כמה כסף מתגלגל בהטסת גופות הקורונה לישראל

"סליחה על השעה, אבל כרגע שחררנו עוד 16 גופות מצרפת שהגיעו בטיסת מטען של אל על, כולן מסומנות כחולי Covid-19 (קורונה). בריאות לכולם". הודעת הוואטסאפ הזו נשלחה ביום חמישי בלילה מגורם במכס בנתב"ג, שמאוחר יותר סיפר: "בימים אלה אנו משחררים בעיקר ציוד רפואי וגופות, המון גופות. אם בימי שגרה היינו משחררים גופה אחת לשניים-שלושה לילות, פתאום מגיעות ביממה אחת עשרות גופות מחו"ל, בעיקר מניו יורק, פריז, לונדון. זו ממש נהייתה תעשייה מטורפת".

גורם אחר הפועל בנתב"ג אומר לכלכליסט: "מתפתחת פה תעשייה חדשה של הטסת גופות לקבורה בארץ שחלקם הגדול הוא של נפטרים מקורונה. הנחיות של משרד הבריאות מאוד ברורות לגבי האופן שבו הגופה חייבת להגיע: בארון ועם אישור קונסולרי. אבל חלק מהגופות מגיעות בטיסות פרטיות במחירים מטורפים, ומעורבים בזה חברות בעלות מטוסי מנהלים, בעיקר מחו"ל, חברות שילוח וכל מיני מאעכרים חרדים בארה"ב, צרפת - בעיקר במקומות שבהם יש קהילות יהודיות חזקות כלכלית שנפגעו מהקורונה". 

גופת נפטר קורונה בנתב"ג צילום: מדאסיס הטסות רפואיות

לפי נתונים רשמיים שנמסרו לכלכליסט ממשרד הדתות, בין אמצע מרץ לאמצע אפריל הגיעו לישראל 151 גופות של יהודים שנפטרו בחו"ל (לאו דווקא מקורונה, אך לפי נוהלי משרד הבריאות היחס לכל הגופות מחו"ל הוא כאל נפטרי קורונה), כאשר 89 מתוכן החל מתחילת אפריל. למספר זה נוסף מאז כבר מספר דו־ספרתי של גופות שהגיעו לארץ, וההערכה היא שכעת לאחר תקופת חגי הפסח, אנו צפויים לראות עוד משלוחי גופות רבים של יהודים שנפטרו מקורונה שיוטסו לקבורה בארץ הקודש.

רבים מהנפטרים הם אנשים שרכשו חלקות קבר בעודם בחיים, במחיר "מיוחד" עבור תושבי חו"ל שמגיע לעשרות אלפי דולרים, בעיקר בירושלים — עיר הסובלת ממחסור מתמיד במקומות קבורה - וישנם גם מקרים של משפחות הנפטרים שממהרות אחרי הפטירה לרכוש חלקת קבר בישראל.

במשרד הדתות מסבירים כי זה כמו חוזה לכל דבר בין גוף הקבורה לבין הנפטר שרכש חלקה ויש לכבדו. לדברי גורם במשרד, במדינות מסוימות גופות הנפטרים יועדו לשריפה או לקבורה בקברי אחים, "והיה ממש צריך להציל אותם ולהביא אותם לארץ".

יו"ר פורום חברות הקדישא ומנכ"ל חברה קדישא ת"א, אברהם מנלה, מסביר כי "אי אפשר לסגור את הבית בפני יהודים שיושבים בארה"ב ואירופה, אחרי שכל השנים מדינת ישראל השתמשה בהם להפעלת קשריהם או לגיוס תרומות — אם זה לבונדס, לקק"ל או לסוכנות היהודית. מדינת ישראל היא בית לכל היהודים, בין אם יהודי רוצה לעשות עלייה בחייו או אחרי מותו. זה עניין של ערבות הדדית וקשר דו צדדי שאם חלילה ננתק אותו נפגע קשה בקשר שלנו מול יהדות התפוצות".

