כך הזמנו 14,000 מנשמים והשגנו 53

בסוף דצמבר 2015 התבקשה ד"ר אורלי וויינשטיין, מומחית לניהול מערכות בריאות ורופאת עיניים במקצועה, לעמוד בראש חטיבה חדשה שהוקמה במשרד הבריאות: חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים. שר הבריאות יעקב ליצמן החליט כי הניהול והפיקוח על כל בתי החולים הממשלתיים ייעשו מתוך המשרד ולא באמצעות גוף ממשלתי חיצוני.

במשך 4 שנים עמדה וויינשטיין בראש החטיבה כשהיא אינה חוששת להתעמת עם משרד האוצר, נציב שירות המדינה ואף עם הממונים הישירים עליה — ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, כשמתחה ביקורת חריפה על תוכנית הדגל של משרד הבריאות לקיצור תורים, בטענה שהיא מחזקת את הרפואה הפרטית על חשבון הרפואה הציבורית.

בסוף 2019 ביקשה וויינשטיין לסיים את תפקידה בחטיבה ובמשרד הבריאות בכלל, אבל נגיף שצץ בסין ומצא את דרכו במהרה לכל העולם וגם לישראל — שינה את התוכניות. וויינשטיין התבקשה על ידי בר סימן טוב להישאר במשרד לסייע במשבר, ולפני שלושה שבועות לקחה על עצמה את הטיפול במשבר מכונות ההנשמה.

תכניסי אותנו למירוץ אחר מכונת ההנשמה במצב של מגפה עולמית.

״היינו עמוק בטלטלה העולמית והיה קשה למצוא מנשימים (מכונות הנשמה ‑ א"פ). המשאים ומתנים היו מאוד קשים. עד לפני שלושה שבועות מנשימים עלו בין 10 ל־20 אלף דולר — והיום אותם מנשימים עולים 70 אלף דולר. כבר אז, כשהזמנתי מנשימים ב־20 אלף דולר, הידיים שלי רעדו. הוצאה של מאות מיליוני שקלים בלחיצת כפתור״.  

ד"ר אורלי וויינשטיין צילום: אוראל כהן

ואף אחד לא עצר אותך?

״לא היתה ברירה. משה (בר סימן טוב — א״פ) אמר לי: ׳תזמיני! נעמוד במחיר. לא משנה מהו׳. היה ברור כי העקומה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא 'חולים מונשמים', לא מחירים. היום יש הזמנות ל־14 אלף מנשימים״.

ואגף תקציבים יודע את זה?

״הם מטריפים אותנו אבל היו הכי הגונים בעולם:. הם נתנו לי תקציב למכונות הנשמה והוסיפו עליו מיליארד שקל כדי שאוכל 'לשחק את המשחק' של ניהול מגעים בעולם של אי־ודאות. מצד שני, הם לא מוותרים לי, הם יושבים איתנו פה במשל"ט (מרכז שליטה שהוקם לצורך רכש וייצור ציוד עם משרד הביטחון וצה"ל ‑ א"פ), ואני נבדקת אל מול יעדים ומדווחת על הכל. בהיבט הזה אני מורידה בפניהם את הכובע, הם שומרים על הכסף וזה בסדר גמור כי אלה כספי ציבור״.

מחסור כללי בציוד

בתחילת המשבר היה קושי למצוא מכונות הנשמה. איך עשיתם את זה?

"דמות פוליטית בכירה (איילת שקד ‑ א"פ) חיברה אותנו לגורם פרטי־עסקי שהיה בעבר מנכ"ל חברה לייצור מכונות הנשמה. התקשרתי אליו ביום רביעי בערב, הוא בא אליי למחרת ב־7 בבוקר ובמשך כל היום, עד 1 בלילה, הזמנו 5,000 מנשימים מכל העולם, מ־10 חברות שונות. הוא עבר חברה־חברה, בדק את כל המאפיינים של כל מכשירי ומכשיר, ומה הזמינות שלהם".

מה הקושי לרכוש מכונות הנשמה?

״מוכרחים לבדוק שזו מכונה מתקדמת ושיש לה כל המאפיינים המבוקשים: כיבוי, הנשמה, לחצי זרימה. יש מכונות שיודעות להתממשק עם התיק הרפואי של החולה. לחלק מהמכונות שקנינו אין את זה, לא יכולתי לקבל את כל מה שרציתי. לקנות מכונת הנשמה זה מדע שלם".

עד כה הגיעו לישראל בסך הכל 53 מנשימים ־ כולם מסין.

