מתנות/הלוואות/מענקים במסגרת התא המשפחתי המורחב בעידן הקורונה
עידן הקורונה הביא עמו מצוקה כלכלית לרבים במשק. במצב זה פונים רבים – בעלי עסקים, עצמאיים, שכירים – אל תוך התא המשפחתי (המורחב) בבקשה לעשות שימוש במשאבים כספיים מהותיים שנצברו תחת ידי מי מבני המשפחה. הדבר מוביל למתחים רבים, חשש לסכסוכים משפטיים/משפחתיים עתידיים ולצורך בהסדרה משפטית
מילים רבות כבר נאמרו בימים האחרונים בעניין משבר הקורונה והשלכותיו בכל הנוגע ליצירת מתחים שונים במסגרת התא המשפחתי – כגון הכיצד לקיים (לנוכח הסגר) הסדרי שהייה של הילדים בין שני בתים של הורים פרודים/גרושים, האם יש כיום עילה לבטל/להפחית תשלומי מזונות (לאור יציאה לחל"ת לדוג') וכיוצ"ב.
אולם בכך לא מתמצים הדברים. סוגיה נוספת שעולה על סדר היום בתקופה זו, נובעת מהמתח שנוצר בלא מעט תאים משפחתיים (לאו דווקא הגרעיניים, אלא גם המורחבים יותר), כתוצאה מרצון של מי מבני המשפחה לעשות שימוש במשאבים כספיים מהותיים שנצברו תחת ידי הוריהם/אחיהם וכדו'. למותר לציין, שהדבר נובע מכך שהמשבר הנוכחי הביא עמו למצוקה כלכלית מהותית בענפים רבים, וגורם לכך שפרטים רבים - בעלי עסקים, עצמאיים ושכירים, מבקשים לממש את ה"שומנים" הכספיים הקיימים בידי מי מבני משפחתם.
כך מתקבלות כיום במשרדנו פניות מהורים מודאגים אשר מי ילדיהם פנה אליהם בבקשה למתן סיוע כספי מהותי (מאות אלפי ש"ח ואף הרבה מעבר לכך) לצורך מימון (לדוג') של המשך פעילותו העסקית, כאשר הורים אלו, אשר מחד מבקשים לעזור ולסייע לבנם/בתם, מאידך מבקשים להבטיח את החזר הכספים בעתיד, או מבקשים להבטיח יצירת שוויון בחלוקה בין כלל ילדיהם (בין בחייהם ובין לאחר אריכות ימיהם ושנותיהם), או מבקשים להבטיח שהסיוע יהא לבנם/בתם, ללא שזכויות אלו יזלגו לבן/בת הזוג של ילדיהם, במקרה של חלילה פירוד או גירושין.
כך מתקבלות פניות רבות של הורים אשר מי מילדיהם מבקש לעזוב (בשל מצוקה כלכלית) את הדירה השכורה בה הוא מתגורר, ולעבור (יחד עם בן/בת הזוג וצאצאיהם) לדירה שבבעלות הוריו (שבימים כתיקונם מושכרת גם היא). גם במקרה זה עולות תהיות הכיצד להסדיר את מערכת היחסים, האם לגבות שכירות, הכיצד להגן שהחתן או הכלה לא יוכלו לבוא בעתיד בדרישות כאלה ואחרון ביחס לאותה דירה, כיצד לשמר שוויון מול יתר הילדים ועוד.
כך מתקבלות פניות של אחים הנכונים לסייע כלכלית למי מאחיהם, אולם מבקשים ראשית להסדיר זאת באופן שאותה הענקה תחשב כהלוואה, על כל התנאים הדרושים לפירעונה. כך פונים אחים מתוך חשש שאחד מן האחים מפעיל לחץ על הוריהם ו"שואב" מהם באופן בלעדי את משאביהם. ועוד כהנה וכהנה סוגיות, שאלות ובעיות פוטנציאליות ונפיצות ביותר.
עו"ד אור גל-און צילום: אוראל כהן
לכל הסוגיות הנ"ל (ואחרות ככמותן) המענה הוא ברור – על מנת למנוע סכסוכים משפטיים מרים וארוכים בעתיד, יש להסדיר הדברים בצורה ברורה ומפורשת כיום – הכל באמצעות עריכת מסמכים בכתב, חתומים ע"י כלל הצדדים הרלוונטיים.
אמת הדבר, שיש אי נעימות מובנית בהחתמת בני משפחה קרובים על מסמכים כאלו ואחרים, קיימת אי נעימות להחתים (לדוג') את החתן/הכלה של בנכם/בתכם על מסמך שאין להם זכויות בדירה בה הם מקבלית רשות להתגורר, וכי הם ידרשו לעזוב בעתיד עם דרישה לעשות כן מצד ההורים, או במקרה של חלילה פירוד/גירושין. המדובר באירוע לא נעים, קשה, עלול ליצור מתחים... העניין ידוע ומוכר.
