"ערבות של 50% רק תטביע עסקים שאין להם סיכוי לשרוד"

המערכת הבנקאית מסתייגת מקרן האשראי החדשה בערבות המדינה שבאוצר רוצים להקים לטובת עסקים בסיכון גבוה - ענפי ההסעדה והאירוח שמתקשים לקבל אשראי מהקרן הנוכחית בערבות המדינה. הטענה המרכזית של הבנקאים היא שגם אם המדינה תעמיד ערבות גבוהה לקרן החדשה, בהיקף של 50% מהסכום שיוענק לעסקים (זו התכנית המסתמנת), הבנקים יתקשו לאשר הלוואות למסעדות כל עוד לא יעריכו שבעליהן יוכלו להחזיר את ההלוואה. אם עסקים שלא היו שורדים גם בימי שגרה יקבלו הלוואה כזאת, הם עלולים להיכנס לסחרור כלכלי שיתקשו לצאת ממנו.

הקרן הנוכחית בערבות המדינה מאפשרת מתן אשראי של עד 500 אלף שקל לעסק עם מחזור של עד 400 מיליון שקל. היקף האשראי הכולל יעמוד על 8 מיליארד שקל, שמתוכו המדינה תערוב ל־15%. בעקבות ביקורת חריפה על האוצר, גם מצד בנק ישראל, על היקף התמיכה הנמוך בהשוואה לעולם, באוצר צפויים להגדיל את הערבות, לפי הערכות, להיקף של 25%. אלא שהקרן עדיין לא תיתן מענה לעסקים היותר מסוכנים.

כפי שנחשף באתר כלכליסט, הבנקים כמעט שלא מאשרים הלוואות במסגרת הקרן הקיימת. עד כה התקבלו פניות להלוואות בהיקף כולל של 28 מיליארד שקל, יותר מפי שלושה מהיקף הקרן. הבנקים לא ששים לאשר הלוואות לענף המסעדנות בגלל שזהו ענף בסיכון גבוה, גם בימי שגרה. על פי נתוני איגוד המסעדות, 33% מהמסעדות שנפתחות נסגרות כבר בשנה הראשונה לפעילותן, 50% נסגרות אחרי שנתיים ו־80% לא שורדות חמש שנים.

החשש של בכירים בחטיבות הקמעונאיות של הבנקים היא שהקרן החדשה עלולה דווקא לייצר מצב שבו עסקים שכבר כעת אפשר לומר שלא יצליחו לשרוד, יקבלו הלוואות שלא יוכלו להחזיר ויגיעו לפשיטת רגל. מדובר בעיקר בסקטורים שצפויים לחזור לפעילות אחרונים - סוכני נסיעות, אולמות אירועים, הפקות אירועים, קייטרינג, מסעדות, בתי קולנוע, מכוני כושר ובתי קפה. "אלו סקטורים שבהם שולי הרווח מאד נמוכים ממילא, כך שגם כשייתנו להם לחזור לעבוד תוך שמירת ריחוק חברתי, לא יהיה להם כלכלי לפתוח", אומר בכיר במערכת הבנקאית.

מסעדה סגורה בבאר שבע צילום: הרצל יוסף

לדברי בכיר באחד הבנקים הגדולים, "כשמדובר בקרן שמעניקה ערבות של 50% ויש נתונים שמראים שאחת מכל שתי מסעדות כנראה לא תשרוד, אז לכאורה אני כבנק מכוסה, למה לא לתת בעצם? צריך להבין שזה לא אחראי לתת רק בגלל שיש לי שלייקס של המדינה. אני צריך לאשר רק אשראי שאני מעריך שיחזור ולא אשראי שאני יודע בוודאות שאאלץ לממש בגינו את הערבות. המדינה תדחוף אשראי לעסקים שסיכויי ההישרדות שלהם היו נמוכים בימים רגילים, ותכניס את בעליהם לפשיטת רגל ואני אהיה האיש הרע שיצטרך לקחת להם את הבית".

לפי הערכות, מי שישרוד בענף המסעדנות הוא מי שיתאים את עצמו למציאות המשתנה ‑ יותר שירותי משלוחים, מעבר לשירותי קייטרינג לעסקים גדולים, ואף מטבחים משותפים לכמה מסעדות כדי לחסוך בעלויות קבועות. בבנקים טוענים כי אם הם המדינה בכל זאת רוצה לתת לעסקים הללו סיכוי, שתעשה זאת דרך מתן מענק ולא דרך המערכת הבנקאית.

לדברי בכיר המערכת הבנקאית, "להיות מוכשר ולדעת להכין אוכל טוב זה ממש לא מספיק. יש חשיבות עצומה לניהול מוקפד. מסעדה כמו סוהו בראשון לציון תיכנס לקרן, כי היא מנוהלת כמו בית מרקחת, הכל מתוקתק והיא רווחית. מסעדות כמו בראסרי, מיטבר, רשת ג'ירף, הן הלקוחות הכי טובים שיש, מתוקתקים. להם אני אתן אשראי גם במסגרת הקרן הנוכחית. מי שאני לא נותן לו אשראי במסגרת הקרן הנוכחית הם עסקים שאני לא מאמין שיצליחו לשרת את החוב".

גם בארצות הברית יש הסתייגות ממתן אשראי לעסקי ההסעדה והמזון. הממשל האמריקאי יצא עם תוכנית סיוע לעסקים קטנים בהיקף של 349 מיליארד דולר, שהתנתה את הסיוע בשמירת כוח העבודה לתקופה של חודשיים לפחות שאז ההלוואה תהפוך למענק.

פילוח של הסקטורים שקיבלו אשראי בערבות הממשל האמריקאי לעסקים קטנים ובינוניים חושף את הזהירות שבה גם הבנקים בארה"ב העמידו אשראי לעסקים שנמצאים בחזית המשבר - ענפי המלונאות, ההארחה וההסעדה.

הסקטור שקיבל הכי הרבה כסף - 13.7% מהסכום לעסקים קטנים ובינוניים היה סקטור הבנייה, למרות שהוא מעסיק רק 8.9% מכוח העבודה של העסקים הקטנים והבינוניים. סקטור שירותי ההסעדה קיבל רק 9.2% מהסכום למרות ששיעור העובדים שהוא מעסיק מכלל העובדים בעסקים הקטנים והבינוניים מגיע ל־14.1%. ענף המלונאות והאירוח קיבל רק 9% מהעוגה, למרות שחלקו בהעסקת עובדים מגיע ל־14%.