ה"בולדוזר" שחתום על הכאוס התחבורתי בדרך ללשכת שר האוצר

בזמן ש"שר האוצר המיועד" כהגדרתו שלו, ח"כ ניר ברקת, המשיך לשלוח הודעות לתקשורת ובהן הוא קורא לראש הממשלה בנימין נתניהו לכבד את הבטחת הבחירות שנתן לו, ולמנותו לשר אוצר, נראה כי נתניהו כבר סימן מועמד אחר. ביום חמישי עם היוודע ההרכב המסתמן של ממשלת האחדות, ובזמן שמקורביו של ברקת שמו מבטחם ב"ראש הממשלה שיקיים את הבטחתו" היה זה ה"בולדוזר" הוותיק, כפי שהוא מכונה, ישראל כץ, מי שמזוהה יותר מכל עם משבר הפקקים של ישראל, שסלל את דרכו ללשכת שר האוצר. 

אחרי יותר משנה כשר חוץ, שלוש קדנציות כשר התחבורה במקביל לקדנציה כשר לענייני מודיעין, ותפקיד שר החקלאות בעברו, הוא עשוי להיכנס למשרד שנחשב לבית קברות לפוליטיקאים. כץ, שחולם כבר שנים על משרד האוצר, ייכנס היישר למה שעלול להיות המשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז קום המדינה, עם אבטלה דו ספרתית, צפי לצמיחה שלילית וגירעון עצום שילך ויתפח ככל שהממשלה תזרים יותר כסף להצלת המשק.

מימין: ישראל כץ, המיועד להיכנס למשרד האוצר, וניר ברקת, שקיווה שנתניהו יעמוד בהבטחתו צילומים: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם

"אין ספק שהוא לוקח סיכון פוליטי גדול", אומר גורם בכיר במערכת הציבורית המכיר את כץ היטב, "אבל הוא לא יישפט על עומק הגירעון אלא על שני דברים: כמה מהר הוא יצליח להכניס את המשק לתפקוד בצל הקורונה ואיזה רפורמות הוא יעשה".

המילה רפורמות חזרה הרבה בהקשר של המושבניק מכפר אחים, במהלך השיחות של "כלכליסט" עם גורמים רבים שעובדים ועבדו עם כץ (64) וניהלו מולו ממשקים. אחרי הכל, ההישגים העיקריים שהוא מציג הם רפורמת השמיים הפתוחים, שיצרה תחרות בענף התעופה, הכניסה את חברות הלואו קוסט לארץ והפחיתה את מחירי כרטיסי הטיסה; הרפורמה בנמלים - פתיחת נמלים מתחרים באשדוד ובחיפה. בשני המקרים כץ נלחם מול ועדי העובדים מהחזקים במשק, "גורמים שיודעים להעניש פוליטית" כמו שכץ הסביר, "ועשיתי שינוי שייזכר לא פחות מהסלולר של כחלון".

לצד זאת, כץ ספג ביקורת מרובה בהתנהלותו כשר, בפרט במשרד התחבורה.

סדר עדיפויות לקוי

כשר תחבורה ותשתיות כץ היה אמון על פרויקטים של מיליארדים וקידם במרץ סלילת כבישים ומחלפים. אולם, מספר אדם שעבד תחתיו בתפקיד מאוד בכיר כי "לכץ אין הבנה כלכלית, וזה ניכר. הוא העדיף להתמקד בפרויקטים הלא נחוצים כלכלית וזאת כחלק מאג'נדה פוליטית, במקם להשקיע בתחבורה ציבורית או בכבישים במרכז איפה שבאמת היה צורך אמיתי. לא בכדי נוצרו כאלה פקקים אדירים בתקופתו. כץ הוא אדם מאוד פוליטי, ואנשים שהתריעו בפניו על כך בזמן אמת הועפו או נדרסו הצידה".

