הרגולטור שצריך להבהיר את חשיבות החיסכון לטווח ארוך, למרות המשבר

משה ברקת הוא הממונה על שוק ההון. מדובר באיש שאמון על הפיקוח על החברות הפועלות בתחום החיסכון ארוך הטווח הן בפן היציבותי והן בפן הצרכני. בחודש וחצי האחרון קולו של ברקת בנושא של חשיבות החיסכון ארוך הטווח כמעט ולא נשמע. בזמן שמנכ"ל הבורסה איתי בן זאב מתבטא כמעט תחת כל עץ רענן על כך שהבורסה פועלת במחזוריות, יורדת ועולה, ואין לנקוט החלטות פזיזות, ובזמן שמנהלי ההשקעות קוראים לציבור להימנע ממשיכת כספי החיסכון כדי לא לקבע את ההפסדים - ברקת כמעט שלא מתבטא בנושא.

נכון, גם איתי בן זאב וגם מנהלי ההשקעות של כספי החיסכון ארוך הטווח הם אינטרסנטים. בן זאב רוצה שהציבור יישאר בבורסה, דרך קרנות הנאמנות וקרנות הסל. הוא נהנה אולי מעלייה במחזורים בטווח הקצר כעת, אך הוא מבין היטב כי הציבור שבורח בתקופה כזו, יחזור רק עוד תקופה ארוכה לאחר שילקק את הפצעים. גם מנהלי ההשקעות לא רוצים בפדיונות של הכספים שגורעים מהם דמי ניהול, אם כי הם מזהירים שגם מהלכים של מעבר למסלולים סולידיים שבהם דמי הניהול ממשיכים, עלולים להתברר כהרסניים לחוסכים הצעירים.

אלא שדווקא מי שאמור לדאוג לחיסכון ארוך הטווח של הציבור, ברקת, כמעט ולא מתבטא בנושא ובפעמים הספורות שפרסם התייחסויות הן היו דווקא כאלו שתמרצו נטילת כספים מתוך כספי החיסכון. כך למשל, ב-29 במרץ פרסם ברקת הקלה יחד עם משרד האוצר שבה יקודמו תקנות להגמיש את היכולת של עצמאים למשוך חלק מכספי החיסכון שלהם בקופות הגמל באופן הוני וללא קנס. ב-29 במרץ פרסמה הרשות הקלות בנטילת הלוואות על ידי החוסכים מתוך החסכונות הפנסיונים עם הנימוק "למזער משיכות של כספי חיסכון אשר מקבעות הפסדים כתוצאה מירידת שערים, אשר עלולות לגרום לאירועי מס של החוסכים וחבות מס לא רצויה".

ראש רשות שוק ההון, משה ברקת צילום: עמית שעל

חשוב להדגיש שב-23 במרץ פרסם הממונה שורה של שאלות ותשובות בנושא המשבר ובהן הציג את התשואות הממוצעות בקופות הגמל בעשור האחרון כולל ההשלכות של המשבר של 2008 במטרה להדגיש לציבור את החשיבות של החיסכון ארוך הטווח. אלא שמה שחסר היה לשמוע לכל אורך התקופה הזו היא את משה ברקת מדבר בקולו וקורא לציבור לנהוג באחריות בכל הקשור לחסכונותיו הפנסיונים.

המשבר הנוכחי הכניס מעל למיליון ישראלים למעגל האבטלה, לאחר שהוצאו לחל"ת או פוטרו; בעקבות המשבר, עסקים רבים נמצאים על סף קריסה ומלכתחילה ההפרשות הפנסיוניות שלהם נמוכות מאלו של השכירים, כאשר המענה המיידי שהמדינה מעניקה לאותם אנשים היא בדמות הלוואות - הן דרך קרנות של המדינה והן דרך הקלות בנטילת הלוואות מהחסכונות הפנסיונים.

הגישה היא של כיבוי שריפות מיידי בלי להסתכל על הטווח הארוך, בלי לתמרץ להוריד בהוצאות, להקטין את המינופים, להתנהל באחריות פיננסית. הבחירה הנוחה, הקלה, בנטילת הלוואות היום, במשיכת קרנות ההשתלמות וכספי הפיצויים, תעלה ביוקר בעתיד. האינטרס של המניעה הוא להתניע את גלגלי המשק, כאן ועכשיו, להציל את משקי הבית הקורסים, להחזיר את הצריכה והצמיחה. אבל האינטרס של רשות שוק ההון צריך להיות ארוך טווח. להסתכל ליום שמעבר, שבו הצעירים של היום יהפכו לפנסיונרים עניים עם קצבה מצומקת.