יו"ר פורום החברות קדישא אברהם מנלה. אחראיות רק על הקבורה, לא על ההטסה צילום: יח"צ, מדאסיס הטסות רפואיות

גורם בקונסולייה הישראלית בניו יורק אומר לכלכליסט: "יש ביקוש גדול להיקבר בישראל מאז תחילת מגפת הקורונה ועם עליית התמותה בקרב יהודים אורתודוקסים, בעיקר בניו יורק". מעורבותה של הקונסולייה מסתכמת בגביית 14 דולר עבור הנפקת המסמכים והאישורים המתאימים לנפטרים לקראת הטסתם לארץ.

"התפתח שוק שחור של הטסת נפטרי קורונה לישראל"

סביב הבאת גופות הנפטרים ארצה התפתחה תעשייה יצירתית שמגלגלת עשרות ואף מאות אלפי דולר לכל גופה. זאת משום שרוב חברות התעופה לא טסות לישראל ואילו החברות שכן טסות, דוגמת יונייטד אירליינס, אינן מוכנות להטיס ארונות של נפטרי קורונה. גורמים בענף התעופה והקבורה בישראל מכנים זאת "שוק שחור של הטסת ושילוח נפטרי קורונה לקבורה בישראל", כיוון שהוא כולל פתרונות הדורשים להעזר בחברות פרטיות ומאכערים.

מרבית הגופות מגיעות בטיסות מטען של אל על, ומיעוטן בישראייר - באמצעות חברת המטען פליינג קארגו. ארונות הקבורה עולים לטיסות אלה לפי נוהל מסודר של משרד הבריאות, שמתעדכן כל הזמן, וקובע כי גופה צריכה לעבור לפני כן זיהוי, להיות עטופה בשתי שקיות פוליאתילן ולהיות סגורה ב"ארון חתום עם דופן מתכתית או שני ארונות עץ, האחד בתוך השני", להגיע עם מסמכים רשמיים בה מצויינת סיבת הפטירה ואישור קונסולרי.

גורם באל על סיפר כי החברה אוספת ארבע פעמים בשבוע ארונות עם עשרות גופות משדה התעופה בליאז' בבלגיה. "אמבולנסים מביאים לשם את נפטרי הקורונה, כמעט כולם מפריז. יש טיסות אפילו עם 20 גופות בטיסה אחת". גורם בענף התעופה מציין כי אל על הותירה את תעריפיה על כנם - "בין 3,000-1,000 דולר, תלוי ביעד ובמשקל הארון" - ורק גובה תוספת של כ־300-200 דולר בגלל הוצאות נוספות שנוצרו.

במקביל לטיסות המטען, ישנם יהודים אמידים מצרפת ששוכרים מטוס פרטי להטסת הגופה לישראל, במחיר שמוערך ב־40-30 אלף דולר.

לעומת זאת בארה"ב, חברת השינוע המקומית WWS מולה עובדת אל על, לא מוכנה לטפל בגופות ולאחסן אותן, מתוך רצון לשמור על ביטחון עובדיה. "הם מפחדים מתביעות מצד עובדים", אומר גורם ישראלי. כיוון שכך, אל על אינה יכולה להטיס גופות מארה"ב, והמשפחות פונות לשוק המטוסים הפרטיים. בעקבות הביקוש הגבוה, גם המחיר האמיר בשבועות האחרונים, והגיע אף לסכומים של כ־200-150 אלף דולר לטיסה, ולדברי יו"ר זק"א יהודה משי זהב, "בשבוע שעבר אף היה מקרה שבו אנשים שילמו 270 אלף דולר לטיסה פרטית. חברות מנצלות את המצב וחוגגות על זה".