גשר מעריב לפני שנהרס. כץ לא היה מוכן לשמוע על דחייה במועד הפיצוץ צילום: יריב כץ

כדוגמה מביא אותו גורם את פרויקט רכבת העמק, שלדבריו הושקעו בו מיליארדים, "בשביל שהוא יוכל לבוא לבוחרי הליכוד ולהגיד 'סללתי לכם קו'. זאת כאשר במקביל, הוא זנח פרוייקטים חשובים יותר כמו הקמת מסילות נוספות בקו החם של תל אביב־חיפה או פרויקט מסילה רביעית באיילון והמסילה המזרחית. כל נושא התחבורה הציבורית בתקופתו לא קודם. האיש אמנם יצר אווירה של עשייה והמשרד היה חזק ומשפיע, אבל בחירת הפרויקטים בתקופתו הביאה עלינו את הקטסטרופה התחבורתית שאנו עדים לה כיום. החשש שלי שהוא ייכנס לאוצר ושם זה כבר לא משחק ילדים, טעות שם עשויה להיות בעלת השפעה ברמה לאומית וקשה לעיכול. שר אוצר צריך להנהיג סדר עדיפות נכון ולהעביר אותנו ממציאות אחת לאחרת, ואני מתקשה לראות בישראל כץ מישהו שיכול להוביל מהלכים כאלה".

מקורב לכץ מודה ש"התחבורה הציבורית היתה עקב אכילס שלו, כי זה היה דבר שיותר קשה לטפל בו ופחות בסדר העדיפויות שלו. הוא היה יותר ברמת המאקרו, פרויקטים כמו הארכת כביש 6".

מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא, ניסח זאת בחדות. בדו"ח שפרסם במרץ 2019 ביקר בחריפות את הטיפול של כץ בתחבורה הציבורית במשך עשור, והציג דוגמאות רבות לכישלונו של כץ בתחום. 

משה כחלון. כץ רוצה שינויים שייזכרו "לא פחות מהסלולר של כחלון"

כך, הדו"ח תיאר כיצד התנועה בכבישי ישראל היא הגבוהה במדינות ה־OECD, ושבמשך שנים היקף השימוש בתחבורה הציבורית קטן בגלל איכות השירות, הצפיפות, התדירות והנגישות הנמוכות; פרויקטי תשתיות לתחבורה ציבורית מתנהלים בעצלתיים ומתעכבים. שפירא הפנה את האצבע לכץ, שמזה 10 שנים עמד בראש המערכת. "הכשלים והליקויים בתחום התחבורה הציבורית הם משמעותיים ביותר. מצב זה רובץ לפתחו של משרד התחבורה, שבראשו עומד השר ישראל כץ, המכהן בתפקיד ממרץ 2009", נכתב בדו"ח.

רפורמת הרכב נזנחה

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 עמית סגל נוהג לספר בהרצאותיו שאחת הסיבות שבפריפריה ממשיכים להצביע לליכוד היא משום שבעשור האחרון זמני הנסיעה למרכז התקצרו ומחירי הטיסות לחו"ל פחתו דרמטית. אלה שני הישגים שכץ חתום עליהם. מנגד, כץ התנגד לתת אישור לשירות ההסעות השיתופיות אובר, שאמור היה להתחרות בענף המוניות. המניע שיוחס לו הוא הגנה על לובי נהגי המוניות, בעלי השפעה בליכוד, שנטען כי כץ חושש מהם פוליטית. לדברי מקורב לכץ, הסיבה להתנגדותו היתה מתוך אמונה שהדבר באמת יפגע בנהגי המוניות, ציבור שמחוייב ברגולציה יקרה, מה שידרוש מהמדינה לפצות אותם במיליארדי שקלים.

סיפור אחר הממחיש את האינטרס הפוליטי שמכתיב את פעולותיו של כץ, קשור בהמלצות ועדת זליכה להסדרת ענף הרכב, שלטענת זליכה עוקרו ובכך נתנו לטייקוני הרכב מתנה במיליארדי שקלים. בימי המחאה החברתית של שנת 2011, כץ החליט לגייס את פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר וכיום ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, לעמוד בראש ועדה. זליכה מספר שכץ אמר לו: "תעשה את הרפורמה הכי גדולה שאפשר, ותוריד את מחירי הרכבים לרמה תחרותית".

זליכה מספר היום כי "זה היה בתקופה שכץ לטש עיניים לתפקיד שר האוצר וראה בכחלון מתחרה שנישא על גלי הרפורמה בסלולר". לדבריו, הוא התרצה רק לאחר שכץ הבהיר שהוא נחוש לקדם רפורמה אמיתית. "אבל כשפוליטיקאי מתכוון למשהו ביום מסוים זה לא אומר שזה יישאר כך לנצח". ואמנם, בראשית 2012 זליכה הגיש לכץ את הדו"ח ובו, לדבריו, 52 המלצות שהיו גורמות לטלטלה בענף הרכב ופותחות אותו לתחרות אמיתית ולהורדת מחירי הרכבים וחלקי החילוף (כמו איסור בעלות צולבת של יבואנים על כמה מותגי מכוניות או הפרדה בין היבואנים לבעלות על מוסכים).

