"אם לניהול המשבר בבני ברק מינו אלוף, בבתי האבות צריך רב אלוף"

"יש החלטה שהמדינה תיתן עוד תקציב לבתי אבות ומוסדות גם כשלא התגלה בהם קורונה, בשל ההוצאות בשגרה הנדרשות מהמצב. אבל אני לא חושב שזה נכון שהמדינה תקבע תקציב ותכין דו"ח אקסל בלי לעשות שימוע למוסדות ולשמוע מהם את הצרכים שלהם. המוסדות אומרים שמה שנקבע לא מספיק והם צריכים פי שלושה יותר. לכן אני אומר – צריך להיות תהליך של שמיעה מסודרת מצד הממשלה ולא חריצת דין". כך אמר הבוקר (ה') פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב והאחראי המיוחד שמונה לטיפול במשבר בבתי האבות בדיון בוועדת הקורונה של הכנסת בראשות ח"כ עופר שלח.

הוועדה דנה בנושא הטיפול בקשישים בבתי האבות ובמוסדות הגריאטריים עקב משבר הקורונה.

גמזו הציג השבוע את תוכניתו – "מגן אבות ואימהות" למענה המדינה למשבר בבתי האבות, מוקד התחלואה העיקרי של הקורונה בישראל. בפתח הדיון דיבר גמזו על מורכבות הטיפול ביותר מ-1,000 מוסדות מסוגים שונים, חלקם פרטיים וחלקם ציבוריים תחת ארבעה משרדי ממשלה שונים (משרדי הבריאות, רווחה, שיכון וקליטה), שלדבריו, "לא תמיד מדברים ביניהם".

כמו כן הוא הציג את עיקרי תוכניתו שבראשם ניהול מרכזי אחד תחת מטה מיוחד שהוקם, שבו כ-25 בעלי תפקידים שונים. התוכנית, לדבריו, שאמורה לתת מענה לכ-90 אלף דיירים במוסדות וכ-30 אלף מטפלים, כבר עובדת בשטח.

פרופ' רוני גמזו צילום: אוראל כהן

בהקשר לסוגיית התקצוב לסיוע לבתי האבות בצל המשבר אמר גמזוכי "מחלקות לחולי קורונה שהוקמו בבתי האבות ובמוסדות הסיעודיים ומחלקות למבודדים קיבלו מהמדינה תעריף נפרד, אבל זה לא מספיק, כי למוסד סיעודי יש גם בלי זה עלייה בעלויות בצל הקורונה. גם אם מוסד הצליח ולשמור על המטופלים ואנשי הצוות ואין אצלו חולים או מבודדים, גם במצב זה התעריף כיום לא מייצג את הצרכים. זה ברור.

"לכן המדינה החליטה לתת תקציב שקראו לו תמריץ שכפוף לכך שהמוסד ישקיע את ההשקעות הנדרשות לאור הקורונה. אני מודע לפער שיש בין מה שהמדינה מציעה – 40 אלף שקל ליום למחלקה סיעודית - למה שהמוסדות הסיעודיים אומרים שהם צריכים - 150 אלף שקל למחלקה סיעודית ליום. לכן אני אומר למדינה – תערכו להם שימוע, תקשיבו למוסדות, אולי המדינה טועה וצריך להוסיף יותר. רק אחרי זה תחליטו על הסכום".

בהקשר זה אמר בדיון רוני עוזרי, יו"ר איגוד בתי האבות, כי "המדינה זורקת מספר, בלי לשבת ולדבר - ולך תתמודד איתו. הגשנו נייר עמדה מפורט, אבל לא מתמודדים איתנו. אם רוצים להרוג אותנו – פשוט תגידו". עוזרי הציג בימים האחרונים תחשיב מסודר של עלויות שנדרשות עבור בתי האבות כדי להתמודד עם המשבר.

מה יקרה כשגמזו יחזור לאיכילוב?

חברים בוועדה ונציגי משפחות הדיירים העלו סוגיות שונות בנושא המשבר בבתי האבות, חלקן קיבלו מענה מאז מונה גמזו לתפקיד לפני פחות משבועיים, וחלקן עדיין לא. גמזו זכה מכל הדוברים לדברי הערכה על תפקודו ועל "רוח המפקד" שהכניס בתכלול כלל המערכות בכישרון הניהול שלו. אולם, זה בדיוק החשש שהביעו משתתפי הדיון, מהיום שאחרי: מה יקרה כאשר גמזו יחזור לתפקידו השוטף כמנכ"ל איכילוב, כאשר נכון להיום, טרם מונה אדם בעל שיעור קומה דומה לניהול המטה המיוחד שהוקם.

ח"כ עופר שלח, ראש ועדת הקורונה בכנסת צילום: חיים צח

גמזו המליץ לרה"מ בנימין נתניהו כי ימונה אדם אחד לניהול המטה, אך גם הוא הודה בדיון כי "עדיין איני יודע מי הוא יהיה. יש כוונה למנות אנשים בכירים מתוך משרד הבריאות שינהלו את המטה ויקבלו החלטה. ובכל מקרה, יש בהגדרה מחליף טבעי, סמנכ"לים מתוך המשרד. היום כל אחד במטה יודע מה הוא עושה אבל צריך מישהו שיתכלל את הכל. אני חושב שבסופו של דבר תהיה כתובת מצוינת".

בהקשר למינוי מחליף לגמזו, אמרה ח"כ מירב כהן (חוסן לישראל):  "העניין הפרסונלי הוא קריטי. השאלה מי הולך לעשות את זה אחרי גמזו היא חשובה מאוד".

