דעה
איך ייראה שוק העבודה ביום שאחרי?
משבר הקורונה כפה על כולנו מציאות חדשה בתחום העבודה: נוכחות זעומה במשרדים ומעבר גורף לשיחות וידאו וניהול מרחוק. מה מכל זה יישאר בתום המשבר?
חודש מרץ 2020 יירשם בספרי ההיסטוריה כחודש שבו רוב בני האדם נכנסו לבתיהם לתקופה לא מוגדרת. משבר הקורונה הביא עִמו שינויים רבים. אחד המשמעותיים שבהם הוא ההיבט התעסוקתי, שמטבע הדברים משפיע על כולנו.
- מספר המובטלים בישראל - למעלה ממיליון; שיעור האבטלה - 24.1%
- הביטוח הלאומי: ב-44 אלף משפחות שני בני הזוג מובטלים - 15% מתביעות האבטלה
- דו"ח של שירות התעסוקה: "למשק הישראלי ייקח שנים רבות לחזור למצב התעסוקה הקודם"
המציאות נכפתה על כולם בן לילה ושינתה את כללי המשחק, החל מעסקים קטנים שהקפיאו את פעילותם וכלה בארגונים גדולים שעברו בעל כורחם למודל של עבודה מרחוק. מעסיקים, עובדים, ארגונים ופרילנסרים – כולם חווים טלטלה, וכולם מבינים שעולם התעסוקה עומד בפני שינוי דרמטי. אז איך זה ייראה ביום שאחרי?
נפגשים בפינת הקפה?
נתחיל בספוילר: שוק העבודה כפי שהכרנו אותו עד היום לא ייעלם. בסופו של דברנחזור לשגרה, ורובנו ניסע בבוקר למשרד, נקיים ישיבות, ניפגש עם הקולגות לסמול טוק בפינת הקפה, ועם הזמן גם נשכח שפעם היינו במצור.
מה כן? עולם התעסוקה ישתנה בסקטורים עסקיים רבים. הם יתאימו את עצמם ליום שאחרי המשבר, הם יתגמשו, והם גם ישודרגו בהרבה מאוד מובנים.
להמציא את עצמכם מחדש
משבר הקורונה יצר הפרדה בין עובדים חיוניים לעובדים לא חיוניים. בניגוד למשמעות המשפטית של המונח הזה (שנועדה להסדיר מצבי חירום מוכרים וצפויים), במשבר הקורונה התקבלה ההחלטה בנושא על ידי המעסיקים עצמם, מתוך בחינה של הצרכים הארגוניים ושל חיוניות העובד. עובדים 'לא חיוניים' רבים נפגעו מהתיוג החדש והלא-מחמיא שהוצמד להם, אבל המשבר הזה הוא הזדמנות מצוינת עבורם (ועבור כולם) להבין מה ניתן לעשות בהמשך הדרך.
המשמעות ליום שאחרי היא שעובד יצטרך 'להציג קבלות' ולהוכיח שהוא חיוני. אם לא יעשה זאת, וכפי שאנו רואים בימים אלו, הוא עלול להישלח לגלות בבית, או בשמה הרשמי: חל"ת.
עובדים שיפנימו את המציאות החדשה, ישנו את 'מערכת ההפעלה' שלהם ויתחילו לחשוב כמו נותני שירות (כשהמעסיק הוא הלקוח), כלומר להביא ערך לארגון, יגדילו את סיכוייהם להישאר חלק ממנו בשגרה ובחירום.
תרבות של תפוקה
לא רק העובדים יידרשו להבין מה הערך שהם מספקים, אלא גם המעסיקים. ארגונים רבים נאלצו בשבועות האחרונים להסתגל למציאות של עבודה מרחוק. מהר מאוד הם גילו שמדובר בשיטת ניהול שונה לגמרי: העובד לא תמיד זמין, קשה לעקוב אחר שעות העבודה שלו, ואנו נדרשים ל'יד חופשית' ומידה רבה של אמון.