"המאכער גזר קופון של 45 אלף דולר עבור הטסת נפטר מארה"ב"

יוסי לנדאו בעלי חברת השילוח והלוגיסטיקה ב.ס.ד שגם מתנדב בזק"א, פועל בימים אלה להטסת גופות יהודים לארץ ומסייע בתיווך בין המשפחות לחברות ההטסה, השילוח והקבורה. לדבריו, "שוק הטיסות הפרטיות נהיה מצרך מאוד מבוקש בעולם. חברה קדישא בארה"ב ומשרד הבריאות הפנו אלי משפחות כדי שאנסה לעזור להן. בהתחלה הלכנו לפי הנוהל של משרד הבריאות של הטסה בארון, אלא שבמטוסים פרטיים קטנים אפשר להכניס רק ארון אחד, והטיסה הראשונה שהוצאנו לארץ עלתה 140 אלף דולר. זה היה מאוד יקר. אחרי זה הגיעו עוד גופות, ואז היתה יוזמה של החברות המקומיות בארה"ב להטיס אותן רק בתוך השקיות האטומות אך ללא ארון וכך הצלחנו להכניס 4 גופות בתוך המטוס. אז חברת המטוסים האמריקאית כבר הקפיצה את מחיר הטיסה ל־180 אלף דולר, אבל לפחות הסכום התחלק בין ארבע משפחות".

אלא שלדברי לנדאו, גם במחירים האלה יש כאלו שמוסיפים ומנצלים את המצב: "היה איזה מאכער יהודי אמריקאי שמתעסק בהטסות רפואיות, שעשה סיבוב על משפחה מניו יורק שהגיעה אליו ולקח להם 225 אלף דולר כדי לסדר את הטיסה והשילוח, וגזר עליהם קופון של 45 אלף דולר - אבל אמר להם שהרווח שלו 5,000 דולר בלבד. נדאג שהנוכל הזה יקבל טיפול הולם בתקשורת האמריקאית".

לנדאו טוען כי "לא הרווחתי ולו שקל או דולר אחד מכל הסיפור. יש לי קרוב משפחה בארה"ב שגם כן מתנדב בזק"א ומארגן הכל כמצווה. הלוואי שיכולנו להעמיס מטוסי מטען של אל על. הייתי יכול להעלות עליו לפחות 10 גופות לכל טיסה. ביחד עם משי זהב אנו מנסים לבחון אפשרות שמתנדבי זק"א יעמיסו בעצמם ארונות על מטוס אל על בשדה אחר במקום WWS, אבל כרגע זה תקוע". 

יהודה משי זהב, יו"ר זקא צילום: מיקי אלון

הנפטרים מוטסים ומגיעים לישראל בניגוד לנוהלי משרד הבריאות

כפי שמתאר לנדאו, "טיסות הגופות השיתופיות" במטוסים פרטיים יכולות להתאפשר רק ללא ארונות - אך הדבר מנוגד לנוהל של משרד הבריאות. למרות זאת, כמה טיסות כאלו הגיעו לארץ באופן הזה. בשבוע שעבר נחתו בישראל מטוסי מנהלים פרטיים, חלקם, כך עולה מבדיקת כלכליסט, שייכים לחברה פרטית ממדינת דלוואר. סרטון שהגיע לידי כלכליסט מראה כיצד מהמטוס יוצאות כמה גופות עטופות בשקיות, ומוסעות על מסוע נייד מהמטוס היישר לתוך אמבולנסים של זק"א וחברה קדישא שאנשיהן ממתינים להן בשדה עם כפפות ובגדי מיגון.

אחרי שנפוצו פרסומים על כך, במשרד הבריאות החליטו, כך נראה, "להרים דגל אדום", כדברי הגורמים הפועלים בתחום, ולהקשיח את המדיניות ולא לאפשר הבאת גופות בשקיות. לנדאו מתאר: "דאגתי להוציא השבוע, בעלות של 12 אלף דולר, טיסה מהארץ לקפריסין כשעליה ארון ריק, רק כדי לפגוש שם מטוס שנחת עם גופה בשקית. כל זה משום שלא קיבלנו אישור ממשרד הבריאות, וכדי שהגופה תועבר לארון בדרך לארץ". לנדאו מוסיף: "יש עוד משפחות שאני בקשר איתן בארה"ב, שאין להן את הכסף לטיסה לבד בארון וזו בעיה".

