הפתרון למשבר הכלכלי - הכנסה בסיסית אוניברסלית

המדינה צריכה לספק ביטחון כלכלי לכל אזרחיה, אך חבילת הסיוע שהוכרזה לאחרונה כחלק ממאמצי ההתמודדות עם משבר הקורונה היא טיפה מזערית ובלתי מספקת בים של אי-ודאות כלכלית.

על הנגיף עצמו נתגבר. השאלה היא לא האם נישאר בחיים, אלא ממה נחיה אחרי, שכן רבע מהישראלים מובטל ומאות אלפי עסקים, גדולים וקטנים, מצויים בסכנת קריסה. החדשות הרעות: הפגיעה הכלכלית צפויה ללוות אותנו הרבה אחרי שהנגיף ייעלם. החדשות הטובות: יש פתרון.

שוק מחנה יהודה בירושלים סגור, בשבוע שעבר צילום: יואב דודקביץ

הכנסה בסיסית לכל אזרח

דמיינו לרגע שהמדינה מעניקה לכם הכנסה בסיסית שתאפשר לכם ביטחון כלכלי. הכנסה שתפיג את החשש מדאגות קיומיות ותאפשר יזמות וצמיחה. נשמע דמיוני? פעם זכויות אזרח, זכות הצבעה לנשים, ביטול העבדות והקמת מדינת היהודים – נשמעו אוטופיים. ממש כמוהם, רעיון ההכנסה הבסיסית נשמע אוטופי בקריאה ראשונה וריאליסטי והוגן בקריאה שנייה. כל אזרח יקבל הכנסה בסיסית (Universal Basic Income) המאפשרת חיים בכבוד, מבלי שיצטרך לחשוש מפני מחסור במזון או בקורת גג.

הרעיון התגבש לנוכח מספר מגמות המקשות על יותר ויותר אנשים להתפרנס: הפליטה הצפויה של מיליוני אנשים משוק העבודה בעקבות התפתחויות טכנולוגיות, השחיקה בפנסיות בשל תוחלת החיים וכמובן משברים עולמיים דוגמת משבר הקורונה.

כבר בשנת 2016 אמר פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, כי "זה רעיון מספיק מעניין כדי לנסות אותו", שכן המודל יספק מענה לרמות אי השוויון הגבוהות בישראל.

המתנגדים יטענו כי קבלת הכנסה בסיסית, תגרום לאנשים לשבת בבית ולא לעבוד, אך ניסויים שנערכו בארה"ב ובקנדה בשנות ה-70 וה-80 גילו שרק אחוז בודד מהמשתתפים הפסיק לעבוד. בפינלנד נערך בשנת 2017 ניסוי נוסף שהראה כי מקבלי ההכנסה הבסיסית חלו פחות, וקיבלו פחות קצבאות ועזרה סוציאלית. בנוסף, הביטחון העצמי שלהם עלה והם החלו ליזום פרויקטים כלכליים מגוונים.

השורה התחתונה היא ברורה: מתן הכנסה בסיסית מוביל לפחות עוני, פחות קצבאות, פחות פשיעה, פחות ימי מחלה, יותר צריכה, יותר ביטחון ויותר חשיבה יזמית. מחקרים אפילו מראים עלייה באיי-קיו. כשהאזרח הקטן מרוויח יותר, הכלכלה כולה מרוויחה.

אז למה אנחנו מחכים? למימון? מסתבר שחלוקה שוויונית וצודקת יותר של העושר יכולה לממן את המהלך שיוביל למיגור העוני - וזה לא כזה מסובך.

איך מממנים את ההכנסה הבסיסית?

בזמן ששכירים או עסקים קטנים משלמים מס בשיעור שמגיע לעשרות אחוזים, התאגידים הגדולים משלמים אחוזי מס בודדים. גם תאגידים בינלאומיים שמגלגלים מחזורים של מיליארדים – משלמים בישראל מס בגובה אחוזים חד ספרתיים. הממשלה מפתה את התאגידים הללו לייצר מקומות עבודה בישראל, במקום "לברוח" לארץ אחרת. כך נוצרת תחרות עולמית על כיסם של התאגידים, במסגרתה כל מדינה מציעה להן הטבות מס מפליגות יותר מרעותה.

על הפער הבלתי נתפס בין שיעורי המס הגבוהים שכולנו משלמים, לבין שיעורי המס הזעומים שמשלמים תאגידי הענק, משלמים כולנו. את הפער הזה צריך ואפשר לצמצם, באמצעות ברית גלובלית לתיאום הטבות מס מקסימליות לתאגידים בינלאומיים. אמנה שכזו תוביל לתשלום הוגן של מיסים, על ידי אותם תאגידים ולמיליארדים רבים, שיעשירו את קופות המדינות השונות. מסכומים אלו אפשר יהיה לממן הכנסה בסיסית לכל אזרח, לצמצם את אי השוויון ולאפשר לכל אדם ביטחון כלכלי.

נשמע כמו משימה בלתי אפשרית? זמנים קשים מצריכים פעולות נחרצות. כשהאנושות נמצאת עם הגב אל הקיר, היא יודעת לשלב כוחות ולמצוא פתרונות.

הכותבת היא עו"ד ויזמת, החוקרת עירוניות, נדל"ן וכלכלה. חברת הנהלת הפורום הישראלי לעירוניות בשיתוף פעולה עם UN-HABITAT של האו”ם.