"המשבר הכלכלי יהרוג יותר אנשים מהנגיף"

"ייפגעו, יחלו או ימותו יותר אנשים בגלל המשבר הכלכלי מאשר בגלל הקורונה. אני רואה את זעקת העצמאים. אדם כזה הוא על סף אירוע רפואי מרוב לחץ, כאב ופחד, וזה יכול להתבטא במצב נפשי או פיזי. ההפסד של המשק יהיה מטורף. כאשר נגמור עם הקורונה ומערכת הבריאות כבר לא תהיה בפוקוס, בגלל המצב הכלכלי הגרוע לא יהיה כסף לבריאות. תבוא אליי עוד חצי שנה ותבדוק אותי. לכן כל כך חשוב להסתכל על הכלכלה – בעיקר בגלל הבריאות".

את הדברים האלה אומר רן סער, מנכ"ל קופת חולים מכבי, הקופה השנייה בגודלה בישראל המבטחת כרבע מהישראלים. סער, ששירת רוב חייו המקצועיים בצה"ל ובמוסד, הקפיד תמיד על כלל הזהב: לא מבקרים את המערכת באמצע המערכה. אלא שהפעם, הוא חורג ממנהגו. "אנו נמצאים באירוע שהולך להיות איתנו הרבה מאוד זמן, והאתגר הגדול הוא איך אנחנו - כמערכת, כמדינה - מתנהלים אופטימלית.

"זה הולך להיות אירוע ארוך, ולכן דווקא עכשיו כולנו ביחד חייבים לעשות תחקיר ולבדוק את עצמנו. חשוב לבדוק גם את תרחישי משרד הבריאות: איך הם צפו מה יהיה פה ומה לא. גם עכשיו, הממשלה עדיין הולכת בצורה זהירה מאוד.

רן סער, מנכ"ל קופת חולים מכבי צילום: אוראל כהן

"ברור לחלוטין שאי אפשר לחדש באמת את פעילות המשק בלי להחזיר את מערכת החינוך, לפחות עבור הילדים הקטנים. לזהירות הזו מחירים כבדים. אם היינו בונים תהליכים כמו שצריך, היינו עכשיו במקום טוב יותר. מה שלא עשינו בהתחלה, כדאי לעשות עכשיו. הפעם התחקיר חייב לבוא תוך כדי תהליך ולא בסוף, כי נהיה עם הקורונה לפחות עוד שנה שלמה. חייבים להשתפר תוך כדי תנועה".

יש סיבה נוספת לתחזית הקודרת שלך שימותו יותר בגלל המדיניות נגד הקורונה מאשר מהנגיף עצמו?

"אנשים נבהלו, פחדו והופחדו ולא הגיעו לטיפול רפואי. יש ירידה דרמטית של עשרות אחוזים בהגעות למיון, לטיפול ולבדיקות כמו קולונוסקופיה. זה גם בפרטי וגם בציבורי. אם דחית טיפול בבקע, לא נורא. אבל אם דחית ניתוח או לא הגעת לקולונוסקופיה, יש לזה משמעות. אם היה לך כאב בחזה ולא רצית להגיע לבית החולים כי פחדת לחטוף קורונה, יש לזה משמעות. זה קרה לנו השבוע. אדם ישב בסלון, הבין שיש לו התקף לב, אבל הגיע באיחור של 6 שעות למיון. אז הוא הגיע לחדר ניתוח במצב קשה ונאלץ לעבור ניתוח לב פתוח. אלו דוגמאות של מקרי שגרה. אז ברור שהאירוע הזה יעלה לנו בבריאות. זה משהו שהיינו צריכים להתחשב בו וחייבים להסתכל קדימה ולהפיק לקחים עכשיו. לא הכל זה קורונה. חייבים לטפל בחולים במקביל בצורה יותר טובה. זה לקח חשוב, כי ייתכן שיהיה גל נוסף בחורף".

מה הבעיה עם התרחישים של משרד הבריאות?

