רפורמת עבירות ההמתה

מוגש מטעם DUN'S 100

לאחרונה, לאחר שנים רבות של ביקורת על הדין הישראלי הארכאי בנושא, נכנס לתוקף חוק העונשין (תיקון מס' 137) התשע"ט-2019 (להלן – תיקון 137), המכונה גם "הרפורמה בעבירות ההמתה", והגדיר מחדש את עבירות הרצח וההריגה במשפט הישראלי.

כידוע, במדינות רבות בעולם נקבע "מדרג" ביחס לעבירות ההמתה השונות. כך, מהעבירה הקלה ביותר ועד לעבירה החמורה ביותר, בין גרם מוות לא מכוון לבין רצח אכזרי אשר תוכנן בקפידה, קיים לרוב מגוון רחב של עבירות ביניים. לשם המחשה, ואף שיש בכך הפשטה גסה, יצוין כי בפולין ובגרמניה קיימות 8 עבירות המתה שונות, הנבדלות זו מזו בנסיבותיהן וברמת חומרתן. במדינות רבות בארה"ב קיימות לפחות 5 עבירות המתה שונות, ומשם גם מגיע הביטוי הידוע "רצח מדרגה ראשונה", כאשר קיים גם "רצח מדרגה שניה", "הריגה מכוונת", ועוד.

בישראל, לעומת זאת, עד לאחרונה כלל חוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – החוק) 4 עבירות המתה בלבד: רצח, הריגה, המתת תינוק, וגרם מוות ברשלנות (לצד עבירה נוספת של גרימת מוות בנהיגה רשלנית הכלולה בפקודת התעבורה). העבירות האמורות נועדו להתמודד עם כל קשת המקרים הרחבה של מעשי ההמתה השונים, ובספרות המחקרית נמתחה ביקורת רבה על מצב זה, בטענה שהחקיקה הקיימת אינה נותנת מענה מספק למגוון רחב של נסיבות, ו"חותכת בגסות" בין מקרים גבוליים.

עיקר הביקורת נמתחה סביב ההבחנה בין עבירת הרצח ועבירת ההריגה, ולפער בענישה בין השתיים. בהקשר זה יצוין כי בעוד שעבירת הרצח נוסחה באופן מצומצם ביותר, וכללה מספר חלופות בודדות (רצח בכוונה תחילה ולאחר תכנון, המתה של אב או אם, ועוד), עבירת ההריגה נוסחה בצורה שניתן לכנות אותה כמעט "שיורית", וכללה למעשה כמעט כל מעשה או מחדל שגרם למות אדם, ובוצע במחשבה פלילית.

בנוסף לכך, בעוד שהרשעה ברצח גררה אחריה, באופן כמעט אוטומטי, ענישה של מאסר עולם חובה, בגין הרשעה בהריגה יכול היה בית המשפט לגזור רק עד 20 שנות מאסר, כשבפועל – במקרים רבים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר קלים ביותר של מספר שנים בודדות.

כן ראוי לציין כי בעוד שלעבירת הרצח נלווה כתם מוסרי ציבורי משמעותי ביותר, עבירת ההריגה, שנוסחה כאמור בצורה רחבה מאוד וכללה גם עבירות המתה ברף הנמוך ביותר, נתפסה מבחינה ציבורית כקלה יותר. וכך, גם במקרים של הריגה בנסיבות חמורות ביותר אך שאינה עולה כדי רצח, הורשעו נאשמים בעבירת הריגה בלבד, ונחסך מהם התיאור כ"רוצחים". עניין זה הקשה גם על משפחות של קורבנות עבירה, אשר חשו כי הצדק לא נעשה, וכי מערכת אכיפת החוק מתייחסת בסלחנות ובקלות ראש למעשה מודע שהביא למות יקיריהם.

לאור כל האמור, לאורך השנים נדונו הצעות שונות לרפורמה בדיני ההמתה, שמטרתן יצירת מדרג רחב יותר של עבירות, אשר ייתן מענה הולם למגוון של מקרים בדרגות חומרה שונות. ההצעה אשר נתקבלה בסופו של דבר, במסגרת תיקון 137 לחוק העונשין, ביטלה את עבירות הרצח וההריגה כפי שהופיעו בדין הישן, וקבעה במקומם 4 עבירות שונות:

1. רצח, לפי סעיף 300 לחוק

2. רצח בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 301א לחוק

3. המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לפי סעיף 301ב לחוק

4. המתה בקלות דעת, לפי סעיף 301ג לחוק

עבירות ההמתה הנוספות, דהיינו, המתת תינוק, גרם מוות ברשלנות, וגרם מוות בנהיגה רשלנית – נותרו ללא שינוי.

להלן נדון ב-4 העבירות החדשות שחוקקו לפי סדר חומרתן.