יחד עם זאת, דווקא לאור הרגישות שבהענקת זכויות מהותיות במסגרת התא המשפחתי, דווקא מכיוון שישנן הענקות אשר בתא המשפחתי, ללא מסמך מסדיר, יחשבו על פניהן כמתנה (חרף שלא זו בהכרח היתה הכוונה), והענקות אחרות בתא המשפחתי יחשבו על פניהן (בהיעדר מסמך) כהלוואה דווקא (חרף שגם במקרה זה ייתכן והכוונה היתה אחרת), דווקא מכיוון שמערכת היחסים המיוחדת והרגישה של התא המשפחתי עשויה להעניק לדברים פרשנות שונה מזו שהתכוונו לה מי מהצדדים (וזאת בניגוד למצב שבו אדם לווה כספים מבנק או שוכר דירה מצד ג' זר – והרי במקרים אלו מערכת היחסים בין הצדדים ברורה וחד משמעית), ודווקא לאור העובדה שבתוך התא המשפחתי עשויים להיות גורמים נוספים המושפעים מן ההענקות השונות (ילדים אחרים שלא מקבלים סיוע, בן/בת זוג של מי מהילדים ועוד), דווקא לאור כל אלו יש ומומלץ להסדיר את כל ההיבטים המשפטיים כאן ועכשיו, לעת מתן הזכויות, באמצעות עריכת המסמכים המתאימים.
למען הסר ספק, המדובר בשורה ארוכה של מסמכים שיש וניתן לערוך, ואשר יש להתאים לכל סיטואציה וסיטואציה. כמו כן, לעתים יש לשלב בין מס' סוגי מסמכים במסגרת מקרה אחד ספציפי (בהתאם לנסיבות העניין), וזאת על מנת לתת מענה כולל ולמנוע כל אפשרות לאי הבנות או מחלוקות משפטיות בעתיד.
כך נדרשים אנו לא פעם לעריכת הסכם הלוואה, הסכם שכירות, הסכם מתנה, הסכמי ממון בין בני זוג, עריכה ועדכון צוואות, עריכת הסכמי חלוקת עיזבון בין יורשים וכדו'. וכאמור, לא פעם נדרש שילוב של מס' מסמכים לשם מתן פתרון שלם ומלא למקרה ספציפי.
סיכומו של דבר, מצויים אנו בתקופה ייחודית ולא פשוטה (בלשון המעטה). ערבות הדדית הפכה לסיסמה שגורה, ובצדק רב, בוודאי במסגרת התא המשפחתי. במצב דברים זה, כאשר בעלי עסקים רבים, עצמאיים, שכירים ובכלל פונים למשפחה פנימה לשם קבלת סיוע מהותי, בשווי ניכר, על מנת לממן (לדוג') המשך פעילות עסקית, רצוי ומומלץ (בפרט לנותן הכספים והזכויות, אולם באופן כללי לכלל הגורמים המעורבים) לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, לערוך את קבוצת המסמכים הנדרשת באופן מסודר ומלא, לצלוח את משבר ה'אי נעימות' הרגעית ולדרוש מקרובי המשפחה הרלוונטיים לערוך ולחתום על מסמכים, וכל זאת על מנת להבטיח איש איש את זכויותיו וחובותיו.
בכך ניתן יהיה לעזור ולסייע למי מבני המשפחה, להמשיך ולהיות ערבים זה לזה, תוך מניעת מחלוקות ומתחים עתידיים.
יובהר, שמתוך ניסיון של ניהול תיקים משפטיים רבים בתחום זה, עדיף בהחלט לפעול באופן מסודר וברור משפטית כיום, לעת מתן הסיוע, מאשר לנהל בעתיד סכסוך משפטי מר וארוך, באופן אשר עשוי להשפיע על מעגל משפחתי רחב יותר, עשוי לסכל את הכוונה המקורית לעת מתן הסיוע הכספי, כמו גם שעשוי להביא לפירוק התא המשפחתי וניתוק קשרים בין קרובים, תוצאה שהיא תמיד קשה וכואבת.
מאת עו"ד אור גל-און, שותף בכיר ובעלים של משרד עורכי דין 'גל-און קפל שמואלי'. עוסק מזה כ- 17 שנים בתחום דיני הירושה, מתנות והענקות בתא המשפחתי, דיני משפחה ומעמד אישי, ובמרוצת הזמן צבר ידע משפטי נרחב וכן ניסיון עשיר תוך ייצוג במאות תיקים בעלי פרופיל גבוה בפני בתי המשפט על ערכאותיו ובתי הדין הרבניים.
