רשות התחרות: נובל אנרג'י ודלק קידוחים לא יכולות לבלום מכירת גז ממאגר תמר לחברת החשמל

מאגר תמר צילום: יח"צ

כפי שפורסם בכלכליסט, ההתערבות של הרגולטורים מגיעה בעקבות פניה של תמר פטרוליום לממונה על ההגבלים (16.75% במאגר), זאת לאחר שדלק קידוחים ונובל אנרג'י סירבו לאשר מכירה של חוזה גז קטן חדש לחברת החשמל. תמר פטרוליום הציעה לחברת החשמל מכירת גז במחיר מופחת (סביב 4.8 דולר ליחידת חום), אולם דלק קידוחים ונובל אנרג'י סרבו לאשר את המכירה בטענה שכל חוזה חייב לקבל הסכמה של כלל המחזיקות במאגר. תמר פטרוליום עתרה בנידון לממונה על ההגבלים יחד עם ישראמקו (28.75% במאגר).

על פי הנטען בתלונה, התנהלות נובל ודלק עומדות בניגוד לשתי הוראות: הראשונה מתייחסת לנובל אנרג'י, עליה אסרו הוראות מתווה הגז להחזיק בזכות וטו במכירת גז ממאגר תמר לאחר שאחזקותיה ירדו ל-25%; השנייה עוסקת בדלק קידוחים, בנוגע אליה נקבע שכחלק מתנאי החלטת הפטור מהסדר כובל שניתן על ידי הממונה על ההגבלים באוגוסט 2006, שאישרה את השותפות בתמר, דלק וישראמקו לא יוכלו למנוע לבדן קבלת החלטות בתמר.

ברשות התחרות טוענים שלאחר דיונים משותפים, שכללו גם קבלת התייחסויות מהשותפות בתמר, הודיעו נציגי המשרדים לשותפות שבטרם יביעו את חוות דעתם הסופית וישקלו צעדים נוספים, הם מאפשרים לצדדים להגיע להסכמות שייתרו את הצורך של המדינה לנקוט עמדה פורמלית.

המהלך של משרדי הממשלה ורשות התחרות התקבל בהפתעה בקרב חלק מהמחזיקים שמאגר תמר. מבחינתם מדובר בשינוי סדרי עולם ולא מן הנמנע שלאחר שהאבק של המהלך ישקע המאבק יעבור לפסים משפטיים. הסיבה לתגובה תקיפה מסוג זה היא לא עצם המכרז: במונחי משק האנרגיה מדובר במכרז לא גדול יחסית בהשוואה לשאר החוזים במשק, והיקפו סביב חצי מיליארד דולר לתקופה של כ-24 חודש. ככל שחברת החשמל תהנה מהרגולציה החדשה, הרביעית במספר בתוך תשע שנים, תעריף החשמל עשוי לרדת בכמה אחוזים במהלך העשור, ותלוי בכמות המכירה בפועל ותחת מסגרת בה מחיר העסקאות לא ירד מ-4.8 דולר, הוא המחיר שנקבע במתווה הגז הממשלתי. מנגד, עבור הלקוחות מדובר בבשורות טובות שיאפשרו לו לרכוש גז במחיר זול יחסית.

אולם מעבר לחוזה הנקודתי הזה, עצם ההחלטה, ככל שהיא תשאר על כנה, היא יצירת מציאות חדשה עבור כלל השחקנים בשוק הגז. המשמעות המיידית היא שאף צד כבר לא מחויב לחכות לכל החברים בטרם יחתום הסכם חדש למכירת גז, ולכן מסגרת המשחק החדשה היא שכל אחד דואג לעצמו ומנסה "לגנוב" לקוחות על בסיס "כל הקודם זוכה", והמחיר שהוא יסגור עם הלקוח החדש יחייב אותו להשיג הסכמה מינימאלית של 51% מהאחזקות כדי לכפות על השאר את התנאים החדשים. זהו מצב נדיר ששומט את הקרקע מתחת לחלק מרגלי השחקנים שם, ובמקום למקסם הכנסות או רווחים כל צד יוכל למכור עצמאית, ולכפות על האחרים לחתום על תנאי החוזה שהוא השיג אם יש לו רוב להצעת המכירה, גם אם מחיר הגז יהיה נמוך ממה שהם יכלו להשיג ביחד.

לפיכך, נובל אנרג'י, שמחזיקה כיום כ-25% במאגר, הופכת משותפה רשמית לסוג של קבלנית משנה ש"רק" מתפעלת את המאגר, ומבלי שתהיה לה שליטה על מי מוכרים, ובאיזה מחיר. מציאות מסוג זה עלולה לדרבן אותה למכור את חלקה שם, ובסיטואציה לא פשוטה מבחינת מחירי האנרגיה בעולם שנמצאים בקריסה. נזכיר שאחזקותיה של נובל במאגר "החזיקו" אותה עם הראש מעל למים בתקופות בהם שאר הפעילויות שלה ברחבי העולם היו פחות רווחיות. עבור דלק קידוחים מדובר בבשורות רעות בראיה נקודתית ועתידית- החוזה הנוכחי של חברת החשמל אולי יפגע קצת בטווח הקצר (במקום למכור מלווייתן שם היא מחזיקה 45% היא תמכור ממאגר תמר שם היא מחזיקה 22%, כלומר תרוויח פחות), אבל דלק קידוחים בכל מקרה אמורה לצאת ממאגר תמר שנה הבאה מכוח מתווה הגז, כך שהיא לא תסבול מהעדר הכנסול לאורך זמן. המשמעות השניה עבור דלק קידוחים היא שבראיה רחוקת טווח, כל חוזה שהשותפים במאגר תמר ישיגו בהכרח יבוא על חשבון מכירת גז ממאגר לוויתן, שם היא ונובל מחזיקות 85% (כ-40% נובל, השאר דלק קידוחים). המערב הפרוע הזה ימשך עד לנקודה בה קיבולת ההולכה של מאגר תמר תתמלא, כלומר עד שלא תהיה אפשרות טכנית מצד כלל השותפים למכור עוד גז, רק כי אין מקום בצנרת. במידה וייצוא הגז המתוכנן ממאגר תמר למצרים יתקיים במועדו, המגבלה של המכירה המשוגעת הזו תסתיים מהר מאוד.

מי שעוד עלול לסבול מההחלטה החדשה היא אנרג'יאן היוונית, שמחזיקה במאגרי כריש ותנין. אנרג'יאן שיווקה גז לכלל המשק במחירים נמוכים יחסית של של 4 דולר ליחידת חום (לעומת מחיר ממשלתי של מתווה הגז של 4.8 דולר ליחידת חום), אולם הגבלת המחיר הזו תעלם בשנה הבאה, ולכן במועד החיבור שלהם לחוף (קיץ 2021) המחיר הזול שלהם כבר עשוי להפוך לנחלת הכלל ולהפוך את התחרות שלהם לקשה יותר, כאשר מי שירוויח מהתחרות הוא המשק המקומי.