עו״ד אופיר סטרשנוב צילום: עמית נדבי

רצח בנסיבות מחמירות

קיימים 2 תנאים מצטברים לצורך הרשעת אדם בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות:

א. גרם מוות מתוך מחשבה פלילית, ובכלל כך – בהינתן שמדובר בעבירה תוצאתית – גם יסוד של כוונה או לכל הפחות אדישות ביחס לתוצאה.

מחשבה פלילית - מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם כוונה או פזיזות.

לסיכום, מעבר לדרישת המודעות ביחס ליסודות העבירה ונסיבותיה, נדרש גם כי מבצע העבירה יפעל במטרה לגרום למותו של אדם, או כי לכל הפחות יפעל בשוויון נפש באשר לאפשרות כי מעשיו יגרמו למותו של אדם.

ב. התקיימות נסיבות שונות, אשר מהוות פן מחמיר הקשור בביצוע העבירה בהשוואה לעבירת רצח רגילה (רצח "סתם"), כדוגמת תכנון מוקדם; הקורבן הוא עד או שופט בהליך פלילי, וההמתה נועדה לשבש את ההליך; על רקע גזעני וכדומה.

יודגש כי מדובר בנסיבות חלופיות, ודי בהתקיימות אחת מהן לצורך הרשעה בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות.

העונש בגין עבירה של רצח בנסיבות מחמירות הוא מאסר עולם, ועונש זה בלבד. דהיינו – מאסר עולם חובה.

רצח

גרם מוות מתוך מחשבה פלילית, ובכלל כך גם יסוד של כוונה או לכל הפחות אדישות ביחס לתוצאה. דהיינו - כי מבצע העבירה יפעל במטרה לגרום למותו של אדם, או כי לכל הפחות יפעל בשוויון נפש באשר לאפשרות כי מעשיו יגרמו למותו של אדם.

במובן זה, זהה עבירת הרצח, שניתן לכנותה "רצח סתם", לעבירת "רצח בנסיבות מחמירות" אשר נדונה לעיל. יחד עם זאת, ובכך טמון ההבדל בין העבירות, לצורך הרשעה בעבירה של "רצח סתם" אין צורך בהתקיימות נסיבות מחמירות נוספות כגון תכנון מקדים, אכזריות מיוחדת, וכו', ודי בהתגבשות היסוד העובדתי והיסוד הנפשי האמור ביחס למעשה ההמתה. העונש בגין עבירת הרצח הוא מאסר עולם, לא כעונש חובה.

המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לפי סעיף 301ב לחוק העונשין

המתה בנסיבות של אחריות מופחתת מתגבשת כאשר מתקיימים כל יסודות עבירת הרצח, או עבירת רצח בנסיבות מחמירות, אשר נדונו בהרחבה לעיל; ובנוסף, קיימות נסיבות שונות, כדוגמת – רקע של התעללות; קנטור; המתה שהיא על גבול סייג לאחריות פלילית - אשר מהוות פן מקל הקשור בביצוע העבירה.

העונש בגין עבירת ההמתה בנסיבות של אחריות מופחתת תלוי בנסיבות ההרשעה בעבירה זו, ויעמוד על עד 15 שנה או עד 20 שנות מאסר.

המתה בקלות דעת, לפי סעיף 301ג לחוק העונשין

גרם מוות מתוך מחשבה פלילית, ובכלל כך גם יסוד של קלות דעת ביחס לתוצאה. דהיינו - כי מבצע העבירה יפעל בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת מותו של אדם, מתוך תקווה להצליח למנוע זאת.

כפי שניתן לראות, ניסוחה של עבירה זו זהה לעבירת "רצח סתם" שנדונה לעיל, וזאת בהבדל אחד ומשמעותי ביותר – היסוד הנפשי הנדרש לעבירה. בעוד עבירת "רצח סתם" היא גרימת מותו של אדם מתוך יסוד נפשי של כוונה או אדישות, המתה בקלות דעת היא גרימת מותו של אדם מתוך יסוד נפשי של קלות דעת.

העונש בגין עבירת ההמתה בקלות דעת הוא עד 12 שנות מאסר.

סיכום

כפי שניתן לראות, התיקון הביא לשינוי דרמטי של החקיקה בנושא. כעת, במקום חלוקה גסה בין עבירת הרצח וההריגה, אשר הקשתה על בית המשפט, על נאשמים רבים, ועל משפחות קורבנות העבירה, קבע המחוקק מדרג ברור בין 4 עבירות המתה שונות, אשר נועדו לתת מענה לקשת רחבה מאוד של מקרים.

מאת עו״ד אופיר סטרשנוב ועו״ד מתן עמוס, כהן-סטרשנוב, משרד עורכי דין