על חשבון האשפוזים הרגילים: 70% מהמיטות יוקצו לקורונה

מחלקות האשפוז הרגילות נכנסות מתחת לאלונקה: 70% ממיטות בתי החולים יוקצו לטובת טיפול בחולי קורונה. עד 15 במאי יהיו במערכת הבריאות 15 אלף מיטות אשפוז לחולי קורונה במצב בינוני עד קשה, מהן 5,000 מיועדות לחולים מונשמים. עלות הפרויקט הזה, שיצא לדרך בשלהי ינואר, עומדת על כמיליארד שקל. מערכת הבריאות הצליחה להגיע למספר כזה של מיטות אשפוז בעזרת הסבת 12 אלף מיטות אשפוז למחלקות ייעודיות לטיפול בחולי קורונה וכן הוספה של 3,000 מיטות אשפוז חדשות שלא היו קיימות במערכת קודם לכן. כיום עומד מספר מיטות הקורונה על 5,295 בכל בתי החולים יחד.

מיטת אישפוז במחלקת קורונה, בית חולים שיבא תל השומר

ערב משבר הקורונה היו במערכת הבריאות 16 אלף מיטות תקניות לאשפוז כללי (כלומר ללא גריאטריה, פסיכיאטרייה ושיקומי). כך שבעוד חודש מערכת הבריאות תצטרך להסתדר עם כ־5,000-4,000 מיטות אשפוז רגילות בלבד, 70% פחות מהרגיל.

לשאלת "כלכליסט" אם לא יורגש מחסור במיטות, עונה אבי בן זקן, סמנכ"ל בכיר וראש המינהל לפיתוח תכנון ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות: "כרגע רק 40% ממיטות האשפוז תפוסות, במידת הצורך נצמצם שירותים אמבולטוריים".

בתוך ארבעה חודשים מפרוץ המגפה יצליח משרד הבריאות להוסיף 3,000 מיטות אשפוז חדשות, זאת בעוד שמדי שנה מתווספות למערכת הבריאות בממוצע כ־150 מיטות בלבד. בן זקן, שמנהל את המבצע הזה, מסביר: "לקחנו מקומות שהיו מחוץ למערכת האשפוז והפכנו אותם למקומות אשפוז".

מרבית המיטות יתווספו למרתפים תת־קרקעיים של בתי החולים הגדולים, שתוכננו לשמש לחירום בשעת מלחמה. המחלקה הגדולה ביותר תקום בבית החולים רמב"ם בחיפה, שבה יהיו כ־1,000 מיטות, מהן 300 מיועדות למונשמים. בבית החולים הרצוג בירושלים תוקם מחלקה שבה 160 מיטות, בזיו בצפת 150 מיטות, בבילינסון 200 מיטות, ובשיבא 270 מיטות בשני חניונים שמיועדים לשמש בית חולים בעת חירום ו־40 מיטות בבניין מוגרים שפונה והוסב למטרה זו.

בנוסף לכך עם פרוץ המגפה סרק הצוות של בן זקן את כל בתי החולים ובחן מחלקות ואגפים בתכנון ובבנייה, וכן זירז הליכי תכנון ובנייה במטרה להסב גם מחלקות חדשות כאלה לקורונה. כך למשל בבית החולים בני ציון בחיפה יוקם אגף חדש ובו 317 מיטות, מהן 100 למונשמים. בבית החולים לניאדו נבנית קומה חדשה שתוכננה במקור להרחיב את מחלקת יולדות, אבל בתקופה הקרובה תשמש כמחלקת קורונה ובה 38 מיטות. גם בוולפסון הרחבה של מחלקה פנימית תהפוך למחלקת קורונה ובה 65 מיטות. בית חולים גריאטרי בראשון לציון, אותו ביקש משרד הבריאות לסגור בעבר, הוסב לבית חולים לחולי קורונה ובו כ־350 מיטות.

גורמים שעוסקים בהקמת מחלקות קורונה מסבירים כי הקמה של מחלקת קורונה במבנים שנועדו לשמש בתי חולים בחירום עולה עשרות מיליוני שקלים. מדובר בחללים פתוחים שלא הותאמו לטיפול במגפות, וההערכות הן כי כל מ"ר המיועד לטיפול נמרץ של חולי קורונה עולה כ־15 אלף שקל. שטח למיטות אשפוז רגילות עולה חצי מזה. לשם ההמחשה בשיבא 4,000 מ"ר שיעלו כ־60-50 מיליון שקל.

בניית והסבת מחלקות חייבה קשר הדוק עם מינהל התכנון. על הקשר הזה היה אחראי נועם הירש, מנהל תחום תכנון ובנייה במשרד הבריאות. לדבריו, זאב ביילסקי, ראש מטה הדיור, ומנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר העמידו עבורו "קו ישיר פתוח לכל בקשה", למשל להכשרת המבנה בבית החולים בני ציון היה צריך לכנס במיוחד את המועצה הארצית לתכנון ובנייה. 

אבי בן זקן, ראש המינהל לפיתוח מוסדות רפואה. "מגדילים את מספר התקנים" צילום: אוראל כהן

הסבת מחלקות לקליטת חולי קורונה מחייבת לדברי בן זקן "הפרדת אזורים המיועדים לשהייה של סגל מאזורים שבהם מטופלים, באמצעות מערכות ממוחשבות אודיו וידאו לניטור מרחוק כשהמטרה היא להפחית מגע לא נחוץ של הצוות עם מטופלים ולמנוע הדבקות של הצוות".

האם יש מספיק אנשי רפואה שיצליחו להתמודד עם תוספת כה מהירה של אלפי מיטות?

"אנחנו עושים המון פעולות שקשורות לצוותים רפואיים. קלטנו סטודנטים לרפואה שיתגברו את הצוותים הרפואיים, גם לאחיות שסיימו הכשרה נתנו הסמכה מהירה יחסית, יש גם הרבה מתנדבים, ואנחנו מגדלים את מספר התקנים".

האם חלק מהמיטות והמחלקות החדשות יוכלו לשמש את מערכת הבריאות בשגרה אחרי הקורונה?

"כן, חלקן יחזרו להיות מיטות אשפוז רגילות. אני מקווה מאוד שאליהן יצטרף גם צוות ראוי, ואז באמת נוכל להרוויח מיטות חדשות. אחרות יאוחסנו וישמשו את בתי החולים לחירום".

לפני חודש וחצי בן זקן הפסיק השתלמות בבוסטון וחזר לארץ לטפל במשבר, ומאז לדבריו לא נח לרגע: "אני מגיע הביתה לשש שעות, מ־12 בלילה עד 6 בבוקר. כל שאר הזמן אני בעבודה, כולל שבתות וחגים. כל הצוות שלי אותו דבר".