גם משי זהב אומר כי "אי אפשר להכניס ארונות במטוסים פרטיים כי הדלת צרה. מטוס שיצא השבוע לארה"ב להביא גופות לא קיבל אישור נחיתה בארץ עם גופות בשקיות".

משי זהב ולנדאו מספרים לכלכליסט כי הם נמצאים כעת במגעים מול משרד הבריאות בניסיון להקל את הנהלים של הבאת הגופות ולאפשר הטסתן בשקיות אטומות ללא ארון. לדבריהם, מנהל המכון הפתולוגי ד"ר חן קוגל גויס כדי לכתוב חוות דעת שתתמוך בכך. "הוא טוען שאין בזה בעיה", אומר משי זהב, "זה אולי לא נראה טוב שגופות עטופות בשקיות ניילון אטומות יורדות מהמטוס אבל זה אטום ובטיחותי ואין סכנת הידבקות".

לנדאו מוסיף: "היו לי שיחות עם הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות וזה בעיקר ענייני ביורוקרטיה. גם דיברתי עם העוזרים של השר ליצמן, אבל הם אמרו שגם כך יש עליו מספיק אש אז הוא לא יכול להתערב, הוא לא צריך לחפש עוד אש. לכן בינתיים הדברים תקועים, ורק מי שיוכל לממן טיסה פרטית בעלות הגבוהה יוכל כיום להגיע לארץ".

מי שמצהיר כי הוא יכול לספק פתרון מסוים, הוא משה גרוסברגר, מנכ"ל חברת ההטסות הרפואיות הוותיקה מדאסיס, שלדבריו, מחזיקה כ־70% מהשוק בישראל וביכולתה להטיס שני ארונות קבורה לפי התקן של משרד הבריאות. "אנו החברה היחידה בארץ שמחזיקה מטוס שיכול להכיל שני ארונות קבורה. זאת לעומת מטוסי המנהלים, שאלה מטוסי נוסעים, שמשכיבים בהם את המושב לאחור וקושרים את הארון או הגופה. צורת ההובלה הזו היא קטסטרופה ובניגוד לנוהל של משרד הבריאות. אלה מטוסים מפוארים עם מטבח שנמצא מול הכניסה ובגלל זה לא ניתן להכניס אליהם ארונות, בעוד אצלנו פתח הדלת הוא רחב בצד המטוס, מה שמאפשר הכנסת ארון בקלות".

לדבריו, "היכולת שלנו להוציא טיסה עם שני ארונות יכולה לחסוך למשפחות עלויות, כי הן יחלקו במחיר הטיסה. בימים האחרונים הטסנו ארונות קבורה מאירופה, למשל מצרפת בערב החג השני. נחתנו בצהריים מפריז, הסדרנו את הניירת במכס עוד לפני הנחיתה, וכמה דקות אחרי כן האמבולנס של חברה קדישא כבר יצא מהשדה והספיקו לקבור את הנפטר בחולון עוד לפני כניסת החג. מארה"ב זה יותר מסובך כי יש צורך לבצע עצירות לתדלוק והטיסה ארוכה יותר, אך גם כן אפשרי".

