ביקורת חריפה בוועדת הקורונה: "נתק בין ההחלטות לביצוע"

ביקורת חריפה של שניים מראשי רשות החירום הלאומית (רח"ל) לשעבר על ניהול משבר הקורונה בידי הממשלה. הביקורת הושמעה הבוקר (ב') במהלך דיון בוועדת הקורונה בכנסת, שעסק בהשלכות כתוצאה מאי הפעלת רשויות החירום לטיפול במשבר הקורונה. כמו כן, עסק הדיון בהזנחת גופי החירום השונים בשנים האחרונות. במהלך הדיון נחשפו חברי הוועדה למסקנות תרגיל שהתבצע ברח"ל בנובמבר 2018 אשר גילה כשלים חמורים בהיערכות משרד הבריאות למקרה של התפרצות מגפה.  

על תרגיל זה סיפר ל"כלכליסט" כבר לפני חודש ראש רח"ל לשעבר זאב צוק רם. במהלך הדיון בוועדה אמר כי הוגש דו"ח לראש הממשלה ולכל השרים ובו נקבע כי יש "כשירות נמוכה מאוד עד לא קיימת למשרד הבריאות בתרחיש פנדמיה".

לקראת הדיון הגישו יו"ר הוועדה עפר שלח וחברי הכנסת אוסאמה סעדי, יואב סגלוביץ ותמר זנדברג הצעת חוק להקים רשות לאומית לשעת משבר שתפקידה יהיה לרכז ולהוביל את הפעולות הנדרשות לטיפול במשבר לאומי, לבצע החלטות ממשלה ולהעלות נושאים להחלטתה בעת משבר ולרכז את ההכנות למשברים מסוגים שונים.

זאב צוק רם צילום: תומי הרפז

במהלך הדיון, סיפר ראש רח"ל לשעבר (בין 2014 ל-2018) בצלאל טרייבר כי בתקופתו עבד במשך שנה וחצי על חוק העורף – שאותו קידם השר גלעד ארדן, אשר הגדיר את רח"ל כרשות שתפקידה יהיה לתאם את כלל פעולות המרחב האזרחי במצבי משבר. "כבר נכתב תרחיש ייחוס לאומי לעורף שאושר ביוני 2016 על ידי הקבינט וכלל את כל מרכיבי האיום, כולל נושא של פנדמיה או מגפה עולמית", אמר. לדבריו, "מי שהתנגד לחוק היו המל"ל ומשרד המשפטים . לגבי המל"ל אין לי הסבר להתנגדות למעט סיבות אישיות. משרד המשפטים ראה בגוף הזה כמי שמקבל יותר מדי סמכויות אכיפה ולכן התנגד לו".

לדברי טרייבר, "ללא סמכויות אכיפה גוף כזה לא יכול להביא את המוכנות בזמן. בנוסף דרשתי ממשרדי הממשלה והרשויות המקומיות לסמן סעיף בתקציב לחירום. זה הכרחי. הכשל הכי גדול הוא שאין למערכות האלה יכולות אכיפה. למשל למשרד התשתיות אין יכולת לאכוף על חברה בתחום הדלק את המוכנות ולמשרד הבריאות אין אחריות מעשית לאכוף את המוכנות לחירום של קופות החולים. הכל למעשה עומד על רצון טוב, והחוק חייב לפתור את המצב הזה ולעשות סדר. החוק צריך לתת להם סמכויות ותקציבים."

ח"כ עופר שלח בדיון בוועדת הקורונה צילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן

טרייבר הוסיף כי באופן שבו המדינה פירקה את רח"ל (אשר הוקמה ב-2007 לאחר מלחמת לבנון השנייה) מסמכויותיה ומכוח האדם שלה, "לא ניתנה בעצם לרח"ל היכולת להתמודד עם מצבים כאלה. החליטו להוציא את רח"ל מגוף ניהולי תפעולי כולל ולהפוך אותה למטה מייעץ ברמה הלאומית. הבעיה שגוף כזה כבר קיים שזה המל"ל. קרה כאן נתק נקודתי. ראש הממשלה לקח את האחריות על האירוע מאידך הוא לא השתמש במטה רח"ל על כל אגפיו כמטה התיאום הלאומי. נוצר מצב שהוא יחד עם המל"ל עושים את עבודת המטה, ונוצר נתק בין ההחלטות לביצוע, כמו למשל במקרה של ביצוע ההחלטה לגבי ההגבלות על החוזרים מחו"ל. זאת כתוצאה מאי שימוש במערכות, שגם לא ניתנה להן סמכות ואחריות".

