירעון, מתוך הכרה בעדיפות ניהול מו"מ מוגן, בפרק זמן קצוב, לשם בחינת האפשרות לאפשר עריכת הסדרי חוב פשוטים, בפרק זמן מהיר יחסית, תוך חיסכון בעלויות משפטיות משמעותיות והותרת ניהול העסק בידי בעליו.
מאת עו"ד יוסי מנדלבאום, שותף במחלקה המסחרית במשרד ליפא מאיר ושות'