לדברי גורם במשרד הבריאות, תקנות החירום קובעות כי כל טיסה שנוחתת בארץ צריכה לעבור החרגה באישור משרד הבריאות ועד כה אושרו כל הטיסות הפרטיות שהגיעו לארץ עם נפטרים שנעשו לפי הנוהל. בכמה מקרים המשפחות הגיעו באותה טיסה פרטית ביחד עם הארון, ואנשי מד"א עלו למטוס ובדקו את המלווים לנגיף הקורונה, בעוד נציג משרד הבריאות הסביר להם על חובת הבידוד והכללים לימי השבעה. במקרה אחר הגיעה גופת תינוק לבדה במטוס פרטי, והוריו הגיעו בנפרד בטיסת נוסעים מארה"ב. "בסוף אלה מקרים חריגים שמתנקזים למשרד הבריאות, והם מעטים", אומר הגורם. "לא הכרנו את מקרה הגופות בשקיות".

עד 30 אלף דולר לחלקת קבר ו־3,000 שקל נוספים לטהרה מיוחדת

בימי שגרה, אחרי שטייסי חברות התעופה המוסדרות מנחיתים מטוס שבו יש גופה, זו מועברת לאחד משני מסופי המטענים הפועלים בנתב"ג — של ממן, שעובדת בין השאר עם אל על, או של סוויספורט. לחברות אלו יש מתקנים מיוחדים לטיפול בנפטרים, מקררי אחסנה וצוותים ייעודיים והן עושות את כל הטיפול הביורוקרטי מול המכס ושאר הרשויות לשחרור "המטען". אלא שעתה הנוהל שונה והגופות לא מאוחסנות. לדברי יו"ר ממן נחמה רונן, "מאז פרוץ מגפת הקורונה הנפטרים נלקחים ישירות מהמטוס על ידי חברה קדישא, וממן עוסקת רק בהליכי הרישום והשחרור". גורם במכס אומר כי התהליך עובד במהירות. "גופות הן בעדיפות גבוהה לשחרור במה שנקרא מסירה ישירה".

אחרי שהניירת מוסדרת הגופות מועמסות לאמבולנסים של חברה קדישא או חברות השילוח שהן מפעילות ומועברות לאחד מארבעת מרכזי הטהרה (בירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע) שהוכשרו לכך במיוחד על פי נוהלי משרד הבריאות.

אנשי החברות קדישא עימם שוחח כלכליסט - יש כמה מאות חברות כאלה בישראל - אומרים כי רק בשלב הזה מתחילה מעורבותם בהליך, ואם נגבו עוד קודם מחירים גבוהים על שינוע, הטסה וכו', זה לא באחריותם. לדברי מנהלי החברות קדישא, הם לא העלו את תעריפי ההובלה מנתב"ג בעקבות הקורונה, אולם לנדאו טוען ש"ראיתי מקרים שחלק מהחברות קדישא העלו את תעריף ההובלה בלי סיבה נראית לעין מ־2,500 שקל לבערך 5,000-4,500 שקל".

מטוס עם גופות נפטרי קורונה בנתב"ג

מנגד אומר יצחק גלבשטיין, מנכ"ל חברה קדישא הראשית והכללית בירושלים, אחת מ־14 חברות קדישא הפעולות בעיר, שמרכז הטהרה בימי הקורונה נמצא תחת אחריותו, "חד משמעית המחירים לא שונים מבשגרה, לא של ההובלה ולא של החלקות. ההבדל היחיד הוא תוספת התשלום עבור הטהרה, שנקבע על ידי זרוע של משרד הבריאות ומשרד הדתות: 2,300 שקל בשעות העבודה, 3,000 שקל בשעות הערב ובסופי שבוע".

באותו אופן, טוענים מספר מנהלי חברות קדישא, כי מחירי החלקות הנמכרות לתושבי חוץ שנפטרו אינו שונה מהמחיר של אותן חלקות לפני מגפת הקורונה, שממילא הם גבוהים במיוחד לתושבי חוץ. לדברי אברהם מנלה, "מחיר חלקה לתושב חוץ יכול לנוע בן 10 אלף דולר עד ל־30 אלף דולר, עבור המקומות הכי יוקרתיים ונדירים, הטופ של הטופ. הרוב הגדול של הנפטרים שמובאים לארץ הם אנשים שקנו בחייהם את החלקה, בעיקר בירושלים, יש מיעוט שקנו עכשיו. ובכל מקרה כל הכסף מועבר לקרן פיתוח שמטרתה פיתוח בית העלמין לטובת כלל הציבור".