לדברי זליכה, "כץ לקח כמה המלצות שוליות והחליט לקדם רק אותן. הוא אמר שאי אפשר ליישם דו"ח כזה קיצוני במקשה אחת. זה היה תירוץ. מה שקרה, להערכתי, הוא שכץ ראה שסר חינו של כחלון בעיני נתניהו, שחש מאויים מכך שכחלון הפך לפופולרי מדי. הוא הבין שאם הוא יקדם רפורמה כזו, בנוסף למלחמה עם טייקוני הרכב, חינו אולי יסור בעיני נתניהו, אז הוא העדיף לקבור את מרבית הדו"ח. ברגע שזה לא היה לו נוח פוליטית פתאום הציבור פחות עניין אותו. יצאתי בפומבי וטענתי שההפסד לציבור מאי קבלת ההמלצות הוא כ־2־3 מיליארד שקל בשנה. כלומר עד היום כ־20 מיליארד שקל שכץ יכל לחסוך לצרכן הישראלי".

לדברי זליכה, האינטרס הפוליטי יקבע את דפוס פעולתו של כץ באוצר. "אם האינטרס של כץ יהיה להיות ראש ממשלה, אז ייתכן שהוא יעשה צעדים אגרסיביים שיביאו תועלת, כמו לפרק מונופולים, במקרה כזה תהיה לו בעיית יכולת בגלל שנתניהו וכחלון מילאו את האוצר באנשים שלא הצליחו להתמודד עם המשק אפילו בשגרה. אך אם לא יהיה לו רצון כזה — הפקידות הנוכחית מתאימה לזה".

בפן החיובי, רבים מהדוברים הזכירו את המילה "אומץ" בהקשר של כץ, כמו גם "ביצועיזם", ואמרו שהוא לא נרתע ממאבקים קשים. במובן זה, הוא מזכיר קצת את "אביו הרוחני" בפוליטיקה, אריק שרון.

לא נרתע מקשיים

"זה מינוי ראוי ביותר, הרבה יותר מניר ברקת, בעיני הוא יהיה שר טוב", אומר גורם בכיר באוצר. בכיר אחר לשעבר באוצר טוען כי "מתוך הגלריה הקיימת אין מתאים מכץ לתפקיד, לא בגלל שהוא איש כלכלה דגול, אלא משום שהוא לא נרתע מקשיים. הבעיה היא שהקואליציה נשארת אותה קואליציה אז יהיה לו קשה לשנות את סדרי העדיפויות המעוותות הקיימות, בכל הנוגע לתקציבים לחרדים למשל".

"הוא אדם שידע לעמוד מול וועדים מיליטנטיים, אם זה אלון חסן בנמל אשדוד, או גילה אדרעי ברכבת. ברפורמת השמיים הפתוחים הוא הלך נגד חברה חזקה כמו אל על", אומר גורם בכיר בחברה ממשלתית שהיתה באחריות כץ. "כך הוא צפוי להיות באוצר. הוא לא יפחד לעשות מהלכים קיצוניים. הוא ידע להביא תוצאות".

"ישראל לא מוכן לקבל 'לא'", אומר גורם אחר שעבד בצמוד אליו. "מבחינתו הוא שם יעד, התחייב ציבורית, אז שימצאו את הדרך לבצע". דוגמה לכך היא פיצוץ גשר מעריב שנקבע לאוגוסט 2015, שסימל את תחילת העבודות על הקו האדום של הרכבת הקלה. "אחרי שכבר הודענו על המועד, מנכ"ל נת"ע אמר שיש בעיות מול עיריית תל אביב וצריך לדחות לאוקטובר", מספר הגורם, "ישראל קבע פגישה דחופה עם רון חולדאי, שממנה הוא יצא ואמר שממשיכים כמתוכנן. כשר תחבורה הוא ניהל חברות בת ענקיות שלכל אחת יש מנכ"ל ויו"ר שרוצים להרגיש שזו ממלכה שלהם. הוא התחיל בשכנוע עדין, והיכן שהיה צריך להתעמת ולהביא לסיום תפקידם של אנשים, כמו ברכבת או בנת"ע, הוא עשה את זה".

כץ התגאה בעבר בכוחנות הזו. "היו לפנַי שרי תחבורה, קציני צבא מהוללים, אבל הפקידים עשו מהם פורפרה. לא הצליחו להזיז כביש אחד".

