התוכנית החדשה: מענקים לעסקים שלא יפגעו במי שלא הוציאו לחל"ת

ההחלטה שהתפרסמה אתמול להעניק 6 מיליארד שקל לעידוד העסקת עובדים הפתיעה חלק מגורמי המקצוע. כמו כל החלטה שהתקבלה בשבועות האחרונות, גם זו הגיעה רק לאחר לחץ מסיבי מהציבור.

לאיש אין ספק כי ההחלטה איתה רצו נתניהו וכחלון הגיעה בעקבות הלחצים התקשורתיים של הראל ויזל הבעלים והמנכ"ל של רשת פוקס, אבי שומר מנכ"ל צומת ספרים שבאופן כמעט מסתורי דיבר אתמול על 6,000 שקל לעובד (עוד לפני שהודיעו נתניהו וכחלון על מענק בגובה של 6 מיליארד שקל שתיאורטית יתחלק על מיליון מובטלים), יעקב הלפרין ועוד מנהלי רשתות גדולות אחרים (הויזלים כפי שמכונים במסדרונות הממשלה), במיוחד על רקע אמירות שונות מאוד שנשמעו על ידי גורמים באוצר מוקדם יותר אתמול, לפיהן אין כל מקום כרגע לסיוע לאותם עסקים גדולים וכי רק בהמשך יש לבחון את הנושא.

בנימין נתניהו ומשה כחלון צילום:קובי גדעון, לע״מ

ההחלטה אתמול התקבלה על ידי נתניהו וכחלון. גורמים בממשלה ציינו כי היא לא הפתיעה אותם לאור כך שכחלון למעשה לא התנגד לאף דרישה אף כה במסגרת משבר הקורונה, וכי במסגרת דיונים שהתקיימו של השניים עם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון ומנכ"ל האוצר שי באב"ד היה ברור כי נתניהו וכחלון החליטו שכן לסייע לחברות גדולות וגם הכריעו לגבי ההיקף. את ההסטה של אותו סיוע לכיוון עידוד התעסוקה דחפו גורמי המקצוע בתמיכת בנק ישראל.

כעת, כאשר בונים את המודל לחלק את אותם 6 מיליארד שקל מנסים להפוך את הלימון ללימונדה כאשר המטרה העיקרית היא להמנע ממצב בו מצ'פרים דווקא את אלו שהוציאו את העובדים לחל"ת. בשלב זה, ישנה מחלוקת בין הגורמים השונים בממשלה לגבי השאלה כיצד לחלק את הכסף. בעוד שבמשרד רה"מ יש מי שמציג תוכנית המדברת על חלוקת מענקים לכל עובד שחוזר, כפי מבקש למעשה ויזל, "מענק טיפש" כמו שקוראים לזה גורמים אחרים המעורבים בנושא.

האינטרס של הרשתות - כמה שפחות חברות במעגל הזכאיות

כעת בין שלושת הגופים המעורבים יידרשו לקבל מספר החלטות קריטיות, במקביל להחלטה על המודל לחלוקת הכסף. קודם כל עבור אילו עסקים בכלל הכסף יופנה - האם לכאלו שהמחזור שלהם ירד מעל 25% כפי שחולקו המענקים לעסקים קטנים? או לירידה גדולה יותר במחזורים. כמובן שהלחץ מכיוון הרשתות לא נגמר, שכן בתור חברות עם ירידה משמעותית במחזורים (לאפס למעשה) האינטרס שלהם הוא שכמה שפחות חברות ייכנסו למעגל הזכאיות וכך הכסף יחולק בין פחות חברות.

השאלה השנייה היא לאיזה שכבת עובדים יתייחסו בסופו של דבר. ישנה הסכמה כי כל עסק שרוצה לפתוח יידרש להעסיק גם ככה שיעור מסוים של עובדים, גם אם ייפתח באופן חלקי בעקבות התנאים המחייבים לפי התו הסגול שאושר בתקנות שעת החירום. בעוד שמנהלי הרשתות הקמעונאיות דרשו פיצוי עבור כל עובד, הגורמים השונים מסכימים כי המענקים יינתנו רק עבור שכבה שולית כלשהי - למשל רק עבור העסקה של מעל 70% מהעובדים.

אחד הרעיונוות במשרד האוצר הוא כאמור לתת מענק ישיר עבור כל עובד מעל לרף מסוים, כאשר ההערכה היא כי בסופו של דבר אותם 6 מיליארד שקל לא יספיקו, אולם מאחר והמהלך יבוא במקביל לירידה בדמי האבטלה לעובדים שיצאו לחל"ת שעומדים על כ-5 מיליארד שקל בחודש, תהא הסטת כספים עבור המענקים.

בבנק ישראל הציעו למעשה להשתמש במענק לעידוד תעסוקה כדי גם לסייע לחברות גם להגביר את הנזילות שלהן. כך לפי המודל שלהם חברות שהמחזור שלהם ירד בהשוואה לשנה שעברה מעל אחוז מסוים (למשל 30%) יקבלו כבר בחודש הבא למשל מענק בסכום כלשהו (נניח 3,000 שקל) עבור כל עובד שהועסק בעסק נכון לדצמבר 2019, ללא קשר לשאלה האם הוצאו עובדים לחל"ת או לא.

לאחר מכן בספטמבר למשל, ייבחנו בממשלה כמה עובדים מועסקים בהשוואה לדצמבר 2019. כאשר ההנחה המוסכמת על כלל הגורמים בממשלה כי הסיוע יינתן רק מעל העסקה מעל אחוז מסוים, שכן העסקה בסיסית תעשה בכל מקרה כל עוד בעל הרשת או החברה רוצה לפתוח. כך למשל מעל העסקה של 75%, עבור כל עובד יישמר מענק פי 4 מזה שניתן מלכתחילה , מה שיביא לכך שהעסקה של 100% מהעובדים תביא לאותו מעסיק לשמור על כל המענק שניתן לו. שיעור עובדים נמוך יותר יחייב אותו להשיב חלק מהמענק שניתן שיהפוך למעשה להלוואה.

הראל ויזל מנכ"ל פוקס צילום: דימה טליאנסקי

אלא שלהצעה הזו קשיים רבים. מלבד ההנחה האופטימית כי לא יהיו עוד סגרים והחמרות בחודשים הקרובים שיטרפו מחדש את הקלפים, המודל למשל מתעלם מכך שישנן חברות עם מחזור גדול אך מעט עובדים ולהפך. וגם מתעלם מהתרומה של כל עסק כזה לאיכות התעסוקה. האם העסקה בשכר מינימום שקולה להעסקה בשכר גבוה? וכיצד מתייחסים לחלקיות משרה?

מנגד גורמים אחרים בממשלה מזהירים כי ישנם ענפים רבים שמהלך כזה לא יסייע להם - למשל מסעדות וענפי תרבות ופנאי, שלא בהכרח יוכלו לחזור ולפעול (או להעסיק עובדים) או חברות ייצואניות שעלולות להפגע מהאטה בסחר העולמי וירידה בביקושים.

בכל מקרה נראה לפחות בינתיים שבעוד שמה שדחף את נתניהו וכחלון לרוץ עם ההודעה הריקה לעיתונות היו האיומים של ויזל ויתר הקמעונאים (בדיוק כפי שמחאת העצמאים עשתה את שלה או פוסט ביקורתי של ארגוני הנכים) גורמי המקצוע כעת ינסו להסיט את אותה התחייבות לקהלים רחבים יותר, כך שאת המילה האחרונה בקרב שבין הקמעונאים למשרד האוצר עוד לא שמענו.