גם בזמן הקורונה: עסקאות במאות מיליונים לתעשיות הביטחוניות
אלביט תספק מערכות לוחמה אלקטרונית למדינה באסיה, התעשייה האווירית תמכור מערכות יירוט רחפנים למשרד ההגנה האמריקאי, הודו תרכוש מקלעים מ-IWI ופולין מערכות ראיית לילה למסוקים מרפאל
התעשיות הביטחוניות הגדולות מהוות חריג במשק. אמנם גם הן הוציאו עובדים לחופשות ללא תשלום בתקופת משבר הקורונה, אך מדובר בהיקף של פחות מ-2% ממספר העובדים שלהן. אבל בזמן שבקשות סיוע במיליארדי שקלים מחברות גדולות במשק זורמות למשרד האוצר, התעשיות הביטחוניות ממשיכות לחתום על עסקאות גדולות עם לקוחות זרים.
- אלביט הוציאה 300 מעובדיה לחל"ת
- לבקשת משרד הבטחון: אלביט תייצר אחרי פסח 3,000 מכונות הנשמה
- רפאל מצטרפת לאלביט ולתעשייה האווירית ומפרסמת דו"ח שיא ל-2019
חברת אלביט מערכות זכתה בחוזה בהיקף של כ-103 מיליון דולר לאספקת חליפות לוחמה אלקטרונית (ל"א) לחיל אוויר של מדינה באסיה. החוזה יבוצע במהלך תקופה של שלוש שנים וכולל תמיכה לוגיסטית לטווח ארוך, והוא כולל מערכות הגנה ושיבוש.
התעשייה האווירית זכתה בחוזה יוקרתי מהממשל האמריקאי למערכות מתקדמות לגילוי רחפנים שהזמין המשרד לתמיכה טכנית במאבק בטרור (CTTSO), הגוף הבוחר את הטכנולוגיות בתחום לשאר זרועות הממשלה האמריקאי. מדובר במערכת שמייצרת חברת הבת של התע"א, אלתא, ומסוגלת לאתר וליירט רחפנים. בניגוד לעסקאות רכש של משרד ההגנה האמריקאי, כאן סכום החוזה חסוי, אולם מחירה של מערכת בודדות יכול להגיע לכמה מיליוני דולרים.
התעשייה האווירית צילום: אבי מועלם
חברת IWI , לשעבר מפעל הנשק הקל של תע"ש, שנרכש בידי סמי קצב, זכתה במכרז לאספקת 17 אלף מקלעי נגב לצבא הודו. הזכייה הגיעה לאחר ניסויים ומבחנים שבהם גבר המקלע הישראלי על מתחרים מארה"ב, מאסיה ומאירופה. למרות ש-IWI כבר מייצרת נשק קל בהודו וראש ממשלת נרנדרה מודי החליט על מדיניות המעודדת ייצור מקומי של מערכות הנשק שארצו רוכשת, הסכימו ההודים שייצור המקלעים יתבצע הפעם בישראל, כדי לזרז את משך האספקה. לפי פרסומים בהודו יעמוד שווי העסקה על 117 מיליון דולר, הגדולה ביותר של המקלע, וב-IWI מצפים לעסקאות נוספות עם זרועות אחרות של מערכת הביטחון בהודו.
ואילו רפאל חתמה על מזכר הבנות עם PCA S.A הפולנית, שתייצר בפולין ברשיון את מערכת התצפית טופלייט. המערכת הישראלית, הכוללת מערכת ראיית לילה מתקדמת, תותקן במסוקי הקרב הפולניים מדגם מי-24 שנרכשו עוד מברית המועצות, במסגרת השבחה שנועדה לאפשר להם להמשיך לשרת ולהתמודד בשדה הקרב המודרני. שווי העסקה: כמה מיליוני דולרים.
בשנים הקרובות יהיו תקציבי הביטחון בעולם תחת לחץ, כאשר הממשלות יחפשו מקורות תקציביים למימון ההתמודדות בקורונה ולהשקעות לעידוד הכלכלה. אולם משבר כלכליים עלולים להוביל גם למשברים ביטחוניים, שעשויים להוביל לעידוד הרכש הביטחוני.
