האם הקורונה היא כוח עליון?

כתוצאה ממגיפת הקורונה חלק נכבד מהמשק הישראלי אינו עומד בחיוביו החוזיים. בין אם זה הסכמים שלא מבוצעים בכלל, או שמבוצעים חלקית; ובין אם זה אי עמידה בלוחות זמנים. עסקים רבים סגורים, אספקה מחו"ל אינה מתקבלת או מתעכבת. הכרה בקורונה ככוח עליון משמעותה לציבור זה היא שאין הם מפרי חוזה, ולא ניתן לאכוף עליהם לבצע את החוזה. 

יחד עם זאת, על פי הדין הקיים מגיפת הקורונה לא תיחשב ככוח עליון. כדי לאבחנה ככוח עליון, המחוקק צריך לתקן את החוק.

שלושה תנאים קבועים בחוק כדי שאירוע יהיה כוח עליון:

1. שמפר החוזה לא ידע אודות נסיבות שקרו אחרי כריתת החוזה

2. שמפר החוזה לא יכול היה לצפות מראש נסיבות אלה וגם לא למונען.

3. שקיום החוזה הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים.

ידיה של הפסיקה נכבלו בעקבות הוראות אלה, מאחר שמטבע הדברים יש מעט תופעות שמתקשר סביר לא יכול היה לצפות מראש. כך למשל נאמר בפסק דין "כל עוד השלום אינו שרוי בין ישראל ובין כל שכנותיה, יש סכנה של פרוץ מלחמה". 

כוח עליון? מגיפות היו לכל אורך ההיסטוריה צילום: AFP

תופעה של קרה בחקלאות, שגרמה לאובדן כל היבול, לא הוכרה ככוח עליון; גירוש ישראלים מאוגנדה בשנת 1972 לא הוכר ככח עליון מאחר שלעמדת בית המשפט היה צורך לצפות תהפוכות באוגנדה; לא הוכרו גם עיכוב בקבלת אישור מסים לרישום בטאבו ושינוי בשער המטבע.

בבית המשפט העליון הובעו דעות שיש להגמיש את הגישה להגדרת כוח עליון. אבל דעות מרוככות אלה, לא הפכו להלכה מחייבת.

לאור הפסיקה לא יוכרו כסיכול גם: צונאמי, בגלל שרשויות מקומיות שונות הציבו שלטי אזהרה כיצד לנהוג במקרים של צונאמי; שריפת יערות, כפי שהיה בהר הכרמל; הצפת נתיבי תחבורה וגם מגיפת הקורונה.

הקורונה היא מגיפה כלל עולמית. מגיפות כבר היו בעולמנו ולצערנו הן חלק מהסדר העולמי. המגפה הראשונה שידועה היא בעת מלחמת הפלופונזים (430 לפני הספירה)שגרמה למותו של רבע מצבא אתונה. בהמשך היתה מגיפת הדבר שהובאה לסין ושגרמה להתמוטטות שושלת האן; התפרצו גם מגיפות האבעבועות השחורות, הדבר, המוות השחור, השחפת, הכולירה, השפעת הספרדית, הטיפוס, האיידס, שפעת העופות והסירס).

לאור הפסיקה נשאלת השאלה: האם מגיפה בארץ הינה מסוג הדברים שלא ניתן לצפות אותם?

התשובה היא, שניתן לצפות מגיפות. אולי לא ניתן לצפות את המועד בו הן תפרוצנה מגיפות, אבל הן חלק מתולדות האנושות. יתר על כן, בשנת 2007 פורסם דו"ח של משרד הבריאות, שצפה מגיפה של נגיף והמליץ על הטיפול בו.

כך שאם כבר לפני שנים צפינו אפשרות של מגיפה נגיפית, אזי הקורונה אינה יכולה להיחשב ככוח עליון וכסיכול חוזה, על פי הדין.

מה הפתרון? הפתרון עשוי להיות במספר מישורים:

לעתיד: צדדים לחוזה יכולים לקבוע בחוזה שביניהם איזה תופעות תיחשבנה כסיכול חוזה, ומה יהיה הסעד שאותו יקבלו.

בהווה: במישור החוקי, הפתרון הנכון והיעיל הוא לשנות במהירות את חוק החוזים תרופות, ולפרט במסגרת הוראותיו דוגמאות של סיכול אפשרי. מוצע שהתיקון יהיה רטרואקטיבי לגבי חוזים שכבר נחתמו.

דוגמא להגדרה של כח עליון קיימת אצל לשכת המסחר הבינלאומית, וכוללת בין היתר: מלחמה, סכסוך מזוין, פעולות טרור, פלישה, מלחמת אזרחים, שטפון, רעידת אדמה, אש, התפוצצות, חרם, מעשה אלוהים ואפידמיה.

ראוי לו למחוקק שיתקן באופן זריז את החוק ויפרט בתוכו תופעות חריגות פתאומיות, שניתן אומנם לצפות אותן אבל לגבי חלקן קשה להאמין שישתקו מהלך תקין של המדינה למשך זמן רב. התיקון צריך להיות רטרואקטיבי, כדי לעזור למשק הקורס. 

בנוסף, סעיף הסיכול, יכול שיבדיל בין סיכול מוחלט לסיכול חלקי. הצעת חוק דיני ממונות מ-15.6.2011 יכולה לשמש השראה לתיקון הנחוץ.

ד"ר דרורה פלפל היא סגנית נשיא (בדימ.) של ביהמ"ש המחוזי בת"א ומרצה באוניברסיטת בר-אילן