"סיוע לעסקים קטנים יקטין את האבטלה"

"את כולנו הפתיעו ההיקפים הגדולים של האבטלה", אומר מנהל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה ד"ר גל זהר. "כשראינו את המספרים נבהלנו. בכל העולם הופתעו מקצב הכניסה לאבטלה. זו בעיה עולמית. ארגון העבודה הבינלאומי הוציא לפני שבועיים דו"ח שמעריך כי 25 מיליון משרות ילכו לאיבוד. עכשיו מעריכים שם בשיחות פנימיות שזה יכול להגיע גם ל־200 מיליון משרות".

בתוך חודש הפך שירות התעסוקה מגוף שאינו מצוי באור הזרקורים ומטפל בעיקר במובטלים כרוניים - לארגון המרכזי שמודד את עוצמת המשבר. השירות התגבר במהירות על קריסות האתר שלו בימים הראשונים והצליח להפעיל אותו ברמה שאפשרה רישום של 134 אלף דורשי עבודה ביום חמישי, 19.3.

זהר עשה את הדוקטורט שלו על מדיניות התעסוקה של ה־OECD והוא נמצא במוקד איסוף המידע בתחום. הנתונים שהוא חשוף אליהם יכולים לפרש את המציאות התעסוקתית האפוקליפטית שנקלענו לתוכה, ובכלל זה עריכת השוואה לנעשה בעולם ומבט מושכל כיצד להתנהל ביום שאחרי.

שירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

האם צפוי עוד גל של חל"ת או פיטורים?

“אנחנו צופים שתימשך העלייה במספר המובטלים. יש האטה בקצב הנרשמים בשירות התעסוקה אבל עדיין מתווספים כמה אלפים בכל יום. יש מעסיקים שעושים מאמצים גדולים לשמור על העובדים אבל כשהערפל יתפזר יראו שקשה להם להמשיך להעסיק, ויפטרו. אם יימשך המצב של השבועות האחרונים גם ברבעון השלישי, שוק העבודה יחווה את זה בצורה מאוד חזקה והדבר יגדיל את הסיכוי להיקפי משבר חמורים”.

לדברי זהר, אם תהיה חזרה לעבודה, אפשר יהיה לצמצם את המשבר בצורה משמעותית. “אבל צריך לחכות לתחילת החזרה לשגרה כדי לדעת מה תמונות המצב האמיתית. צריך גם לזכור שאנחנו יכולים לחזור לשגרה תוך כמה חודשים אבל אף אחד לא יודע מה תהיה השגרה הזו”.

אילו עובדים ימצאו את עצמם בסופו של דבר ללא עבודה?

"ברגע שהערפל יתפזר נראה שהקבוצות החלשות יישארו מאחור. מניסיון גם בישראל ובעיקר בעולם, הקבוצות החלשות יוצאות מהעבודה יחסית מהר והאחרונות לחזור אליו. אם חרדים וערבים לא יקבלו סיוע בהשתלבות בשוק העבודה העתידי הם יכולים להיפגע בצורה הקשה ביותר”.

ד"ר גל זהר מנהל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה צילום: מייקל מן

החשש הגדול, סבור זהר, הוא משחיקת ההישגים שהיו בישראל ב־15 השנים האחרונות. בין היתר הוא מונה את עליית שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, ערבים וחרדים. “צריך לעזור להם כדי שהם לא יהיו הרא שונים לצאת משוק העבודה, כי ברגע שהם יצאו יהיה גם מאוד קשה להחזיר אותם וגם זה ייקח הרבה זמן".

על פי מה הערכתם שעד 20% מהמובטלים החדשים לא יחזרו לעבודה?

"בדקנו מקצוע אחר מקצוע. זה כולל אנשים שאנחנו יודעים שעובדים במקצועות בסיכון כמו תיירות והשירותים הנלווים לתיירות. חישבנו גם אנשים שהיו מובטלים לפני המשבר תקופה ארוכה או מספר פעמים ויש יותר סיכוי שיפלטו ממקום העבודה. זה כולל כמובן גם אנשים שפוטרו ולא הוצאו לחל"ת".

אנשי האוצר אומרים שמדובר ב־350 אלף אנשים ולפי החישוב שלכם - 20% - זה 200 אלף.

"20% זה מהמובטלים החדשים. הם מתווספים לעוד קבוצה של 160 אלף מובטלים ותיקים".

בעצם מיליון המובטלים שאתם מדברים עליהם הם רק תמונה חלקית.

"שירות התעסוקה מכיר רק את מי שנרשמים כדי לקבל דמי אבטלה. חלק מאלה שנפלטו לא רואים אותם אצלנו. לא נרשמים אצלנו מבוגרים בגילאי 67 פלוס וגם אנשים שעבדו רק כמה חודשים ולא זכאים לאבטלה, כמו משוחררי צבא וצעירים שחזרו מהטיול בחו"ל. כיוון שעצמאים אינם מקבלים דמי אבטלה, הם לא הגיעו אלינו ההערכה שלנו שיש יותר ממאה אלף עצמאים של עסקים קטנים ופרילנסרים שלא עובדים עכשיו או עובדים בהיקפים מאוד נמוכים”.

זהר סבור כי לעצמאים יש חשיבות גדולה למשק הישראלי גם משום שחלק גדול מהעובדים מועסקים אצל מעסיקים קטנים ובינוניים. “חייבים לתת להם מענה כי אם העסקים הקטנים לא יחזרו לעבודה זה יפגע בהחזרת המובטלים לשוק העבודה וישפיע בצורה ישירה על שיעורי האבטלה בישראל".

האם המשמעות היא שעבר זמנה של האבחנה בדמי אבטלה בין שכירים לעצמאים?

