חייבים לנצל את משבר הקורונה

המאה ה־20 התחילה ב־1 בינואר 1900, אולם ישנה הסכמה רחבה למדי בקרב היסטוריונים כי המאה התחילה באמת רק ב־1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ששינתה ללא היכר את העולם כולו. באופן דומה, היסטוריונים כבר מסכימים כי המאה ה־21 החלה בעצם בינואר 2020, עם התפרצות נגיף הקורונה, שצפוי לשנות באופן בלתי הפיך את העולם.

זה רק מחדד את האחריות העצומה המונחת על כתפי ממשלת נתניהו־גנץ המתגבשת: להתאים את מדינת ישראל למאה ה־21, שהחלה בשבועות האחרונים. החברה והכלכלה בישראל זקוקות נואשות להרבה מאוד שינויים, חלקם הלא מבוטל יסודיים, מבניים ודרמטיים. לא חסרות דוגמאות: הצמיחה, החוב, מערכות הבריאות, החינוך והמסים ומבנה השכר.

הקורונה חושף לעיני כל את הפערים העצומים בחלוקת הנטל והזכויות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. ממדי האי־שוויון עצומים: בין שכירים במגזר הממשלתי־הציבורי, בבנקים ובחברות הממשלתיות, לבין עצמאים שיציבותם כעלה נידף וזכויותיהם כעין וכאפס; הלמידה מרחוק חשפה את הפערים העצומים בין ילדים שגדלו בבתים עם שלושה מחשבים או יותר לבין ילדים בלי מחשבים בכלל; אפילו בהשטחת עקומת ההדבקה נחשפו פערים גדולים.

משרד האוצר צילום: אוראל כהן

נתוני הפתיחה לא משאירים הרבה מקום לאופטימיות: נתניהו הוא ראש הממשלה כבר יותר מעשור ונראה כי הדבר היחיד שהוא מתכוון לרענן הם הטפטים במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. גנץ, שפרץ לפוליטיקה עם הבטחה אחת ויחידה – להחליף את נתניהו - ריענן בעיקר את ההבטחה שלו כשהכשיר לבסוף את הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים לתפקיד הבכיר ביותר במדינה. ועדיין, יש דרישה אחת ברורה לממשלה הנוכחית, בלי קשר לחלוקה לימין ושמאל בתוכה: נצלו את הקורונה. זאת הזדמנות נדירה להכין את החברה ואת הכלכלה הישראלית לאתגרים של המאה החדשה. זה, לא סובל דיחוי.