נדחתה בקשת הנהג של ח"כ לשעבר אילן גילאון להעסיקו בכנסת

הרכב בראשות נשיא בית הדין האזורי לעבודה בירושלים איל אברהמי, דחה בימים האחרונים בקשה דחופה שהגיש נהגו של ח"כ לשעבר אילן גילאון, לחייב את הכנסת להמשיך ולהעסיק אותו.

הנהג, גדי ספיר, שימש כנהגו האישי של גילאון במשך 8 שנים, אך העסקתו פקעה לפני שבועיים, עם השבעת הכנסת החדשה מאחר שגילאון לא נבחר אליה. לטענתו של הנהג יש להמשיך ולהעסיקו, או לחלופין ביקש כי יוקפא מכרז שהוציאה הכנסת לאיתור רכז תחבורה ותקשורת ולקלוט אותו לתפקיד זה.

על פי הפירוט בפסק הדין, ספיר שימש עד אוגוסט 2018 כעובד של הכנסת ובהמשך שימש נהג של גילאון, שהוא מוגבל בניידות, ונחתם ביניהם חוזה העסקה. העסקה ישירה מקובלת גם לגבי עוזרים פרלמנטריים. באמצעות עורכי הדין רוקסנה שרמן למדן ושרי אברמוב, הוא וען כי זכותו להמשיך להיות מועסק כעובד של הכנסת.

המשיבות, כנסת ישראל ומנכ"ל הכנסת, טענו מנגד כי יש לדחות את הבקשה, שכן המציאות השתנתה וגילאון הפסיק לכהן כחבר כנסת. על פי החוזה, נטען, עם קיומם של בחירות שבהם יסיים חבר הכנסת את כהונתו, מופסקת עבודתו של הנהג. בנוסף, לפי חוזה האמון עם הכנסת נקבע כי העובד אינו רשאי להשתתף במכרזים פנימיים והוא לא רשאי להתמודד על משרה בכנסת, במכרז פומבי, במשך השנה הראשונה מסיום תפקידו במשרת אמון.

חה"כ לשעבר אילן גילאון צילום: יואב דודקביץ

בפסק הדין החליט הנשיא, ואליו הצטרפו נציגי הציבור אלי קדוש (עובדים) ואיריס שליט (מעסיקים), לדחות את הבקשה לסעד זמני וזאת לאור סיכויי התובענה העיקרית. בהחלטה נכתב כי המבקש היה במשך למעלה משנה וחצי עובד של ח"כ גילאון, והעסקה באופן זה היתה משתלמת לו יותר, שכן הכנסתו גבוהה יותר מהכנסתו של נהג שלא הועסק בחוזה של משרת אמון. המבקש, נכתב בפסק הדין, ידע עם פרסום תוצאות הבחירות כי גילון מפסיק לכהן כחבר כנסת.

גם הטענה שיש לעצור את הליכי האיתור לתפקיד רכז תחבורה ולתת לו את המשרה נדחתה. בהחלטה נכתב כי אין לה בסיס עובדתי ומשפטי לנוכח העובדה שהמבקש אינו משמש כעובד הכנסת מזה למעלה משנה וחצי.

"לא התעלמנו מהעובדה שהמבקש עבד כנהגו של מר גילאון ברציפות בתקופה הראשונה ובתקופה השנייה כמעט 9 שנים", נכתב בהחלטה. "אין ספק שתוצאת סיום עבודתו של המבקש הינה קשה. בפרט לנוכח נסיבות אישיות שפירט כולל גיל, ניסיון תעסוקתי והצורך של המבקש לתמוך באביו ובביתו. יחד עם זאת, יש לזכור כי חוזה אמון אישי מזכה את העובד בשכר גבוה יותר כאשר בא בחשבון היעדר בטחון תעסוקתי".

המבקש חויב בהוצאות בהיקף של 4,000 שקל.