"שהתרחיש הכי אופטימי עדיין רחוק מאוד מהמצב הנוכחי. אנו במצב הרבה יותר טוב, שלא לדבר על התרחיש הפסימי שניבא אלפים רבים של מונשמים ו־8,000 מתים מקורונה כבר עכשיו. אלו תרחישים קשים. ואיפה אנחנו? 114 מונשמים ו־150 חולים במצב קשה, אל מול יכולות הנשמה של 2,600 איש (נכון לזמן עריכת הראיון — א"פ). דיברנו כל הזמן על השטחת העקומה, והנה השטחנו. זה פתאום נשכח. אנחנו יוצאים לחופשי לכאורה, אבל התהליך מאוד שמרני".

מתעלמים או מורחים

אז מה אתה מציע?

"לייצר תרחישי ייחוס חדשים. זה לא קורה. כששואלים את אנשי מערכת הבריאות מה קרה בנושא הזה, או שלא עונים לך או שעונים שהמצב שלנו יותר טוב משל אחרים. אי אפשר להתעלם מבניית תרחישים חדשים במצב של ישראל, שהיא מדינה עם אוכלוסייה צעירה ועם גבולות סגורים. המאפיינים האלה קשורים לתוצאות המאוד מאוד טובות. גם ההחלטות ההתחלתיות היו טובות. בישראל שיעור המבוגרים מעל 65 הוא 11% והגיל החציוני הוא 30. אלו שני פרמטרים שברור לחלוטין שהם בעלי משמעויות גדולות לחולים. באיטליה בני ה־65 ומעלה הם 23% מהאוכלוסייה והגיל הממוצע מתקרב ל־45.4. התנהגות המחלה בישראל שונה, ולכן אי אפשר להשוות בסוגיית הקורונה את ישראל לאיטליה".

אז מה היה לא נכון בתכנון?

"אני מנהל מאז 1994. למדתי כבר אז שאני הולך לתהליכים בצורה ברורה: אני חושב, אני מתכנן, אני בונה תהליך, לוחות זמנים, מתכונן לאירועים בלתי צפויים. איפה התכנון כעת? ידענו שהתחלואה תכה בריכוזי מבוגרים. היום מונחת תוכנית לטיפול בבי אבות ואני מברך על כך, אבל זה היה צריך לקרות לפני חודשיים. זה מזכיר לי את האמירה המפורסמת בישראל, שהחורף הפתיע אותנו והגיע בדצמבר. אותו כנ"ל אם מדברים על דיר אל־אסד. אני לא בטוח שאנחנו מטפלים שם בזמן. לפי הספרות המקצועית, אחד האינדיקטורים הכי טובים להתפרצות של מחלה הוא כש־20% מהנבדקים חיוביים, וכאשר קצב הנבדקים החיוביים עולה בטור גיאומטרי. אם היינו עושים בדיקות בדיר אל־אסד, היינו צעד קדימה. אי אפשר לנהל מבצע או מלחמה – אפילו פרויקט שיווקי בסיסי - בלי מודיעין. ואין לנו".

כמו למשל במחדל הבדיקות.

"זה היה צריך להיפתר ממזמן. אתה צריך לדעת מה קורה בכל עיר, תוך זיהוי מגמות כל הזמן. אפילו שעבר זמן רב מתחילת המשבר, עדיין לוקח 4‑5 ימים מהבדיקה לתוצאה. אי אפשר לנהל ברגישות גבוהה מערכת של יציאה בלי אינדיקטורים כל הזמן בכל אזור ואזור. אם יש התפרצות בתל אביב, ורק מנסיעה באוטו בשדרות רוטשטילד אני מאוד חושש שתהיה כזו כי כולם הסתובבו בלי מסכות, אז אתה חייב לדעת. אם לא יקרה משהו דרמטי בתל אביב, תהיה התפרצות. איך תזהה אותה בלי בדיקות ותוצאות בתוך 36 שעות?".