טרייבר אמר: "קיבלתי את הארגון עם 60 ומשהו עובדים, חשבתי שצריכים להיות כ-200. היו חסרים מחוזות בתווך בין הרשויות המקומיות למטה, אם היו מאפשרים להם לקום ולהתקיים, הגוף הזה יכל על חלקיו השונים להניע ולתפעל את המערכת ולסייע לדרג המדיני".

ח"כ עופר שלח: "משבר הקורנה המחיש את הצורך בקיום מטה לניהול משברים"

"משבר נגיף הקורונה המחיש את הצורך בקיומו של מטה אופרטיבי לניהול משברים לאומיים", אמר יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח. "משבר כדוגמת הקורונה נוגע באספקטים רבים של החיים בישראל. ההחלטות המתקבלות חייבות לקחת בחשבון איזון בין כל המרכיבים, והגוף המוצע יפעל לפתרון בעיות מתוך ראייה רחבה. גם במקרה של רעידת אדמה, אסון טבע או התקפת סייבר נרחבת, נזדקק לגוף אופרטיבי שיפעל כמטה כללי בעל סמכויות ביצוע. אנו חייבים להקים את המטה עוד לפני שובה האפשרי של הקורונה בסתיו הקרוב, ולכן אני מעלה את הצעת החוק עכשיו".

זאב צוק רם, שהקים את רח"ל ב-2007 ועמד בראשה עד 2011 וחזר ב-2018 לכהונה נוספת, סיפר כיצד הוביל תרגיל פנדמיה עם כל משרדי הממשלה. "ישבו כל משרדי הממשלה, כל הרשויות וכל הגופים שמטפלים במשק, וסיכמנו את התרגיל ואחת החולשות הגדולות שהתגלו היתה היערכות משרד הבריאות במלאי החירום שלו בכל מה שקשור במתן המענה הנדרש לארוע מהסוג הזה". 

הדיון בוועדת הקורונה, היום צילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן

ח"כ שלח שאל אותו אם היתה הבנה שיש חולשה במוכנות של משרד הבריאות. וצוק רם השיב כי הדבר נכון והוסיף: "רח"ל מחויבת בכל סוף שנה לשים על שולחן הממשלה דו"ח כשירות ומוכנות של העורף. בדו"ח האחרון שאני חתום עליו כתוב: כשירות נמוכה מאוד עד לא קיימת. הדו"ח הוגש לראש הממשלה והועבר לכל שרי הממשלה ולראש המל"ל".

צוק רם הוסיף: "לאור הגרזן שהונחת על רח"ל, היות ובוטלו המחוזות של רח"ל – כתוצאה מכך התפטרתי – הגוף הזה נחלש. המחוזות האלה היו חשובים מאוד לתרגול הרשויות המקומיות. לאחרונה ישבתי בפגישה עם מנכ"ל עיריית הרצליה שאמר לי 'אין לי את רח"ל, אין לי את מנהל המחוז שלי, אין לי למי לפנות 24/7. רח"ל לא נכנסה טוב לארוע הקורונה כי למעשה ביטלו אותה. וגם אם היו דורשים ממנה משהו במבנה שלה שקיצצו את האנשים ל-29 איש, אין לה יכולת ארגונית לקיים את התורה שנכתבה בין השאר בנושא הפנדמיה. לכן היא כמעט ולא הופעלה".

משה בר סימן טוב: "בדיקות הקורונה יבוצעו על ידי קופות החולים"

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שנשאל על ידי ח"כ שלח על הדו"ח שמצא כשלים בהיערכות משרד הבריאות, אמר אינו מכיר טוב את הנושא. "לא התכוננתי לענות על זה. אעבור על הדו"ח ואתייחס לכל", אמר בר סימן טוב. "איני יודע באיזה תרגיל מדובר, אני עורך תרגילים בשוטף שעובדים באירועי חירום. אני חושב שמשרד הבריאות הוא דווקא אחד המשרדים שערוכים יותר טוב לחירום. האירוע הזה הוא דוגמה לכך. ובמהלכו שיפרנו את היתירות שלנו".