ד"ר אורייין יצחק מוועד הפעולה של המשפחות,  אמר כי "הכניסו את גמזו כ'דאוס אקס מכינה'  שהכניס רוח מפקד במטה, אבל מטה כזה לא יוכל לעבוד בלי אדם כזה, וכאן הבעיה".

לדברי אודי ליאון, מנציגי משפחות הדיירים, "המחשבה שמי שייכנס במקום גמזו יהיה רגולטור כלשהו מטרידה. רובה של התוכנית מצויינת, אבל ברגע שרוני גמזו יעזוב יש חשש שהכל יתפורר. משבר הקורונה בבתי האבות הוא מגה-פיגוע, הרבה יותר קשה ממה שקרה בבני ברק, כי פה כל האוכלוסייה היא בסיכון, ולכן צריך שימונה מגה-מנהל לארוע, מישהו בשיעור קומה כמו של גמזו, מנהל בית חולים או אשי צבא בכיר. אם לבני ברק מינו אלוף, את רוני נומה, בבתי האבות צריך רב אלוף".

בנוסף דיבר ליאון בדיון על בעיות נוספות שאיתם מתמודדים בתי האבות, ובראשן בעיית כוח האדם: "המערכות קורסות, יש צוותים שבורחים כי אין להם מיגון, כי רמת השכר נמוכה. זה נכון לימים רגילים, וברמת שכר כזו לא באים המטפלים, כי הם עוד יותר מפחדים. צריך שיהיה כוח אדם רציני ומערך גיבוי, משל מפיקוד העורף".

גמזו התייחס לנושא כוח האדם, והאפשרות להסדיר העסקת אנשים שעד המשבר לא היה ניתן. "שמתי דגש על נושא מתן היתר עבודה לעובדים זרים וגם על בחינת המשמעות של העסקת מסתננים או חסרי מעמד בישראל. המל"ל יחד עם האוצר מטפלים בשני נושאים אלה, ויש הנחה ברורה וחסרת תקדים בישראל לקדם אבל משבר הקורונה את אישור העסקתם של עובדים זרים במוסדות לאחר שנים זה נמנע. בנוסף אני מנסה לפעול להקטנת ההיטל שמוטל על העסקת מסתננים וחסרי מעמד בבתי האבות".

"אסור שמוסד סיעודי אחד ייסגר בגלל בעיית תקציב"

סוגיה אחרת שעלתה בדיון על ידי יו"ר הוועדה ח"כ עופר שלח היא בשאלת הסמכויות של המטה המיוחד והעומד בראשו, והשאלה עד כמה יוכלו להתקבל החלטות מהירות בו, כמו גם סמכויות תקציביות. "למשל, האם אתה צריך לעבור בירוקרטיה ואישורים כדי לקבל תקציב להקים מיטות אשפוז בתוך המוסדות?", שאל שלח את גמזו.

גמזו ענה לו כי "זה עניין של שיקול דעת ומעלי מי שיכול לערער על ההחלטה אלה איתמר גרוטו ומשה בר סימן טוב ולעתים גורמים אפידמיולגיים, שאני דווקא רוצה לשמוע את דעתם. ברור גם שאם אני מקבל החלטה תקציבית אז ראש אגף התקציבים במשרד הבריאות יכול לערער על ההחלטה שלי, אבל איני רואה בכך בעיה".

להמחשת כובד המשקל שהוא הפעיל במהלך הדרך נתן גמזו דוגמה לגבי חלוקת ציוד חיטוי למוסדות. "היתה פה דעה שלילית על חלוקת ציוד חיטוי למוסדות והטילו על זה וטו", סיפר גמזו, "אבל אמרתי שלא יכול להיות שלאיכילוב כן יתנו ולמוסדות הסיעודיים ובתי האבות לא. ואכן אנשי משרד הבריאות שינו את דעתם. בסך הכל הצלחנו להשיג את כל מה שביקשנו והם לא מערערים על כך".

גמזו אמר לחברי הכנסת בדיון: "הביקורת שלכם צריכה להמשיך ואתם צריכים להמשיך לבקר את הדרג הממשלתי. אסור שמוסד סיעודי אחד אפילו ייסגר בגלל בעיה תקציבית".

לשאלת ח"כ שלח לסיכום הדיון, מה הדברים שהכי דורשים תיקון, ענה גמזו כי בסיכום הדיון אמר גמזו: "הכי נדרש תיקון הבקרה בשטח בתוך המוסדות. חיייבם לחזור לשטח עם נוהל בקרה של מוכנות קורונה; דבר שני שיפור בנושא המעבדו. יש הנחיות ותו"ל מסודרים, אבל הקשר בין המוסד למחוז למטה לא תמיד טוב; ודבר אחרון נדרש שיפור ביכולת שלנו לתמוך במוסדות במשאבים ולתת להם חמצן וביטחון לאורך זמן".

ח"כ שלח סיכם את הדיון ואמר כי "המקרה של בתי האבות הראה שאין ספק שיש צורך במטה אופרטיבי – וכך גם ברמה הלאומית. רואים איך כאשר קם מטה כזה ושם בראשו אדם שמכיר את המערכת עם יכולות ניהול - הכל נראה אחרת. חייב להיות יורש לניהול של הדבר הזה עם חזרתו של גמזו לתפקידו באיכילוב, וגם חייבת להיות נציגות של משפחות בתוך מטה כזה. ברור שצריך לתקן כאן טעויות שנעשו במשך שנים, שהיינו צריכים לעשות כבר קודם".