"תוצאות בתוך 24 שעות"

"היום ברור גם למשרד הבריאות שהמהלך הנכון, כבר לפני חודשיים, היה להעביר את סוגיית הבדיקות לקופות החולים: הן יודעות את העבודה, הן עושות 20 מיליון בדיקות בשנה. תעבירו לנו ותקבלו תשובות בתוך 24 שעות. מכבי כבר התחילה ו־80% מהנבדקים - הם אצלנו. אני לא מדבר רק על מי שמבצע, אלא גם מי שאחראי. אם זה אני, יהיו תוצאות בתוך 24 שעות כי אני לוקח אחריות מקצה לקצה. כעת זה מפוזר בין הרבה מאוד גורמים. אתמול עשינו 1,350 בדיקות ובתוך פרק זמן קצר אני מכפיל את המספר. אם זה באחריותי, ואני לא מספיק, אני יודע להתקשר מיד עם מעבדה שתעזור לי. אין לי ספק שהקופות ידועות לקלוט מיליון בדיקות בלי בעיה, ומשרד הבריאות יודע את זה".

והוא לא עשה זאת כי?

"משרד הבריאות הוא רגולטור מקצועי אבל לא גוף תפעולי. כל התהליכים התפעוליים האלו היו צריכים להיות אצלנו".

כאיש שבילה את רוב חייו הבוגרים במערכות הביטחון והבריאות, היה נכון להעביר את התפעול לגופי הביטחון?

"יש דברים מסוימים שהצבא יודע לעשות טוב והוא צריך לעשות אותם. הוא יודע לנהל משברים יותר טוב מכולם. האופרציה היתה צריכה להיות אצלם: רכש, טיפול בבתי אבות, טיפול באזורי משבר כמו בני ברק ודיר אל־אסד - הצבא יודע הכי טוב. וכמובן שהצבא היה יכול להסתמך על הקופות, כי הן יודעות לעשות ומכירות את השטח הכי טוב. לקופות היה צריך להיות תפקיד הרבה יותר מרכזי. אנחנו חיים את הקהילה. כמובן שהמדיניות חייבת להיות במשרד הבריאות. אבל תראה את בני ברק. מגיע להם ציון לשבח. הבינו שיש בעיה רצינית מאוד ואז הביאו גורם אופרטיבי - אלוף פיקוד המרכז לשעבר רוני נומה - שתכלל את הכל. הוא לקח את קופות החולים, את מד"א, את העירייה, את צה"ל, את המשטרה — ותכלל. זה בדיוק מה שצריך להיות ברמה ארצית".

האופטימיות של משרד הבריאות זהירה מדי

לא עירבו אתכם מספיק?

"לא היינו מעורבים מספיק, וכל קופות החולים יגידו לך את זה. אם היינו מעורבים יותר, ההחלטות האופרטיביות היו טובות יותר. אני מקבל המון טלפונים ממקבלי החלטות ששואלים מה אני חושב. ברור לחלוטין שמנעד החשיבה היה חייב להיות יותר רחב. לא רק פרופסורים ואפידמיולוגים. יש אנשים שמכירים את המציאות היומיומית. היו החלטות מעולות בהתחלה, כמו סגירת גבולות ובידודים, אבל ברמת הביצוע היה יכול להיות הרבה יותר טוב ואז גם היינו במצב הרבה יותר טוב. החליטו לשים אנשים חולים במלונות. זה לא קרה כי הביצועים לא מספיק טובים".

אתה יכול להצביע על משהו טוב שקרה בגלל הקורונה?

"רואים את הישראליות היפה במיטבה. ראשית, רואים את ההתגייסות של הצוותים הרפואיים, עבודה מתוך שליחות עם להט בעיניים. זה לא בגלל הכסף. יש מנעד רחב של משכורות. הדבר הבולט השני זה החדשנות והיצירתיות. כל המנהלים שלי מחפשים איך לעשות את הדברים בצורה יצירתית, כי אנו בעולם אחר. בתוך שבועיים־שלושה מעמידים עמדות בדיקה בצורה אחרת. מנהל לוגיסטיקה בנה עמדה מדהימה ובזול ויש עוד עמדה שבנויה על אותו עיקרון של הגנה על המטפל, אבל בשליש מחיר. מערכות בריאות הן שמרניות, כי ככה מגדלים רופאים וחוקרים, ובמצב הזה אתה חייב מחשבה מרעננת. במשבר אתה רואה ומגלה את היצירתיות".