בר סימן טוב הוסיף: "למזלנו הפנדמיה הזו תפסה אותנו בתקופה בה השפעת נגמרה ויכולנו להכין את כל המערכת להיות מוכנה לאירוע ההמוני של הקורונה. ההיערכות שלנו עכשיו היא על תרחיש שבו הגל השני של הקורונה עשוי לבוא ביחד עם החורף הבא בגל השפעת, ואנו עובדים על בניית יתירות של יכולת אשפוז, טיפול נמרץ ויכולת הנשמה, ואנו בהתאם נערכים מבחינת ציוד, מכונות הנשמה וגיוס כוח אדם".

בר סימן טוב גילה עוד בדיון כי משרד הבריאות נמצא כעת "בתהליך העברת כל הבדיקות לגילוי קורונה ממד"א לקופות החולים. נשאיר את מד"א לתגבור מאמץ רק במקומות שקופות החולים לא מספיקות לתת מענה, כמו החברה הערבית, החברה החרדית, מוקדי התפרצות ובבתי האבות שאנו מבקשים ממד"א לדגום אותם".

מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם אמר בדיון כי מי שערך את תרגיל הפנדמיה בנובמבר 2018 היה עוזר שר הביטחון להתגוננות והבטיח להעביר לוועדה את סיכום התרגיל והדו"ח. לדבריו, במהלך כהונתו נעשו ניסיונות לבצע הסדרה בין אחריות רח"ל לזו של פיקוד העורף. "רח"ל היא לא גוף מבצע", אמר. "היא היתה ועודנה גוף מטה שמרכז את עבודת המטה בין משרדי הממשלה, מגדירה מלאים ותקציבים ומפעילה את שאר הגופים כמו פיקוד העורף ומשרדי הממשלה. השאלה למה רח"ל לא מנהלת את האירוע הזה של הקורונה זו החלטה של קברניט, של רוה"מ. הוא החליט שהוא מנהל את העסק הזה יחד עם המל"ל ואז כל השאר נכנסים תחת האלונקה ונותנים מה שהם יכולים".

לדברי אדם, "רח"ל ומשרד הבטחון לא קיבלו אחריות על האירוע, אבל כן צריך שיהיה צוות קבוע לניהול משברים ברמה לאומית, וצוות כזה יכול לעבוד בכל מתאר אם זה בחירום אפידמיולוגי או מלחמתי".

לשאלת שלח, מדוע לא הופעל מל"ח (משק לשעת חירום), שזו ועדה שפועלת תחת אחריות רח"ל, ענה אדם כי לא היה בכך צורך היות ובשום שלב לא היתה בעיית מלאים בישראל בעת משבר הקורונה. לדבריו, "אין בעיה של מלאים של אוכל, דלק, גז בישול, מספוא וכו', ולכן לא היה צריך להפעיל את מל"ח. זה לא האירוע. לא היה צריך לקבוע סדרי עדיפויות לחלוקה היות ואין בעיית ייצור ובעיית מלאים. אפילו פנו אלינו ממשרד האנרגיה ואמרו כי יש להם עודף של דלק מטוסים ושאלו אם הצבא מוכן לקנות את זה. התכנסה ועדת מל"ח עליונה בראשות שר הביטחון, ראינו שאנו ב'אזור הירוק' בפרמטרים שרח"ל משכללת אותם ולכן לא היתה בעיה של משק לשעת חירום בנושא ניהול הקורונה".

שלח סיכם את הדיון ואמר כי "המסקנה שלנו לגבי הצורך ברשות לאומית לניהול לענייני משבר, לא דווקא למצבי מלחמה, רק התחדד. ספק אם רח"ל במיטבה היתה הגוף שיכול לעשות זאת, היא ודאי לא במיטבה היום.יש בעיה גם בעבודה מול הרשויות המקומיות וכל הניהול האופרטיבי של האירוע. אנו רואים חוסרים ובעיות ודברים שנופלים בין כסאות ולא מבוצעים וניהול יתר של הדרג המדיני שלא פנוי לניהול מדיניות כמו שצריך, אם תקום רשות חירום לאומית שתדאג שדרים יעבוד בשגרה אז היא תהיה ערוכה יותר טוב גם לחירום להתמודדות מול ארוע כמו הקורונה או מול כל דבר אחר. היא תתורגל, ואנשים ידעו את מקומם סביב השולחן ודו"חות יטופלו לא כמו במקרה ששמענו עכשיו בדיון. כך המוכנות של מדינת ישראל תהיה יותר טובה".