קביעת מומחה רפואי מטעם בית המשפט. האם היא ניתנת לשינוי?

מוגש מטעם DUN'S 100

החוק בישראל מאפשר לנפגעי תאונות לתבוע את נזקיהם מן הגורם האחראי לתאונה. גורמים אלו שונים ומגוונים, לדוגמא נפילה במדרגות משובשות תהווה לרוב עילת תביעה נגד מחזיק המדרגות, תאונה בעבודה שנגרמה עקב רשלנות מצד מעביד, נפילות בגין מפגעים ברחוב כגון מדרכה משובשת ועוד. מקרים אלו חוסים תחת "פקודת הנזיקין" והוראות חוק זה מסדירים את היחסים ביון מעוול לנפגע.

לשמחתנו, מרבית המקרים מסתיימים בפגיעות קלות ובעיקר בעגמת נפש ולא מחייבים הגשת תביעה משפטית.

עם זאת, במקרים לא מעטים נגרמים נזקים משמעותיים בדרגות חומרה שונות, החל מכאבי עמוד שדרה שאינם חולפים, שברים, חבלות ראש שונות, נזקים נפשיים וכיו"ב.

פקודת הנזיקין דורשת מאדם הטוען לנזק גופני קבוע (נכות צמיתה) לצרף לתביעתו חוות דעת רפואית מטעמו להוכחת עניין שברפואה. במקרה זה תפקידו של עורך הדין המייצג יהיה, בין היתר, לבחון את התיעוד הרפואי ולהפנות את הנפגע למומחה רפואי בתחום הרלוונטי לצורך הכנת חוות דעת רפואית. בשלב מאוחר יותר של המשפט תגיש גם הנתבעת חוות דעת רפואית מטעמה ובמקרה שהפער בין חוות הדעת אינו ניתן לגישור, ימונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לעומת זאת הוא ייחודי בכך שאינו מאפשר לנפגע עצמו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו. בכך אין כמובן כדי לחסום את דרכו לטעון לנזק גוף קבוע, אלא שבהתאם למסמכים הרפואיים ובקשה מיוחדת המצורפת לכתב התביעה, יעתור הנפגע למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, לצורך קבלת חוות דעת רפואיות המעריכות את נזקיו.

על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה, על הנפגע לצרף תיעוד רפואי שיתמוך בבקשה ולדוגמא - אם נותר הנפגע עם כאבי גב לאחר תאונת דרכים - יצרף לבקשתו תיעוד על תלונות אצל רופאיו המטפלים, לעתים תיעוד בדבר קיום טיפולים כגון טיפולי פיזיותרפיה, ובית המשפט בהתאם לתיעוד שימצא בפניו יחליט אם יש מקום להיעתר לבקשה. כאן המקום לציין כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, לרוב די ב"ראשית ראיה" כדי לא לחסום את דרכו של נפגע להיבדק על ידי מומחה, שכן זו הדרך היחידה להוכחת קיומו של נזק גוף קבוע.

ולשם מה נדרשת למעשה חוות דעת רפואית?

לקביעת דרגת נכות משמעות כלכלית לא מבוטלת ובפרט כאשר הנפגעים מצויים בגילאי העבודה. אחוזי נכות ברוב המקרים יזכו בפיצוי עבור הפסדי שכר פוטנציאלים עתידיים, ובית המשפט יביא בחשבון שבגין קיומה של נכות, גם אם היא קלה, יימצא הנפגע בסיכון שכושר השתכרותו ייפגע בעתיד, אפילו אם במועד הגשת התביעה אין שינוי בגובה הכנסתו.

בנוסף לעצם קיומה של נכות, בוודאי משמעותית, זכאי הנפגע לרכיבי נזק נוספים, ברי פיצוי כגון עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, ניידות ועוד.

עו"ד ענת שר

מה חשוב לדעת?

כאן המקום לציין, כי גם אם בסופו של יום יקבע מומחה בית המשפט שלא נותרה לנפגע נכות לצמיתות או אחוזי נכות נמוכים שאינם משקפים את מלוא הנזק, אין המדובר בסוף פסוק (!).

במקרים אלו על עורך הדין לקיים התייעצות רפואית עם מומחה מטעמו, לבחון האם המומחה עשה שימוש נכון ברשימת סעיפי הליקוי והתאימם נכונה לנכות הרפואית, האם התעלם המומחה ממצאים חשובים או מתוצאות בדיקות חיוניות, האם נפל פגם מהותי בחוות הדעת וכיו"ב.

במקרים אלו ואחרים פתוחה בפני עורך הדין האפשרות להפנות למומחה שאלות הבהרה ואף לחקור את המומחה בבית המשפט. כמו כן במקרים קיצוניים ניתן לעתור לבית המשפט אף לפסילת מומחה רפואי ומינוי מומחה נוסף.

קביעת המומחה אמנם מחייבת את הצדדים, לטוב ולרע, אולם היא אינה "גזר דין חלוט", שכן בסופו של יום בית המשפט הוא הפוסק האחרון בתיק. ניסוח נכון של שאלות הבהרה וחקירה ממוקדת של המומחים על דוכן העדים עשויים לגרום לבית המשפט לסטות מחוות הדעת ולהביא לשינוי של ממש בתוצאות המשפט ושיעור הפיצויים.

לכן, חשוב לבחון היטב את חוות הדעת ולא לקבלן כ"גזרה", להיעזר בעורך דין בקיא בתחום ומנוסה בניהול תיקים וחקירות מומחים.

נזקי גוף צמיתים גורמים לעיתים לנזקים בלתי הפיכים ומלווים נפגעים רבים משך כל שנות חייהם ועבודתם ולכן חשוב לעמוד על מלוא הזכויות הניתנות לנפגע במסגרת ההליך המשפטי.

מאת עו"ד ענת שר, משרד פרויליך פרחי, עורכי דין