לצד זאת, אומר גורם לשעבר במשרד התחבורה, "כץ יודע להידבר בצורה טובה עם ראשי ועדים ועם ההסתדרות. הוא לא נרתע מהמפגש איתם כי יש לו פן סחבקי, הוא פוליטיקאי משופשף".

רואה את המאקרו

לדברי בכיר לשעבר באוצר, "העובדה שהיחסים של כץ ונתניהו טובים וכץ נאמן לו מאוד, חשובה להצלחתו של שר האוצר הבא", ובמיוחד בתקופת משבר כזו חשוב שיתוף הפעולה בין ראש הממשלה לשר האוצר. כץ נחשב היום לדמות הפוליטית החזקה בליכוד, שחתום כראש מטה על ההצלחה בבחירות האחרונות.בנוסף הוא מכהן כיו"ר מזכירות הליכוד. גורם בליכוד מסביר: "מתוקף זה הוא יכול לשבש את מהלך התפקוד של התנועה ויש לו המון כח. לכן לנתניהו יש אינטרס להשאיר את כץ מרוצה ולמנות אותו לאוצר על חשבון ההבטחה לברקת. זאת למרות שדווקא בתקופה הזו צריך שם מישהו כמו ברקת, שחושב מחוץ לקופסה ויאתגר את התפיסות השמרניות של פקידי האוצר. ישראל לא יביא שינוי תפיסה".

נקודה נוספת עליה מצביע מקורב לכץ היא מה יקרה בימים בהם יצטרך כץ לחתוך בבשר החי: זאת משום שאחרי שהאוצר יפתח את הברז להתמודדות עם משבר הקורונה, כץ יהיה כנראה מי שיצטרך לסגור. "רגישות היא לא הצד החזק של ישראל. הוא מסתכל מלמעלה, לא על האדם הקטן. במשרד התחבורה היו הרבה אנשים שנפגעו ממהלכים שנעשו, אבל הויקי קנפו של העולם זה לא מה שמדיר שינה מעיניו, עבורו זה תוצר לוואי".

משרד חוץ חלש

כץ נפרד ממשרד התחבורה ביוני 2019, לטובת משרד החוץ (תפקיד אותו מילא כממלא מקום נתניהו מפברואר). במלאת שנה לכהונתו של כץ פרסם מכון המחקר מיתווים, הבוחן את מדיניות החוץ של ישראל, דו"ח מסכם אודות תפקודו. כץ, נטען בדו"ח, גילה אוזלת יד ולא הצליח לפתור את המשבר התקציבי החמור במשרד, שנותר מצולק ומפורק אחרי עידן נתניהו כשר חוץ.

"השר החדש בחר שלא לאתגר את אופן ההתייחסות של ראש הממשלה למשרד החוץ והותיר את המשרד חלש", נכתב בדו"ח, "המשרד נותר ללא המשאבים הכספיים שדרושים לשם פעילויות בסיסיות ויומיומיות ונאלץ להתמודד עם קיצוצים נוספים. השר כץ אינו מעורב בתחומים רבים בהם פועל המשרד ומשמש כ'בובה' של נתניהו שממשיך לנהל את מדיניות החוץ", נכתב. בנוסף כץ זכה לביקורת על כך ש"ניסה למצב עצמו בתקשורת באמצעות פרסומים אודות רפורמות לאומיות, שלא ברור עד כמה גובשו ביסודיות ושרובן לא הבשילו לכדי מהלכים של ממש".

כץ כינה את הדוח "השמצות של מישהו שמוטרד מכך שמשרד החוץ בראשותי מוביל ושותף באירועים משמעותיים", אולם ד"ר נמרוד גורן, העומד בראש המכון ושכתב את הדו"ח, אומר כי "עבודה בצל של נתניהו עשויה להימשך גם בתפקידו הבא כשר אוצר. אחד האתגרים בעידן שאחרי הקורונה יהיו הממשקים הגלובליים בקהילה הבינלאומית וזה משהו ששר האוצר יצטרך להתמקד בו. כשר חוץ הוא לא עשה את זה מספיק".

לדברי אדם שעבד עם כץ בעבר בצמידות, "ישראל אהב את תיק החוץ למרות שקיבל משרד מפורק במצב גרוע. פשוט היה לו קצת משעמם שם. זה לא הפורטה שלו. אבל תן לו לרדת לשטח, לדחוף, לריב עם אנשים, לגזור סרט של פרויקט שהוא עבד עליו - זה הקיק שלו. ואם הוא יקבל את האוצר הוא יחזור לחיות הזו".