איל ינון נפרד מתפקידו: "משרת היועץ המשפטי של הכנסת אינה משרת אמון"

"משרת היועץ המשפטי לכנסת אינה משרת אמון של יושב ראש הכנסת, ולא ראוי שתהיה. האמון הרב ששרר ביני לבינם אפשר לי למלא את התפקיד בזמנים מתוחים ורגישים וגם בעיתות של מחלוקות". כך כתב היום היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון במכתב פרידה מחברי הכנסת. ינון פורש מהכנסת לאחר 13 שנה, מהם 10 שנה כיועץ המשפטי של הכנסת וקודם כמזכיר הכנסת.

בחודשים האחרונים ספג ינון ביקורת מחברי הכנסת של הליכוד לאחר שהודיע בחוות דעת שעל יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד לכנס את מליאת הכנסת ולאפשר את הקמתה של ועדת כנסת, שתדון בבקשתו של רה"מ בנימין נתניהו וח,כ חיים כץ לקבל חסינות. ח"כ מיקי זוהר והליכוד עתרו לבג"ץ נגד פרסום חוות הדעת ועתירתם לא התקבלה. בליכוד טענו לניגוד עניינים לאחר שזוגתו של ינון, עו"ד עמית מיררי כיום המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שימשה בעבר בצוות שדן בתיקי החקירה הפלילית נגד נתניהו. ינון דחה את הטענות ואמר כי החלטתו נוגעת להתנהלותה של הכנסת.

איל ינון ,היועץ המשפטי של הכנסת שפרש צילום: אוהד צויגנברג

בשבוע שעבר הודיע ינון לבג"ץ שעל אדלשטיין להציב בהקדם את ההצעה של 61 חברי כנסת להחליפו.

לפני מספר שבועות ביקש אדלשטיין להאריך ב-3 חודשים את כהונתו של ינון מאחר שלא ניתן למנות כעת יועץ משפטי קבוע. הליכוד סירב לכך, ואדלשטיין מינה כממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת את עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדת הכספים.

בקיץ 2018 חוקקה הכנסת חוק שמשמעותו הגדלת הגמלה של ינון מ-38 אלף ל-47 אלף שקל ברוטו בחודש. ינון הודיע אז שהוא מוותר על התוספת.

"שנה של משבר פוליטי וחוקתי שלא ידענו כמוהו"

במכתבו לח"כים קרא ינון לשמור על היועץ המשפטי של הכנסת כ"אי של מצויינות".

אשר ליחסים בין הכנסת לבין הממשלה ובית המשפט ציין כי "פעמים רבות נהוג לדבר במונחים של הצורך לשמור על 'מעמדה' ו'כבודה' של הכנסת אל מול הרשויות האחרות. אני לא סברתי כי אלה מונחים מתאימים ועשיתי ככל יכולתי לבסס את מעמדה של הכנסת בצבת הרשויות לא כעניין של 'כבוד' אלא כרשות הנוטלת חלק ממשי בקבלת ההחלטות ולא רק כגורם מאשר, תוך ניצול היתרונות הדיוניים הטבועים בה. במשטר דמוקרטי מתקדם הרשות המבצעת והרשות השיפוטית צריכות להיות שתיהן בעלות עוצמה באופן שאחת אינה מבטלת את האחרת שכן האיזון ביניהן הוא מנשמת אפו של משטר דמוקרטי מתקדם. גם אם חולקים על פסיקה הניתנת במסגרת ביקורת חוקתית של בג"ץ על חקיקת הכנסת, לא ניתן להתעלם מכך שבכל הפרשות שהגיעו לפתחו ושבסיסן עמד קונפליקט מודי בין הממשלה לבין הכנסת עמד בית המשפט העליון לצידה של הכנסת והגן עליה מפני רצונה של הממשלה להחלישה. הדוגמאות לכך רבות ובהן החוק למיסוי הדירה השלישית (שבוטל על ידי בג"ץ כשינון ואדלשטיין דרשו לחוקקו מחדש -צ.ז), חקיקת חוק תקציב דו שנתי בהוראת שעה, קביעת נהלים להעברות תקציביות בועדת הכספים ועוד".

יו"ר הכנסת בני גנץ צילום: רויטרס

באשר לביקורת שספג באחרונה בליכוד כתב ינון: "לא אוכל שלא להתייחס לשנה האחרונה שהיתה שנה של משבר פוליטי וחוקתי שלא ידענו כמוהו. במהלך השנה נדרשתי להתמודד עם שלל סוגיות תקשימיות ולצעוד במשעולים חוקתיים שטרם דרכנו בהם. השתדלתי לעשות זאת עקב בצד אגודל, בזהירות ובמתינות. למרות זאת היה לכך מחיר: הצורך להכריע בסוגיות רגישות מאוד וטעונות הביא לראשונה לניסיון להטיל ספק בניטרליות שכה הקפדתי עליה ושהיא בעיני אבן יסוד בעבודת היעוץ המשפטי לכנסת. אין לי אלא להצטער על כך ולקוות שניסיונות כאלה לא יהיו עוד מנת חלקם של היועצים המשפטיים בכנסת".

יו"ר הכנסת בני גנץ  אמר היום בישיבת הפרידה מינון: "אני מתנצל בפניך על ההכפשות שספגת בשנים האחרונות. מול כנסת שהלכה והתפלגה - ידעת לתת תמיד מענה הוגן ומאחד. מול יוזמות בעייתיות – ידעת לתת פתרונות. להגיד מה כן אפשר לעשות במסגרת החוק. וכשהיה צריך להניף את הדגל ולומר – עד כאן, לשם לא הולכים, עשית זאת בלי פשרות. מול לחצים מימין ומשמאל, הסתכלת תמיד ישר.