גם צוריאל קריספל, מנכ"ל מועצת בתי העלמין בירושלים, אומר כי "עם או בלי הקורונה, המחירים לתושב חו"ל נקבעים לפי המיקום. חלקת שדה בהר המנוחות זה הכי יקר, יכול להגיע ל־130-120 אלף שקל, בהר הזיתים כ־100 אלף שקל, ובמקומות אחרים המחיר נמוך יותר ועומד על כ־70-60 אלף שקל".

לדברי מנלה, "חברות הקדישא המסודרות לא העלו מחירים של חלקות. לא העלנו על דעתנו לנצל מצוקה של אף אחד. אם יש מאכערים או גופי קבורה לא חוקיים שקוראים לעצמם חברה קדישא ופועלים ללא רישיון, אז זה בשוליים, והרשויות צריכות לטפל בכך בלי קשר לקורונה. תקופות של אסונות ולחץ הם זמן שנוכלים למיניהם פורחים ועוקצים, כבר היו מקרים של אנשים שהשתלטו על שטחים ומכרו חלקות לא חוקיות והונו את הציבור". 

על רקע זה צריך לזכור כי רק לפני חודש פרסם מבקר המדינה דו"ח ולפיו 20% מהנפטרים בחו"ל שהובאו ארצה בשנים האחרונות טופלו על ידי שבעה גופי קבורה שלא מחזיקים ברישיון. בנוסף בדו"ח נמצא כי גם גופי הקבורה החוקיים מכרו חלקות לתושבי חו"ל במחירים מופקעים, הצביע על תופעה של מסחור בחלקות על ידי גופי שיווק אמריקאים שפעלו למכירת חלקות ליהודי ארה"ב מטעם חברות הקדישא, ועל חוסר פיקוח מספק של המדינה על הנושא. "חברה קדישא עושה לא מעט כסף ממכירת חלקות ליהודים מחו"ל. השמיים הם הגבול", עוקץ משי זהב, שמנגד זוכה לדברי ביקורת מצד אנשי חברה קדישא ומשרד הדתות על מה שלדבריהן הוא ניסיונו להידחף לתחום הקבורה.

"יש הנחיות של משרד הדתות לגבי מגבלות הסכומים והיקף חלקות שניתן למכור לתושבי חוץ", אומר מנכ"ל חברה קדישא בירושלים לעדה הספרדית, יוסי גיל, "יש עלייה בביקוש עכשיו, אבל אני מעדיף שלא לסכן את הצוות ולא למכור לנפטרי הקורונה — אבל יש חברות קדישא אחרות שרואות בזה משאב הכנסה טוב עכשיו. לעומת זאת, אם אדם רכש חלקה בעבר אז אני חייב לתת לו שרות".

הבעיה, מספרים גלבשטיין וגיל, היא שמשפחות נפטרים שקנו דרכם חלקות קבר בעודם בחיים, בעיקר בארה"ב, לא יכולות להרשות לעצמן את עלות ההטסה הפרטית וקוברות אותם באופן זמני. "בגלל המחיר היקר הם בינתיים נקברים זמנית לתקופה מסוימת, עד שניתן יהיה לטוס לארץ", אומר גיל. וגבשטיין מוסיף: "זו תופעה שהולכת וגדלה, וזה עצוב מאוד שאדם שכל חייו רצה להיקבר בישראל וקנה פה חלקה, לא ניתן לשנע אותו בגלל העלות הכבדה, וכואב גם שיש מאכערים באירופה וארה"ב שגוזרים קופונים תוך כדי שהם מנצלים את המצוקה הזו".