"זו שאלה שכל מדינות ה־OECD מתמודדות איתה כל הזמן, אבל אף מדינה לא מצאה פתרון אפקטיבי לעצמאים. ברור שחייבים למצוא להם פתרון עכשיו, אבל בניגוד לשכירים, יש אצלם דברים שקשה מאוד למדוד".

איזה עוד השפעות אתם צופים?

"ארגון העבודה הבינלאומי אמר ואני חושב שהם צודקים, שבנוסף למספר הגדול של מפוטרים יהיו רבים שיועסקו במשרות נמוכות מהכישורים שלהם, מצב שקוראים לו תת־תעסוקה. יכול להיות שאנשים רבים שבעבר לא התפשרו יעשו זאת עכשיו כדי לקבל משכורת".

חצי מהמובטלים החדשים הם צעירים. זה לא עושה את בעיית האבטלה לפחות חמורה?

“במדינות ה־OECD בהן יש שיעורי אבטלה מאוד גדולים, כמו ספרד ויוון, היתה תופעה של צעירים שנפלטו במשבר הכלכלי הגדול ואחר כך לא חזרו לעבודה. יש חשש כבד שאם לא נטפל בבעיה בשלב הזה יכולות להיות לה השפעות ארוכות טווח”.

למה שפיטורים של צעיר מעבודה כמלצר או כמאבטח ישפיעו על הקריירה שלו בעתיד?

"אנחנו מגבשים את הזהות התעסוקתית שלנו ואת היכולות התעסוקתיות בגיל צעיר. זה כולל כישורים רבים - איך עובדים, מה זו עבודה מבחינתנו, איך לדבר עם מנהלים ועוד. ברגע שזה חסר, ורואים את זה אצל קבוצות מוחלשות, לפעמים היכולת לפתח קריירה יותר מוגבלת. לכן חשוב מאוד הניסיון בגיל צעיר”.

לדברי זהר, ההנחה היא שיהיו קבוצות של צעירים מהקבוצות המוחלשות בחברה שיתקשו יותר לשוב לעבודה. “הדבר הכי חשוב זה לשמור כמה שיותר את האנשים בשוק העבודה. אחרת הם יישארו מאחורה לא רק עכשיו אלא עוד חמש, שש, שבע שנים. כשאנחנו מתרחקים משוק העבודה, אפילו רק לשנה, קשה לנו לחזור אליו".

אז אם החזקים יחזרו מהר, לחלשים יהיה עוד יותר קשה למצוא עבודה.

"אחת הדילמות הכי גדלות של מדינות ה־OECD - וכולן יצטרכו לקבל החלטות בנושא - היא האם המטרה היא להחזיר כמה שיותר אנשים לעבודה או לטפל בקבוצות החלשות שמתרחקות יותר משוק העבודה".

למה יש 59% נשים בין המובטלים?

"ברגע שמערכת החינוך מושבתת, נפסקת אוטומטית העבודה למורות שהן לא עובדות מדינה, למשל אלה של קרן קרב. ברגע שהמשק יחזור לעבודה, חלק גדול מהן יחזור לעבודה".

למה יש הרבה חרדים מובטלים?

"גם פה זה מתקשר לנשים שעובדות בהוראה בעמותות והוצאו לחל"ת".

ולמה הרבה ערבים מובטלים?

"זו שאלה טובה. היו פניות אלינו מגופים שמטפלים באוכלוסייה הערבית ומנסים לזהות את קהלי היעד אבל עוד לא הספקנו לבדוק את זה לעומק".

מה יקרה לעובדי ענף התיירות, למשל באילת שיש בה 70% אבטלה?

"ענף התיירות חווה שבר משמעותי מאוד. ככל שהמשבר יהיה ארוך יותר יהיה קושי להחזיר את העובדים והענף הזה יצטרך לבנות את עצמו מחדש. לגבי אילת אני חושב שזו הזדמנות מצוינת להכניס מקצועות חדשים וגיוון תעסוקתי והעיר יודעת לעשות את זה".

האם האבטלה תגיע גם להייטק?

"יש פגיעה אבל לא ראינו נפילה של חברות הייטק או פיטורים המוניים. אך התחזיות בעולם אומרות שההייטק יפגע בשלב מסוים, ובתחום הזה הפגיעה עלולה להגיע מבחוץ. אם חברות ייפגעו בארצות הברית אין ספק שזה ישפיע בצורה עקיפה על ההייטק בישראל ועובדים יפגעו. בסופו של דבר אנחנו משק מאוד קטן בעולם גלובלי ומחובר".

איך מסייעים למעסיקים לקלוט כמה שיותר עובדים בחזרה?

"אלה דיונים שמתקיימים עכשיו באוצר. גם חלק מתוכנית הסיוע שאושרה בהיקף של 80 מיליארד שקל מיועד למטרה זו. אנחנו אמרנו את דעתנו שצריך לעשות כל מאמץ לסייע והצגנו כמה מודלים. עדיין לא הגיעו בעניין זה לתשובה האופטימלית".

מה התוכנית של שירות התעסוקה לטיפול במשבר?

"צריך להחזיר לעבודה את האנשים שיצאו לחל"ת כמה שיותר מהר. במקביל צריך לטפל באנשים שיגיעו אלינו. חלק יצטרכו לקבל הכשרות ותהליכים וסדנאות שיסייעו להם למצוא עבודות בצורה מהירה. יהיו קבוצות מתקשות שיצטרכו הכשרות יותר משמעתיות".

איך תיתנו מענה ושירות לכל כך הרבה אנשים?

"כל שירותי התעסוקה בעולם עובדים היום בצורה הרבה יותר מקומית בשיתוף פעולה עם ראשי הערים והמועצות. זו אחת ההמלצות של ה־OECD מלקחי המשבר של 2008".