״העולם בסיטואציה מטורפת. כל המדינות נלחמות זו בזו על כל מכונה. אתה יכול להזמין מכונות מחברה ואחרי שבוע היא מודיעה שהיא מפרה את החוזה. זה בגלל עומס גדול של בקשות או שהיא קיבלה הצעות טובות יותר כי עכשיו החברות יכולות למכור במחירים פי 2 או 3 יותר גבוהים; או בגלל שהמדינה עצמה ‑ וזה קרה לנו ‑ מלאימה את המפעלים או אוסרת על יוא מנשימים! זה מה שארה"ב עושה. אני מתחננת בפני ספקים שימכרו לי, ולחוזה חתום אין משמעות. ההזמנה של מכונות נרשמת בטבלה עם תאריך הגעה צפוי, ואחר כך מצוין: 'יגיע', 'כמעט בטוח שיגיע' או 'כמעט בטוח שלא יגיע'. הגרף הזה מוצג מדי יום למנכ"ל משרד הבריאות כנגד גרף מספר המונשמים. העלייה בתחלואה ובמספר המונשמים צריכה להיות חופפת לעלייה במספר המנשימים ה'וודאיים'".

כמה מנשימים הזמנת בסך הכול?

"ההוראה שקיבלתי היתה להזמין 7,000 מכונות, אך יש לי הזמנות ל־14 אלף — כי אני צריכה ודאות. קיבלנו אישור לרכוש 14 אלף מכונות שכל אחת אושרה על ידי ועדה מקצועית כי לא התפשרנו על האיכות. אבל קנינו עוד 8,000 מנשימים פשוטים אך זמינים יותר ואותם נשים בצד. הם שמורים ליום הדין, או למקרה שלא חישבנו נכון".

את מבטיחה ציוד איכותי ואנו יודעים שהמדינה היחידה שסיפקה בינתיים היא סין שאינה מופת לאיכות.

"רק סוג אחד קנינו מהסינים. וגם אותו מביאים לנו במיוחד לבדיקה בבתי חולים. כל השאר הם מנשימים מארה"ב ומאירופה. אגב, זה מסבך את העניינים כי הן גם צריכות אותם ולא בטוח שהם יגיעו. לא התבקשנו לקנות מנשימים מחו"ל, אלא להביא או לייצר אותם. בסוף, רוב המנשימים שיהיו בארץ יהיו תוצרת כחול־לבן".

אבל זה לא רק מנשימים, לא?

"מהר מאוד הבנו שצריכים עוד ציוד כי חולה מונשם בחדר טיפול נמרץ לא מחובר רק למנשים אלא גם למוניטור, למזרקים, למשאבות עירוי, לצינורות. התחייבתי מול בתי החולים שאני קונה את כל המכשור אליו מחובר החולה. אז התחיל הטירוף של הזמנות נוספות. כל מה שסיפרתי לך על המנשימים ‑ זה פי ארבעה, כי כל הציוד חסר".

הזדמנות לרכישת מכשור

אי אפשר היה להתכונן מבעוד מועד?

"לדבר כזה אין יכולת להתכונן. זה לא נכון שמדינה תחזיק כמות כזו של ציוד רפואי להיערכות לאירוע של פעם ב־100 שנה. להבא, חייבים להשתדל ולזהות בשלב מוקדם את המצב ברמה העולמית. הבעיה שלי היא התחרות מול מדינות אחרות. ככל שתזהה מוקדם יותר את האירוע, אפשר להזמין את הציוד קודם. הלקח שני: תייצר לבד. יש לנו כבר שלושה פסי יצור של מנשימים בישראל. גם של מטושים והחל מלפני שבוע, גם של ציוד מיגון (מסכות). עדיף לא להסתמך על אף מדינה זרה".

מערכת הבריאות תתחזק מהרכש?

"אנחנו מכניסים למדינה הרבה מאוד חדשנות כמו ה'אקמו' ‑ מכשיר שיודע להחליף פעילות של ריאה במלואה. אפיק סוויסה בן ה־22 חובר למכשיר הזה וחל שיפור במצבו. כל בית חולים קונה אותם במשורה כי הם מכשירים מאוד יקרים. בגלל היערכות למגיפה, הרשו לי לקנות 30 כאלה. אני קונה גם מעל 250 אולטרה סאונד כף יד. המכשיר יכול לעזור לאבחן דלקת ראות בחולי קורונה ומשמש כמעין תחליף לבדיקת CT. הוא מאפשר גם לעשות אקו לב בסיסי במיטת החולה".

אנשי הייטק כמו מייסד למונייד שי ויניגר ואורן קניאל מאפספלייר - שאמרו: "רצינו לסייע, יש לנו קשרים בסין, אבל משרד הבריאות דוחה אותנו ומפסיד ציוד חיוני".

"זה שאנשים הם הייטקיסטים עשירים זה לא אומר שדבריהם הם תורה מסיני. הרבה מאוד דברים שהם טוענים פשוט לא נכונים. גם אנשי מקנזי עוזרים לנו".

הם אמרו שאתם לא מבינים את האירוע וממשיכים "להתווכח על כל 10 אגורות"

"כשקונים 200 מיליון מסכות כירורגיות ‑ זה היעד שלי ‑ 10 אגורות למסכה זה 20 מיליון שקל! ברור שאתווכח! זה כסף ציבורי! בדקתי באופן אישי חלק מהפניות שלהם: היה מדובר במקרה הטוב במכונות סיניות ברמה נמוכה שאני לא מוכנה לקנות או במקרה הרע, במכונות סיניות ברמה נמוכה במחיר מופקע. אם ההצעה היתה עניינית, היינו קונים".