למידה מרחוק במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל – האתגר
המעבר של מערכת ההשכלה הגבוהה כולה ללמידה והוראה מרחוק, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, מציבה בפני המערכת אתגרים מורכבים
מוגש מטעם DUN'S 100
בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ברחבי העולם ובישראל, עברה מערכת החינוך בישראל - החל בבתי הספר היסודיים וכלה במוסדות להשכלה גבוהה - להוראה ולמידה מרחוק.
בכל הנוגע למערכת ההשכלה הגבוהה, במסגרת ההסכם שהושג ביום 18.3.2020 בין משרד האוצר והוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה לבין סגלי המרצים באוניברסיטאות ובמכללות, הסכימו הצדדים כי הלימודים בכל המוסדות האקדמיים יתקיימו במידת הצורך גם בקיץ - עד להשלמת החובות האקדמיים של הסטודנטים וכי המרצים בכל המוסדות יבצעו את ההוראה לסטודנטים באמצעות למידה מרחוק.
האופציה של קיום לימודים אקדמיים באמצעות למידה מקוונת מרחוק אינה זרה למוסדות האקדמיים. המונח MOOC (Massive Open Online Course) הוא מונח מוכר כבר שנים רבות, אולם עד לאחרונה מרבית הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה המשיכו להתקיים באופן מסורתי באמצעות הוראה פרונטאלית, כאשר אמצעים טכנולוגיים שונים שימשו לתמיכה בתכני הקורס. לאחרונה, לאור החלטת הממשלה בדבר השבתת הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, נאלצו המוסדות - בבת אחת - להמשיך ולקיים את שגרת הלימודים לסטודנטים, על מנת למנוע את ביטולו של הסמסטר הנוכחי, באמצעות למידה מרחוק בלבד.
ללמידה מרחוק יתרונות וחסרונות ברורים. בצד היתרונות ניתן להזכיר את הגברת הנגישות של ידע ולמידה; הקטנת העלויות של לימודים אקדמיים; חיזוק התחרותיות ופיתוח ההוראה האקדמית; מדידה משופרת של תהליכי הלמידה וניהול הקורס וחיזוק הזיקה וההתאמה בין הלימודים האקדמיים לשוק העבודה. בצד החסרונות נוהגים לציין את החשש להקטנת "ערך השוק" של תואר אקדמי; חשש מהידרדרות איכות הלימודים המקוונים; צמצום של הדיאלוג עם מרצים, החוויה האקדמית והמערך התומך לסטודנט ומגבלות על היכולת להעריך את הרמה האקדמית של הסטודנטים. (מסמך שהוכן על ידי מרכז המחקר של הכנסת בנוגע ל"למידה אקדמית מקוונת וההכרה בה", מחודש מאי 2013) בנוסף לחסרונות האמורים, ניתן להזכיר את חוסר האפשרות לקיים סדנאות מעשיות המהוות, בחלק מהמקרים, חלק מהדרישות האקדמיות של תכנית הלימודים ואת הקושי של סטודנטים חלשים או סטודנטים עם מוגבלויות להתמודד עם האתגר של למידה מרחוק.
עו"ד ירון סילבר צילום: רותם שביט
המעבר להוראה ולימודים מרחוק הציב בפני המוסדות האקדמיים אתגר טכנולוגי לא מבוטל. בראש ובראשונה, הפלטפורמות הטכנולוגיות השונות בהן עושים המוסדות שימוש נאלצו להתמודד עם הגדלה משמעותית במספר המרצים והסטודנטים העושים בהן שימוש נרחב, בו זמנית. בנוסף לכך, מרצים וסטודנטים שלא היו מורגלים בלמידה מרחוק נאלצו לרכוש ציוד מחשוב מתאים וכן ללמוד לתפעל את המערכות השונות. סגל ההוראה במוסדות האקדמיים אכן נרתם למשימה ובתוך זמן קצר עברה מערכת ההשכלה הגבוהה כולה להוראה ולמידה מרחוק.
לצד האתגר הטכנולוגי, בהיבט המשפטי הלמידה המאסיבית מרחוק מעוררת שאלות רבות ומורכבות בתחום של אבטחת מידע והגנה על זכויות קניין רוחני. כידוע, על מוסדות להשכלה גבוהה מוטלות חובות מוגברות מכוח הדין בכל הנוגע להגנה על המידע המאוחסן בשרתיהם, לרבות ובמיוחד מידע רגיש אודות הסטודנטים הלומדים אצלם. השימוש במערכות שונות המופעלות בידי צדדים שלישיים (כדוגמת תכנת "ZOOM" הפופולארית), מערכות אשר בחלקן אינן עומדות בסטנדרטים המקובלים של אבטחת מידע, והעלאה של חומרים רבים ל"ענן" הוירטואלי, פותח פתח לזליגה של מידע סודי ורגיש לידי גורמים בלתי מורשים. בדומה, השיתוף הרב של תכנים, לרבות בין הסטודנטים למרצים, עשוי לעורר שאלות נכבדות בדבר הבעלות בזכויות יוצרים בחומרים, בתכני הקורסים ובהרצאות.
האתגר העומד בפני המוסדות להשכלה גבוהה, המרצים והסטודנטים, לאור המעבר ללמידה מרחוק, הינו גדול ומורכב. מאחר שהלימודים האקדמיים עתידים להתקיים בדרך זו על פני תקופה ארוכה, אשר לא ניתן, בשלב זה, לחזות את מועד סיומה, ניתן להניח כי יימצאו וישתכללו הפתרונות הטכנולוגיים שיאפשרו לכל הצדדים המעורבים להשלים את שנת הלימודים האקדמית ואף מעבר לכך. בכל הנוגע לאספקטים המשפטיים, על המוסדות האקדמיים לפעול - בסיוע יועצים משפטיים - על מנת להבטיח עמידה בדרישות אבטחת המידע ועל מנת לעגן את זכויות היוצרים ביצירות המוגנות.
מאת ירון סילבר, עו"ד – שותף במשרד עורכי הדין שביט בר-און גלאון צין ויתקון ושות' ומתמחה בדיני השכלה גבוהה
