חמישה מחברי הוועדה המוניטרית תמכו בהורדת הריבית ל-0.1%, אחד רצה להוריד ל-0%
כך עולה מפרסום פרטי הדיון באפריל, שהתקיים בשיא משבר הקורונה; חברי הוועדה התייחסו לכך שהפגיעה בשרשרת הייצור של מוצרים רבים עשויה לגרום לעליות מחירים מצד ההיצע, אולם השפעת הירידה בביקושים בעקבות ההגבלות ככל הנראה משמעותית יותר, ותביא לירידה באינפלציה בחודשים הקרובים
בדיון בו החליטה הוועדה המונטרית בבנק ישראל להפחית את הריבית משיעור של 0.25% לשיעור של 0.1% ב-6 באפריל, חמישה חברי ועדה תמכו בהחלטה בעוד שאחד החברים היה סבור כי צריך להפחית את הריבית יותר, לשיעור של 0% -כך עולה מפרסום פרטי הדיון של בנק ישראל.
אותו חבר ועדה בודד סבר כי עוצמת המשבר והפגיעה החריגה בעוצמתה בתעסוקה מחייבת ריבית נמוכה יותר מ-0.1%, רמה ששררה במשך תקופה ארוכה כשהתעסוקה במשק הייתה מלאה.
- בנק ישראל הוריד את הריבית ל-0.1% וצופה התכווצות שנתית של 5.3% בכלכלה
- השקל מתעצם לאחר ההחלטה להוריד את הריבית
- חמישה מחברי הוועדה המוניטרית תמכו בהותרת הריבית על 0.25%, אחד הציע להורידה ל-0.1%
נכון למועד הדיון נדבקו בנגיף הקורונה כמיליון בני אדם ברחבי העולם וקרוב לעשרת אלפים בישראל. חברי הוועדה, בראשה עומד נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחסו לתחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר, לפיה בהנחה שלא תהיה החמרה נוספת במגבלות בישראל, ושעיקר המגבלות שחוסמות את הפעילות הכלכלית יוסרו בהדרגה עד לסוף חודש יוני, המשק צפוי להתכווץ בשיעור של 5.3%.
שיעור האבטלה במחצית השנייה (לאחר הסרת המגבלות) בקרב גילאי העבודה העיקריים יעמוד בתרחיש זה על כ-8%. אולם לצד תרחיש זה הוצג גם תרחיש פסימי יותר ותחזית לפיה דחייה של הסרת המגבלות תביא להתכווצות של 8.8% בתוצר השנה ואבטלה של 10%.
אמיר ירון צילום: עמית שעל
למרות הירידה בסביבת האינפלציה בחודשים שקדמו לפרוץ משבר הקורונה, התייחסו חברי הוועדה לכך שהפגיעה בשרשרת הייצור של מוצרים רבים עשויה לגרום לעליות מחירים מצד ההיצע, אולם השפעת הירידה בביקושים בעקבות ההגבלות ככל הנראה משמעותית יותר, ותביא לירידה באינפלציה בחודשים הקרובים.
באותו דיון החליטה הוועדה באופן יוצא דופן על מספר כלים מוניטריים נוספים, ביניהם הלוואות מוניטריות לבנקים בהיקף של 5 מיליארד שקל לטווח של שלוש שנים בריבית קבועה של 0.1%, מהלך שמותנה במתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים.
עוד הוחלט להרחיב את התוכנית במסגרתה מתבצעות עסקאות ריפו מול גופים פיננסיים (עסקאות החלף המאפשרות לאותם גופים להמשיך להחזיק באגרות החוב ולתת אותם כבטוחה להלוואה שיקבלו מבנק ישראל) כך שהעסקאות יוכלו לכלול גם אג"ח תאגידיות כבטוחה ולא רק אג"ח ממשלתי.