מעסיקים שהשכילו להבין זאת עברו למדידת ביצועים על פי תפוקה: עובד מקבל סל משימות ונמדד על פי התפוקה ולא על פי שעות העבודה. תעשיית ההיי-טק עובדת כך שנים רבות. סביר להניח שיותר ויותר חברות יאמצו את המודל הזה גם לאחר חזרה לשגרה, שכן , למדנו שאם המודל מופעל נכון, הוא מצדיק עצמו.
תעשיות מסורתיות בעולם החדש
ומה עם העבודות ה'מסורתיות'? רואי חשבון, סוכני ביטוח, עסקאות בשוק ההון, מרצים, מנחי קבוצות ועוד? המציאות החדשה שלחה גם אותם לעבוד מהבית, וגם הם הבינו שהדבר אפשרי.
אמנם יהיו מקצועות שתמיד ידרשו נוכחות פיזית (כמו קוסמטיקאיות ומעצבות שיער), אבל כל השאר יאמצו את האפליקציות לשיחות וידאו דוגמת זום לא רק לחירום, אלא למקרים שבהם רוצים להתגבר על פערי מרחק.
גם עובדי ההוראה הצליחו להסתגל למצב ולמצוא פתרונות יצירתיים. אפליקציית זום איפשרה למורים להעביר שיעורים חיים לכיתה שלמה. ללא ספק, עבור משרד החינוך וגם עבור מרצים באקדמיה מדובר בקפיצת מדרגה של ממש.
תרבות "גם וגם"
בשנים האחרונות נחשף שוק התעסוקה ל'סלאשרים' – אנשים שלמחייתם עושים 'גם וגם': מורים שבערבים מעבירים סדנאות יצירה, צלמי וידאו שעובדים גם כמדריכי טיולים ועוד. בעקבות משבר הקורונה התופעה הזו תצבור תאוצה, שכן אנשים הבינו שלא כדאי להישען על מקור הכנסה אחד בלבד.
המשמעות היא שנראה יותר ויותר פרילנסרים בשנים הקרובות - כאלה שישמרו על מקום עבודתם וינסו לייצר לעצמם אפיק הכנסה נוסף, וכאלה שיאבדו את מקום עבודתם בעקבות המשבר וייאלצו למצוא מקורות תעסוקה אחרים.
העצירה שנכפתה עלינו גורמת (ועוד תגרום) לרבים להרהר בכיוון ובדרך שלהם. ייתכן מאוד שבתום המשבר, ולאחר שהמשק יתייצב, נראה תופעת לוואי נוספת: אנשים ש'חישבו מסלול מחדש' לגבי הקריירה שלהם ועושים שינוי של ממש בעולם המקצועי שלהם.
ההיבט הנדל"ני
משבר הקורונה משפיע כבר עכשיו על שוק הנדל"ן המסחרי. חברות גדולות משלמות הון תועפות עבור שכירות של משרדים ריקים. מנגד, מתחמי עבודה משותפים (דוגמת (We Work, שבהם מודל השכירות הוא לטווח קצר, ננטשו על ידי השוכרים, ותשלומי דמי השכירות נעצרו בבת אחת.
הצפי הוא שחברות יבחרו לצמצם את שטחי המשרדים שלהם ואילו שוק חללי העבודה יצטרך לבחון כיצד הוא נשאר מוגן יחסית במצבי חירום כאלה.
איש אינו יודע מתי יסתיים המשבר הנוכחי ומתי נחזור לשגרה. מה שבטוח, יהיו לו השפעות על היבטים רבים, ובעיקר בעולם העבודה: בדפוסי החשיבה שהעובד יצטרך לאמץ, בשיטות ניהול ומדידת ביצועים של המעסיקים ובגילויי גמישות ויצירתיות שיהפכו את העסק ל'עסק שורד' בשגרה ובחירום כאחת.
הכותבת היא סמנכ"לית משאבי אנוש של חברת SQLink