בג"ץ דחה העתירה שביקשה למנוע הענקת המנדט להרכבת הממשלה לנתניהו

בג"ץ דחה את העתירה שהגישו 117 בכירים במשק, ודרשה ממנו להצהיר כי חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות פליליות שיש עמן קלון לא יכול להרכיב את הממשלה. העתירה נדחתה בין השאר לאור העובדה שהוגשה מוקדם מדי -  מאחר שנשיא המדינה לא העניק לראש הממשלה בנימין נתניהן את המנדט להרכיב ממשלה.

היום הודיע נשיא המדינה ראובן ריבלין לבני גנץ כי לא תתאפשר הארכת המנדט להרכבת הממשלה, לאחר ההודעה הגישו שוב 117 עותרים מבכירי ההייטק, האקדמיה, החינוך והביטחון עתירה לפיה מתבקש בית המשפט העליון להצהיר כי אסורה כהונה בתפקיד ראש ממשלת ישראל על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות פליליות שיש עמן קלון. עוד ביקשו בעתירה להצהיר כי אין להטיל על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות פליליות שיש עימן קלון את הרכבת הממשלה.

העותרים - שביניהם עמי איילון, ד"ר ארנה ברי, כרמי גילון, יובל דיסקין, פרופ' עוזי ארד ועוד - טענו באמצעות עו"ד דפנה הולץ לכנר כי ככל שיטיל נשיא המדינה על בנימין נתניהו את התפקיד להרכיב ממשלה, על בית המשפט להורות כי נתניהו אינו רשאי לקבל עליו את התפקיד להרכיב ממשלה, לאור כתב האישום החמור שהוגש נגדו בעבירות פליליות שיש עמן קלון. מדובר בפעם הרביעית שבה מוגשת העתירה - לאחר שבפעמים הקודמות נקבע כי היתה מוקדמת מדי.

במסגרת העתירה טענו 117 העותרים, כי "לפנינו עתירה בעלת חשיבות ציבורית עליונה ומכרעת עבור כלל אזרחי ותושבי מדינת ישראל. ציבור עצום זה נושא עיניו בהמתנה דרוכה להכרעתו החיונית והדחופה של בית משפט זה בעתירה. דבר זה ניכר היטב גם ברשימת שמות העותרים, אשר מונה 117 איש ואישה. אנשים אלו הינם מתחומי ההייטק, האקדמיה, החינוך והביטחון וכל אחד ואחת מהם פנה וביקש באופן אישי להיות פעיל ולהצטרף לעתירה זו, מתוך תחושה כי זהו צו השעה.

רה"מ נתניהו צילום: רויטרס

"מצב זה נובע מהנסיבות החריגות וחסרות התקדים שאליהן נקלעה המדינה, אשר בשל חריגותן לא ניתנו לצפייה מראש על ידי המחוקק ועל כן לא הוסדרו מלכתחילה בחקיקה, דבר שיצר מצב משפטי סבוך ומורכב, אשר אינו ניתן להתרה, באופן המחייב את התערבותו הדחופה של בית משפט זה. הסבך המשפטי יסודו בכך שבעיצומה של תקופת ממשלת מעבר, ובטרם התקיימו הבחירות לכנסת ה-23, הוגש נגד נתניהו, אשר עמד בבחירות אלה בראש רשימת מפלגת הליכוד, כתב אישום חמור הכולל עבירות פליליות של שוחד מרמה והפרת אמונים, שיש עמן קלון".

עוד נטען בעתירה, כי בשל היעדר חקיקה מפורשת המסדירה את הדין בשאלה האם ניתן כי נבחר ציבור אשר הוגש נגדו כתב אישום בעבירות פליליות שיש עמן קלון יכהן בתפקיד ראש הממשלה במדינת ישראל, "מתנהלת המערכת הפוליטית בכללותה, מיום היוודע דבר הגשת כתב האישום נגד נתניהו, בתוך ערפל ואי וודאות משפטית קשים ביותר בשאלה עקרונית וחשובה זו, באופן המוביל למשבר חוקתי חסר תקדים בהיקפו.

"העותרות והעותרים מודעים היטב לקיומו של מצב חירום במדינה בעת הזו, אשר נובע ממגיפת הקורונה העולמית. עם זאת, לא רק שאין במצב חירום זה כדי להחליש או לייתר את ההליך המשפטי דנן, אלא יש בו כדי לחזק את הצורך המשפטי בהליך. שהרי גם בהינתן מצב החירום מתחייב לקבוע את הדין החל בנוגע לכהונה בתפקיד ראש הממשלה על נאשם בפלילים, וזאת אף אם הוסכם או יוסכם על סיעות הבית על הקמת ממשלת חירום, ממשלת אחדות או כל ממשלה אחרת", נטען.